$
הכסף

מניוד צ'קים ועד קידום תעשיית הפינטק: אושרו 4 רפורמות להגברת התחרות בשוק האשראי

למרות הקיפאון הפוליטי ועדת השרים לחקיקה אישרה ארבעה המהלכים בתחום הפיננסי. בין הרפורמות - גם תיקון לחוק הבנקאות שיאפשר את הרחבת מקורות המימון לנותני אשראי חוץ-בנקאי ותיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

נעמי צורף 17:5510.01.21
למרות הקיפאון הפוליטי, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום ארבעה מהלכים בתחום הפיננסי שיביאו להגברת התחרות בשוק האשראי, להקלה על מי שהסתבכו בחובות בשל מגיפת הקורונה ולקידום תעשיית הפינטק.

 

הרפורמות נכללו בחוק ההסדרים שהיה אמור לעבור יחד עם חוק התקציב אולם כידוע שני החוקים לא עברו והכנסת הודיעה על פיזור והכריזה על בחירות נוספות שיתקיימו במרץ. למרות זאת, בחרה הממשלה להפריד את הרפורמות הללו ולקדמן ואכן כולן עברו בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים בני גנץ. יקח זמן עד שהרפורמות יכנסו לתוקף, כיוון שעליהן לעבור עוד תהליך חקיקה שלם מול הכנסת, אולם ועדת השרים לענייני חקיקה מהווה בדרך כלל את המכשול המשמעותי ביותר, ולאחר שהן עברו אותו ניתן להניח כי הדרך לחקיקה מלאה תהיה קצרה.

 

 

חקיקה שתאפשר ניוד צ'קים במעבר בין בנקים חקיקה שתאפשר ניוד צ'קים במעבר בין בנקים צילום: עמית מגל

 

הרפורמות שעברו הן:

 

תיקון לחוק הבנקאות שיאפשר את הרחבת מקורות המימון לנותני אשראי חוץ-בנקאי. במסגרת התיקון יוכלו נותני האשראי החוץ-בנקאי להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ומשקי הבית על ידי הגדלת תקרת גיוס אג"ח מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל ולגייס חוב גם באמצעות ניירות ערך מסחריים במגבלות הקבועות בחוק. כך, יתאפשר לנותני האשראי להגדיל משמעותית את מקורות המימון הזולים יותר ולהפחית את התלות במערכת הבנקאית.

 

חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל ("חוק הסנדבוקס") שיסייע לחברות הפינטק לפעול בישראל ויוביל לשיפור הרגולציה הפיננסית בישראל. התוכנית מקימה "סביבת ניסוי" חדשנית בישראל בשיתוף פעולה של כלל הרגולטורים הפיננסים בישראל כדי לתמוך בפעילותם של גופים פיננסים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) בישראל. סביבת ניסוי זו תאפשר לרגולטורים לתת הקלות רגולטוריות לחברות המשתתפות בתוכנית תוך גידור הסיכונים ובכך יקל על חברות הפינטק לנסות את מוצריהן החדשניים בשוק הישראלי ולהטיב עם הצרכנים. בנוסף, כל חברה המשתתפת בתוכנית תלווה על ידי אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות, על מנת לבחון את תרומתה של התוכנית לפעילות החברה. התוכנית המוצעת מבוססת על מסקנות צוות בין משרדי שרוכז על ידי משרד המשפטים ומשרד האוצר וכלל נציגים מרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים.

 

חקיקה שתאפשר ניוד צ'קים במעבר בין בנקים. חקיקה זו היא למעשה חקיקה משלימה למהלך המכונה "ניידות בקליק" ומטרתו לאפשר ללקוחות להתנייד בין בנקים בקלות ובמהירות. הצעת החוק מאפשרת לבנק החדש להיכנס "לנעלי" הבנק הישן ולכבד צ'קים על אף שנמשכו על חשבון הבנק הישן. כך, יוכל הלקוח לעבור מבנק לבנק בלי לבטל את הצ'קים או להסתכן בכך שהם יוצגו מול חשבון בנק סגור בבנק המקורי ויידחו כשיקים ללא כיסוי. תיקונים נוספים נדרשו גם בחוק צ'קים ללא כיסוי. כך למשל כדי להגן על לקוח שמנייד את פעילותו בחשבון, יש לקבוע כי צ'ק שסורב בחשבון הבנק הישן לא יספר פעמיים כצ'ק שסורב, אם הוצג וסורב שוב בבנק החדש. כמו כן, נדרש להתאים את אופן פרסום החשבונות כחשבונות מוגבלים לנסיבות של מעבר לקוח בין בנקים. המידע שבנק ישראל יפרסם (אם החשבון מוגבל או לא) יהיה ביחס לבנק החדש, גם אם פרטי השיק של הבנק הישן, שמופיעים על טופס הצ'ק שבידי המוטב, הם אלה שיוזנו במערכת.

 

תיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי במסגרתו יותאם הליך גיבוש הסדר חוב או חדלות פרעון למי שיבקשו לפתוח בהלכים אלה בשל קשיים כלכליים שגרמה מגיפת הקורונה. זאת, על ידי עידודם לפנות להליכים של הסדר חוב כדי לאפשר להם לטפל בחובותיהם ולשוב לפעילות כלכלית מלאה. הצעת החוק מאפשרת לחייבים פרטיים ולתאגידים לקבל "עיכוב הליכים" לתקופה מוגבלת כדי שיוכלו לנהל משא ומתן עם הנושים ולגבש הסדר חוב, וכל זאת מבלי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ומבלי למנות נאמן שיבוא בנעלי ההנהלה. הכל תוך מתן הגנות מאזנות לנושים.

 

 

x