סל של פתרונות: מביטוח חובה ועד תוכנית חיסכון אישית

המשבר האמיתי שצף בזכות המהלך הצפוי של חברות הביטוח, וטוב שכך, הוא העובדה של־3.5 מיליון ישראלים אין את הביטוח של קופת החולים. לשאלה מה אפשר לעשות יש סל של פתרונות אפשריים, אך הם אינם נקיים מבעיות.

ל־3.5 מיליון ישראלים אין את הביטוח של קופת החולים צילום: שאטרסטוק

ביטוח סיעודי חובה

בעבר נשקל מנגנון של ביטוח סיעודי חובה, שבו יגבה המעסיק ממשכורת העובד סכום זהה לזה שגובה קופת החולים של העובד, ויעביר את הכסף לקופת החולים. אלא שזהו פתרון לא פשוט. יש היום חובת חיסכון פנסיוני אך היא מתמודדת עם לא מעט ביקורת סביב הכפייה בעיקר על אוכלוסיות מוחלשות לוותר על כסף שנועד לצריכה שוטפת של משפחותיהן, בשביל הבטחת העתיד.

אפשרות נוספת שנבחנה היא להכניס את הביטוח הסיעודי לרכיבי הביטוח של קרן הפנסיה כך שאם פנסיונר יהפוך לסיעודי, קצבת הפנסיה שלו תוכפל. גם כאן מדובר במנגנון של ערבות הדדית שצפוי להקטין אמנם את החיסכון לפנסיה אך לא בשיעור משמעותי, ומנגד יאפשר פתרון טוב לסיכון הסיעודי.

ביטוח סיעודי ממלכתי

את האפשרות של ביטוח סיעודי ממלכתי אפשר ליישם רק בעזרת עלות תקציבית נוספת. אלא שתקציב המדינה נמצא ממילא בגירעון עמוק, וכבר מדברים על העלאת מסים, והכל תלוי בסדרי העדיפויות של המדינה.

אחת השאלות הקשות והמורכבות שעומדות בפני מקבלי ההחלטות היא: האם להאריך את חייו של חולה סיעודי בן 85 או להכניס עוד תרופה לסל הבריאות. וגם: האם לממן תרופה יקרה שתאריך את חייו של חולה סרטן בעוד שלושה חודשים או לסייע לאוכלוסיות מוחלשות?

כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל הם בעלים של רובד ממלכתי בביטוח הסיעודי שלהם המוענק על ידי ביטוח לאומי. רק לפני שנה הוגדל ביטוח זה באמצעות הרפורמה בסיעוד בעלות של כמיליארד שקל, אם כי ישנה מחלוקת על מידת הצלחת הרפורמה.

מודלים חדשים של ביטוחים

יש פתרונות נוספים מתחום הסיעוד הפרטי. למשל, חולי אלצהיימר נוטים להאריך חיים יותר מחולה סיעודי מפאת מחלה אחרת. אפשר לבדוק היתכנות של כיסוי ביטוחי שמעניק חשיפה אך ורק בשל מחלות דמנציה, דבר שיצמצם דרמטית את הסיכון של חברות הביטוח. אפשרות נוספת היא לקבוע כי הביטוח הסיעודי הפרטי יעניק כיסוי רק לחולים סיעודיים שיגיעו לגיל 80 ומעלה, כדי שייתן מענה לאוכלוסיות מבוגרות ויקטין שוב את תוחלת הסיכון של חברות הביטוח.

עוד אפשרות, הגם ששנויה במחלוקת, היא לאפשר לרכוש ביטוח סיעודי רק למבוטחים מגיל 50 ומעלה, נניח, ולקצר את משך החשיפה של חברות הביטוח לסיכון התארכות תוחלת החיים.

תוכנית חיסכון אישית

קל מאוד לזעוק ולקרוא למדינה להכניס יד לכיס, להאשים את חברות הביטוח ואת הרגולטור, אבל הציבור צריך להתעורר ולקחת אחריות. במקום לקחת את 400 השקלים בחודש שתשלם משפחה עם הורים בני 45 ושני ילדים על ביטוח סיעודי פרטי, ניתן לקחת סכום זהה ולהכניסו לתוכנית חיסכון בדמות קופת גמל להשקעה או קרן נאמנות.

בטווח חיסכון של 30 שנה הסכום יתפח ויגיע למאות אלפי שקלים שיהוו כרית נוספת מעל הביטוח של קופות החולים. צריך להסתכל על חיסכון לסיעוד בדיוק כמו חיסכון לפנסיה. לכן צריך לחסוך עוד כסף בצד לקצבת סיעוד.

רובד נוסף של ביטוח סיעודי

אזרחים רבים רכשו ביטוח זה מקופות החולים בנוסף לזה של ביטוח לאומי, ומסתבר שהוא לא רע בכלל. רק לכ־8% מאוכלוסיית ישראל ביטוח סיעודי פרטי – שהוא רובד שלישי בהגנה הסיעודית. לכן, היציאה של אותן חברות ביטוח מהשוק לבטח אינה אסון. גורמים בממשלה ובמערכת הבריאות ערים לתזוזות האחרונות בשוק הזה וכבר החלו לחשוב על דרכים או מהלכים כדי להתגבר על אותו "חוסר", כגון הגדלה נוספת של הרובד הציבורי־ממשלתי.