שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הכסף

חדוה בר: בשנים הקרובות נדרשת הפחתה נוספת בכוח אדם במערכת הבנקאית

המפקחת על הבנקים במסיבת עיתונאים, "בכל העולם מדברים על כך שהטכנולוגיה מחליפה פעולות של בני אנוש. המודל העסקי כולו משתנה והיעד של להיות יעיל הוא מטרה נעה שזזה כל הזמן"

רעות שפיגלמן 12:4730.05.18

"בשנים האחרונות הצמצום שנרשם במערכת הבנקאית בישראל הוא דרמטי - ירידה של 6,000 משרות שזה 12% מכח האדם ועד 2020 ימשיכו הבנקים ליישם תוכניות התייעלות שאושרו על ידי הפיקוח, אולם המסר שלי הוא שתידרש הפחתה נוספת של כוח האדם. זה נושא שמדברים עליו בכל העולם כיצד הטכנולוגיה מחליפה פעולות של בני אנוש". כך המפקחת על הבנקים, חדוה בר, במסיבת העיתונאים במהלכה התייחסה למספר סוגיות מרכזיות במערכת הבנקאית בישראל, ביניהן התייעלות, חדשנות טכנולוגית, הפרדת חברת כרטיסי האשראי ועלייה בסיכון האשראי הצרכני ולעסקים קטנים.

 

 

 

בר סיכמה ואמרה ביחס לנקודה זו, "המודל העסקי כולו משתנה והיעד של להיות יעיל הוא מטרה נעה שזזה כל הזמן".

 

בר התייחסה לנושא מרכזי במערכת הבנקאית והוא החדשנות והדיגיטציה, ואמרה בהקשר זה שחשוב להבין "הסרנו חסמים מאוד משמעותיים אבל חשוב להיות הוגנים ולומר שמדובר בתהליך ארוך ומורכב כמו לבנות את כביש 6. יש יותר תחרות בין הבנקים וכבר מרגישים את השינוי". לטענתה, 20% מהאשראי הצרכני לא ניתן על ידי הבנקים. "מי שמשלים את התמונות אלו הן 3 חברות כרטיסי האשראי שמעמידות אשראי כמו גם גופים חוץ בנקאיים נוספים שכיום הנתונים עליהם הם חלקיים". בר אמרה בהקשר שזה כי היא מקווה שהנתונים האלה יושלמו על ידי רשות שוק ההון.

 

חדוה בר חדוה בר צילום: עמית שעל

 

ביחס לחלוקת עוגת האשראי בין הבנקים עצמם ציינה המפקחת כי בסיכום 2017 ישנה מגמה מהותית מאוד של עלייה בנתח האשראי של 3 הבנקים הבינוניים לעומת השניים הגדולים - פועלים ולאומי כאשר "זה שינוי משמעותי שלא ראינו הרבה זמן במערכת. שינוי של עשרות מיליארדי שקלים של עלייה בתיקי האשראי של הבנקים הבינוניים". בהתאם לדו"ח הסקירה לשנה שהחלפה נתח האשראי של 3 הבנקים הבינוניים עלה ל- 42% מרמה של 38% בשנת 2015.

 

ביחס להפרדת חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט ולאומי קארד ציינה בר את החשיבות שהיא רואה בעצם ההתעניינות של גופים זרים בינלאומיים ברכישה של החברות הללו ואמרה כי "זו בשורה משמחת למשק הישראלי כאשר אותם גופים זרים רואים כאן פוטנציאל בעולם התשלומים ובעסקים הקטנים". בר ציינה, כי במקביל הבנקים גם נערכים למהלך של הנפקה, כאשר בפיקוח חושבים שנכון להיות מוכן לשילוב בין שתי האפשרויות (הנפקה לציבור של חלק מהמניות בשילוב עם מכירת חלק מהמניות לרוכש חיצוני - ר"ש). בר הדגישה את היתרון שיש לחברות כרטיסי האשראי, "יש להן מידע מאוד משמעותי על הלקוחות וזה שם אותם במקום טוב בפעילות בעולם התשלומים למשל".

 

ביחס לסיכון של משקי הבית שעלה בשנים האחרונות בנטילת אשראי צרכני לצד הירידה בשיעור צמיחת האשראי בשנה האחרונה, ציינה המפקחת כי מדובר גם ככל הנראה בירידה בביקוש מצד משקי הבית לאשראי וגם בריסון רב יותר מצד הבנקים עצמם. "נראה כי גם הלקוחות למדו שזה לא טוב לקחת יותר מדי אשראי כי צריך להחזיר וגם הבנקים יותר שמרניים".

 

ביחס לאשראי לעסקים קטנים ציינה המפקחת כי בסיכום 2017 רואים עליה הן באשראי עצמו והן בסיכון. הריבית שהבנקים גובים על האשראי לעסקים קטנים עלתה בממוצע משום העלייה ברמת הסיכון. בר גם ציינה בהקשר הריביות כי למרות שיש עלייה בשיעור הריבית הממוצע על הלואוות צרכניות (בניגוד לאחת ממטרות ועדת שטרום) הרי שלדבריה "יש כוחות שמשפיעים. יש יותר חלופות לנטילת אשראי מכמות רבה יותר של שחקנים - בצד ההיצע זה מוריד מחיר. בצד הביקוש הריבית מתומחרת גם לפי רמת הסיכון ואז נשלאת השאלה מה יותר משמעותי ומושך יותר לכיוון שלו".

 

בר תומכת בחוק האיגוח

 

המפקחת ציינה בהמשך להודעת שר האוצר לחתימה על צו להגדלת היקף הגיוס המקסימאלי באג"ח עבור גופים פיננסיים - מ- 2.5 מיליארד שקל לסכום כפול של 5 מיליארד שקל כי "אני חושבת שהשלב הבא זה שנעביר ברמת המדינה את חוק האיגוח. יש טיוטת חוק שעומדת על סדר היום בהקשר הזה. זה נושא שחשוב ליו"ר הטרייה של הרשות, ענת גואטה, לי ולממונה על שוק ההון דורית סלינגר ואנחנו כרגולטוריות חושבות שחשוב לקדם את זה".

 

איגוח מאפשר לגייס מהציבור חוב כנגד פרעונו באמצעות הלוואות שהעמידו מוסדות פיננסיים. בישראל לא קיים שוק איגוח. פעולת האיגוח הביאה לקיומם של הרבה 'נכסים רעילים' ערב המשבר הפיננסי ב 2008.

רוצים לדעת מה מגיע לכם? לחצו כאן למדריך הזכויות המלא

בטל שלח
    לכל התגובות
    x