$
50 פלוס

יורם גבאי: "לא תהיה ברירה אלא להעלות את המע"מ"

במהלך פאנל שהתקיים בבורסה אמר הממונה על הכנסות המדינה לשעבר כי "בגלל הגירעון הענק נצטרך להעלות את משקל המסים"

הדר קנה 18:5208.04.13

"אף אחד לא יכול לצפות את העתיד, ולכן כל החוכמה במשק היא לבנות מספיק מכשירים שיאפשרו גמישות - שנראה את הפיתול. אין ספק שאל מול האתגרים אנחנו צריכים להגביר את המכשירים שיאפשרו לנו לפעול, ופה אנחנו לא בחזית הקדמה העולמית", כך אמרה היום (ב') ענת לוין, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, בערב עיון לזכרו של דרור שליט ז"ל, מבכירי הבורסה, שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בפאנל שהתקיים בנחייתה של עורכת "כלכליסט" גלית חמי השתתפו גם פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי, יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה ושאול (סם) ברונפלד, יו"ר דירקטוריון הבורסה.

 

במהלך הדיון אמר גבאי על גירעון הענק בתקציב: "בשל הגירעון של 30 מיליארד שקל נצטרך לגייס 10 מיליארד שקל לפחות ולהעלות את משקל המסים. ביטול הפטורים זה רק הקצה, ולכן נצטרך לעלות את המע"מ - לא תהיה ברירה. אחרי זה נצטרך גם לדבר על העלאת מס חברות וחובה לקצץ בביטחון".

 

לדבריו, "המימון של ההוצאות ממוקד במעמד הביניים והנמוך. אין דרך להתחמק מכך - זה שקל מול שקל. אם לא נפגע במעמד הביניים, נצטרך לפגוע בתשתיות וכך הלאה. ישראל היום אינה מדינת רווחה - המשקל נמוך מאוד לעומת מדינות אחרות. המחאה החברתית נוצרה בגלל העלמות מדינת הרווחה - בריאות, חינוך ודיור מסובסד. הממשלה תצטרך להמשיך להעניק חינוך, תשתיות ובריאות".

 

גבאי הסביר כי לישראל יתרון בכך שהיא ממשיכה לצמוח. לדבריו שתי קבוצות גדולות שהן פוטנציאל מרכזי בצמיחה העתידית הן גברים חרדים ונשים ערביות: "גידול האוכלוסין מורכב מקבוצות שאם לא ישנו את ההתנהגות הכלכלית שלהן, הגידול יהפוך מלכודת ולא יתרון. הפתרונות ידועים אסטרטגית - לימודי ליבה, הארכת גיל הפנסיה או ביטולו. השאלה מה ההסתברות שנפעיל אותם".

 

גבאי דיבר גם על שוק הדיור וסיפק בשורות פסימיות: "קצב גידול האוכלוסין לא יאפשר הורדת מחירים של דיור לאורך שנים. תהיה האטה קטנה ואולי ירידה קטנה ואחריה שוב עלייה".

 

ברנע דיבר על המערכת הפיננסית כמנוע צמיחה, והעביר ביקורת על התנהלות הבנקים: "מה הם מנועי הצמיחה? יש ענפים מסורתיים כמו ענף הבניין שפעם היה אחראי על מנוע צמיחה, וזה נעלם. היום זה עסקים קטנים ובינוניים והייטק. אני מסתכל בדו"חות של הבנקים ושואל - האם המערכת תומכת בהם? ומסיבות שונות היא אינה תומכת בהם.

 

פרופ' אמיר ברנע פרופ' אמיר ברנע צילום: אוראל כהן

 

לאחר מכן דיבר ברנע על השוק הפנסיוני: "בנושא הפנסיוני יש הרבה פתרונות אפשריים - הבעיה החלה כשהתארכה תוחלת החיים וירדה הריבית. זה חייב חיסכון פנסיוני יותר גבוה. אף אחד לא יודע כמה פנסיה הוא יקבל. יש בעיה של

קביעות הריבית - האם שוק ההון מציע מכשירים של ריבית קבועה שתגיד לאדם כמה פנסיה הוא יקבל. בעיה שנייה - גב' ריקי כהן יש לה דירה, מדוע המערכת הבנקאית לא מציעה פתרונות פיננסיים לאנשים בעלי נכסים?".

 

ברונפלד אמר בנושא זה כי "אנחנו מדברים על הפנסיה בשני מישורים שונים: ברמת המיקרו אם חיים יותר שנים אז צריך לחסוך יותר ולהוציא פחות. ברמת המקרו מדובר במשקל של האוכלוסייה בגיל העבודה, וכאן יש עוד הרבה מה לעשות. יש לנו מאגר אדיר של אנשים שצריך להכניסם למעגל העבודה ויעזרו להתמודד עם הדבר הזה. בסופו של דבר כולנו יודעים מה צריך לעשות בתקציב, והשאלה היחידה האם יימצא הכוח לעשות את מה שצריך או שייכנעו לפופוליזים. זו שאלה שרודפת אותנו הרבה שנים ותמשיך לרדוף".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x