$
מתבססים בקריירה

משרד הבריאות לאוצר: רסנו את הביטוח הפרטי

במשרד הבריאות טוענים שהפיקוח של האוצר על ביטוחי הבריאות הפרטיים אינו מספק וכי שכחו את טובת הציבור. באוצר חושבים שבמשרד הבריאות לא מבינים בכלכלה ובביטוח. ומי נפגע? הציבור

שאול אמסטרדמסקי 07:0410.12.12

מיד לאחר הבחירות, כשיתחילו הדיונים לגיבוש חוק ההסדרים, יגיע לשיאו המאבק על שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל. במשרד הבריאות, שמפקח על קופות החולים, פועלים להגביל ולרסן את השוק ומנגד באגף שוק ההון באוצר, שמפקח על חברות הביטוח, סבורים שהתערבות כזו רק תפגע בציבור הישראלי.

 

כל אחד מהצדדים ינסה לשכנע את הדרג הפוליטי שהצדק עמו, ושהצד השני לא רק שטועה ומטעה, אלא גם עלול למוטט את מערכת הבריאות הציבורית. או משהו דומה. משרד הבריאות, בעת הצורך, עשוי להשתמש בסוס הטרויאני שלו במשרד האוצר - אגף התקציבים. בניגוד לתחומים אחרים, בתחום ביטוחי הבריאות דווקא שוררת תמימות דעים בין אגף התקציבים לבין משרד הבריאות. שניהם חושבים שמדובר בתאוות בצע שיצאה משליטה שלה השלכות הרסניות למערכת הבריאות הציבורית. ייתכן מאוד שבישורת האחרונה בקרב על תמיכת הדרג הפוליטי, אגף התקציבים הוא שיישלח להכריע ולגייס את תמיכת השרים.

 

אבל עד שזה יקרה, את יריית הפתיחה הרשמית במלחמה הזו ירה היום משרד הבריאות. ב־33 עמודים צפופים, תחת הכותרת הקליטה "סוגיות במדיניות ואסדרה של ביטוחי בריאות פרטיים", מפרט משרד הבריאות מדוע הרגולציה של אגף שוק ההון על ביטוחי הבריאות הפרטיים אינה טובה דיה, ובעיקר אינה מהותית. כלומר, אגף שוק ההון פועל בעיקר לשמירת היציבות של חברות הביטוח, ובשוליים גם לצרכן, ומפספס בגדול את ההשפעות השליליות של התפתחות ביטוחי הבריאות הפרטיים על מערכת הבריאות הציבורית.

 

עיתוי הפרסום אינו מקרי. בעוד שבועיים יתקיים הכנס השנתי של עולם הבריאות הישראלי, שבו הנושא המרכזי השנה יהיה הטיפול בביטוחים הפרטיים. מערכת היחסים האישית בין הממונה על שוק ההון פרופ' עודד שריג לבין מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו עמוסה במטענים אישיים ממילא. אפשר רק לנחש מה היתה תגובת משרד הבריאות לו אגף שוק ההון היה מוציא סקירה דומה על התנהלות משרד הבריאות.

 

 

"באגף התקציבים כבר שינו את דעתם על השוק הפרטי"

 

שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל, הביטוחים שמוכרות חברות הביטוח להבדיל מהביטוחים המשלימים של קופות החולים, גדל בקצב אדיר בשנים האחרונות. שוק הביטוח הנפוץ ביותר - כיסוי ההוצאות בעת בחירת רופא מנתח - גדל בין 2003 ל־2010 ב־167%, והוא מגלגל יותר מ־2 מיליארד שקל בשנה. במקביל, משקלה של ההוצאה החודשית הממוצעת על ביטוחי הבריאות הפרטיים בסל ההוצאות שלנו גדל ב־90% באותה תקופה. אבל אף שלאנשים רבים יותר יש ביטוחים שאמורים לכסות להם הוצאות רפואיות, מתברר שאין ירידה בהוצאה של הציבור על מימון שירותים רפואיים - למשל השתתפות עצמית בעת בחירת מנתח דרך הביטוח המשלים של קופת החולים, או התייעצות עם רופא באופן פרטי לחלוטין.

במילים אחרות, כפי שנכתב בדו"ח משרד הבריאות, "ממצאים אלה מעלים את השאלה האם משיגים ביטוחי הבריאות את מטרתם העיקרית".

 

כיום 43% מאוכלוסיית ישראל מחזיקים בביטוח רפואי פרטי. שיעור החדירה הגדול הזה יוצר השפעות שליליות על מערכת הבריאות הציבורית. הנה, בתמצית, הטענות של משרד הבריאות לכשלים בעולם הביטוחים הפרטיים:

 

ראשית, הצרכנים קונים פעמיים את אותו מוצר אבל מקבלים תמורה רק פעם אחת. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הגדיר את זה בראיון ל"כלכליסט" כ"לשלם פעמיים על החלב במכולת, אבל לקחת רק קרטון אחד".

 

הכפל בין הביטוח הפרטי לביטוח המשלים של קופת החולים נוצר משום שברגע שהחולה נזקק לניתוח והוא מעוניין לקבל כיסוי על הוצאותיו, חברת הביטוח מעודדת אותו להפעיל את הביטוח המשלים של קופת החולים, בכך שהיא משלמת עבורו את ההשתתפות העצמית וגם מוסיפה לו בונוס כספי. החולה חושב שהוא יצא נשכר, אך בפועל קופת החולים סייעה לחברת הביטוח לצמצם את הוצאותיה ולהגדיל את רווחיה. כולם יוצאים נשכרים, למעט משלם המסים שמימן את כל העסקה הסיבובית הזו, והחולה עצמו שרכש מוצר אחד מיותר.

 

את הכפל הביטוחי הזה ינסה משרד הבריאות לפתור בחוק ההסדרים הבא, כאשר עם אגף התקציבים יפעל לצמצום היכולת של חברות הביטוח לשלוח את החולים לנצל את הביטוחים המשלימים שלהם. מנגד, אגף שוק ההון מתכוון להילחם בכל כוחו נגד היוזמה הזו.

 

הכשל השני של הביטוחים הפרטיים נובע מכך שהואיל והיצע הרופאים והאחיות בישראל הוא מוגבל (ואף פוחת), התפתחותה של מערכת בריאות פרטית ללא בקרה גורמת להעלאות שכר במערכת הציבורית. זאת משום שהמערכת הפרטית מציעה שכר גבוה יותר לאחיות ולרופאים הטובים ביותר, ואם המדינה רוצה להתחרות עליהם ולהשאיר אותם בבתי החולים הציבוריים, היא מוכרחה להעלות את השכר. לטענת מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, זו בדיוק הסיבה שאגף התקציבים במשרד האוצר מעוניין להגביל את התפתחות הביטוחים הפרטיים. "משהו השתנה בעמדה של אגף התקציבים כלפי המערכת הפרטית", אומר גמזו בשיחה עם "כלכליסט", "זה השתנה בעקבות שביתת הרופאים. הם ראו את עלויות השכר, אפשרויות ההשתכרות, התמריצים במערכת הפרטית. הם הבינו שזה קטר שברח להם. לפני שלוש שנים זה לא היה כך, אז אגף התקציבים עודד את עליות השכר. היום הראייה שלהם השתנתה".

 

עודד שריג עודד שריג צילום: מיקי נועם אלון

 

חשש לניגוד עניינים בין כללית וחברת דקלה

 

במשרד הבריאות מציינים כי באופן שבו השוק הזה פועל כיום, ישנם "שיתופי פעולה שעלולים להביא לניגודי עניינים". בכך הם מתכוונים לקשר המסחרי שקיים בין שירותי בריאות כללית, הגדולה במדינה, לבין חברת הביטוח הפרטית דקלה, שנמצאת בבעלות מלאה של חברת הביטוח הראל.

 

דקלה היא המבטחת של חברי שירותי בריאות כללית בביטוח הסיעודי הגדול ביותר בעולם - שחברים בו 2 מיליון מבוטחים. בנוסף, דקלה מעניקה לכללית שירותי אדמיניסטרציה לביטוח המשלים שלה (מוקד טלפוני, טיפול בטפסים וכו') ובכך היא מחזיקה במאגר המידע על מבוטחי הכללית.

 

"כל עוד חברת הביטוח מנהלת את התביעות, יימצא בידיה מידע רב על מבוטחי השב"ן (הביטוח המשלים של הקופה - ש"א), הכולל בין היתר מידע על הרגלי צריכת שירותי הבריאות, תחלואה, רמת הסיכון הביטוחי של המבוטח ומידע נוסף שעלול לשמש את החברה שלא לייעוד המקורי שלשמו היא קיבלה אותו", כותבים במשרד הבריאות. לפיכך, הם ממליצים "לאסור סוג זה של קשר בין קופת חולים לבין חברת ביטוח". מכללית נמסר כי אין להם אלא להפנות לדו"ח בדיקה שבו משרד הבריאות עצמו קבע כי אין דופי בהתקשרות של כללית עם דקלה. במשרד האוצר ציינו כי בסמכותו של משרד הבריאות לטפל בעצמו בנושא אם יחליט שהדבר אכן נחוץ.

 

הציבור משלם יותר אך רמת הרפואה לא משתנה

 

במשרד הבריאות טוענים כי הניסיון של המערכת הציבורית להציע תנאים דומים לאלו שמציעה המערכת הפרטית רק מגדיל את העלויות מבלי שהדבר משפר בהכרח את המצב הבריאותי של הציבור. אנו משלמים יותר, חברות הביטוח והרופאים שעובדים באופן פרטי (שפעמים רבות ממליצים לחולים לעבור את הניתוח באופן פרטי כדי להקדים את התור) גוזרים את הקופון, אבל שום דבר מהותי באיכות הרפואה לא משתנה. הדבר משול לאנשים שצופים במשחק כדורגל באצטדיון - כשהשורה הראשונה נעמדת על הרגליים, השורה מאחוריה נעמדת גם כן כדי לראות את המגרש, וכך הלאה כל השורות

נעמדות. התוצאה היא שכולם רואים את המשחק מאותה זווית, רק ברגליים כואבות.

 

לסיכום, טוענים במשרד הבריאות שהם מנסים לסייע לאגף שוק ההון בגיבוש רגולציה מהותית ולא רק פיננסית, אולם שם דוחים את הצעותיהם לסיוע.

 

במשרד אוצר אומרים כי "אנו שמחים כי משרד הבריאות סבור שנפתרו כל בעיות מערכת הבריאות הציבורית וקופות החולים, כך שכעת יש להם זמן פנוי לטפל בנושא שאינו בסמכותם". כך או כך, המלחמה בין שני הרגולטורים צפויה לסחוף פנימה גם את השחקנים החזקים של השוק הזה: חברות הביטוח, קופות החולים ובתי החולים הפרטיים, ואסותא בראשם.

לא ברור איך המלחמה הזו תסתיים, ולא בטוח שהתוצאה תהיה לטובת הציבור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x