חינוך פיננסי

האוצר מעדיף טמבלים פיננסיים

ב־2005 קבע החוק כי על משרד האוצר להקים קרן לחינוך פיננסי, שתלמד את הדור הצעיר על ערכו של הכסף. שש שנים אחרי, הקרן עדיין לא קמה. מזל שב־OECD החליטו לבחון את הידע הפיננסי של כיתות י', אחרת אפילו הפיילוט של משרד החינוך בנושא לא היה קורה. מה שבטוח, אוכלוסייה משכילה פיננסית היא עדיין חזון רחוק

ליאור בן דוד ותומר אביטל 07:0509.10.11

משרד החינוך > "תלמיד שלי הלך לסופר, הגיע לקופה עם מוצר שהיה עליו שלט שהוא במבצע, וגילה שמחייבים אותו במחיר מלא. הוא התחיל להתווכח, שאל למה הם לא מפרסמים את זכויות הצרכן כפי שמחייב החוק, ובסוף נתנו לו הנחה" - כך מספר בגאווה יאיר סופר, מורה בבית הספר דנציגר בקריית שמונה, שהתחיל ללמד חינוך פיננסי בשנה שעברה כחלק מתוכנית פיילוט של משרד החינוך. "פתאום לתלמידים יש מודעות לזכויות הצרכן".

 

לקריאת כתבות באותו נושא

 

סופר ממשיך בהתלהבות: "יש שיעור שנקרא 'הטלפון הסלולרי'. שאלתי, מי יודע כמה עולה אייפון? כל התלמידים הרימו יד כי הם חשבו שהם יודעים. חילקתי להם מודעות מהעיתונים ואמרתי שמי שמצליח להגיד כמה בדיוק עולה אייפון מקבל עוד עשר נקודות לציון. בסוף השיעור, כשהם הבינו שמדובר באלפי שקלים, ישבנו וחשבנו אם צריך את זה בכלל. אחרי זה פגשתי הורים בקניון שסיפרו לי שהילדים לא מבקשים יותר אייפון אלא משחקי מחשב, כי הם הבינו שהם רוצים את האייפון רק כדי לשחק".

 

לא כולם מודעים לזכויותיהם כמו תלמידיו של סופר - בוגרי תוכנית בת 30 שעות. בשנת הלימודים האחרונה יצא משרד החינוך עם מטח בפיילוט בנושא חינוך פיננסי, במטרה לפתח בקרב התלמידים כישורי חיים בתחום. הפיילוט הופעל בקרב כ־5,000 תלמידי כיתות י', ב־25 בתי ספר. בעקבות הצלחתו, תורחב השנה התוכנית לכ־50 אלף תלמידים ב־250 בתי ספר, בעלות של 7 מיליון שקל.

 

סופר מספר כי התוכנית הביאה למהפכה בתרבות הצריכה בקריית שמונה: התלמידים מודעים, עומדים על זכויותיהם ועוקבים אחר הוצאות ההורים. "הבאתי שקל לכיתה ושאלתי מה זה? התלמידים גיחכו שזה רק שקל. הסברתי להם איך שקל קטן יכול להפוך מדינה - למשל, אם מייקרים את הדלק בשקל, אנשים יוצאים לרחובות. דיברנו על מה זה ערך כלכלי, בנק, אינפלציה. זה משנה להם את כל החשיבה. התוכנית עשתה מהפכה בקריית שמונה, הורים מזהים אותי בסופר ומודים לי".

  

יאיר סופר, מורה בבית הספר  דנציגר בקריית שמונה:  "התלמידים חושבים פעמיים" יאיר סופר, מורה בבית הספר דנציגר בקריית שמונה: "התלמידים חושבים פעמיים" צילום: אביהו שפירא

 

היוזמה להפעלת התוכנית גובשה בשיתוף פעולה בין משרד החינוך והמועצה הלאומית לכלכלה. דנה פרידמן, המפמ"ר למדעי החברה במשרד ומי שמובילה בו את התוכנית, מספרת כי "הטריגר היה ההחלטה שמבחני פיזה של ה־OECD השנה יכללו אלמנט של אוריינות פיננסית. המבחן מיועד לכיתות י' אז התחלנו איתן, אך תבוצע חשיבה על גילאים צעירים יותר".

 

לדבריה, "חשוב שהתלמיד יבין שהאחריות לכסף היא קודם כל שלו, שיידע למי לפנות, איך להשוות מחירים, שיסגל לעצמו תהליך קבלת החלטות מושכל. כנ"ל לגבי פתיחת חשבון בנק, סוגי חיסכון, ניהול תקציב. מתברר שהחומרים רלבנטיים והתלמידים מגלים עניין. הם אוהבים את הנושא ואת חוויית הלימודים השונה".

 

"נגיע לכל התיכונים בתוך שנתיים"

 

חוויית הלימודים אכן שונה. הקורס הנו בהיקף של 30 שעות, מתוכן 10 שעות מועברות על ידי המורה בכיתה ו־20 שעות נלמדות עצמאית בסביבה וירטואלית עתירת תוכן דיגיטלי, הכולל סרטונים וטקסטים, משימות לימודיות אינטראקטיביות ומבחנים להערכה עצמית. הנושאים הנלמדים כוללים תקציב אישי ומשפחתי, צרכנות נבונה, עולם הכסף והבנק כמוסד פיננסי, הלוואות, חיסכון, השקעות וכלים להבנת השיח הפיננסי. כמו כן, סביבת הלמידה מבוססת על מערכת לניהול למידה, המאפשרת למורים לעקוב אחר פעילות התלמידים ולהעריך את הישגיהם.

 

דנה פרידמן. "הטריגר לפרויקט היה הכנסת אלמנט של אוריינות פיננסית למבחני פיז"ה השנה" דנה פרידמן. "הטריגר לפרויקט היה הכנסת אלמנט של אוריינות פיננסית למבחני פיז"ה השנה" צילום: עמית שעל

סופר מתלהב מצורת הלימוד הממוחשבת: "אני יכול לעשות מעקב כמה עבד כל תלמיד. הם בקבוצות הקשר שלי. אפשר להפיק להם דו"חות על מה שהם עשו, לשלוח תזכורות במהלך היום, וזה מדרבן אותם. אני נותן בונוס למי שממלא משימות מהר. זה 'אין' ללמוד דרך המחשב, להתכתב עם המורה, להכין שיעורי בית במחשב. אני יכול לתת אישורים להורים לראות מה קורה עם הילדים שלהם. זה מחנך גם את ההורים וגם את הילדים".

 

"הפלטפורמה המיוחדת מאפשרת לתלמיד למידה עצמית, והוא יכול לבדוק את עצמו מול אחרים בסקרים", מרחיבה פרידמן, "ילד שהיה חולה יכול להיכנס לאתר ולצפות בכל המידע; הוא יכול להמשיך להתקדם, ואינו תלוי בקצב של הכיתה. מבחינת המורה, זה מאפשר לו לראות את מי הוא צריך לחזק ובאילו נושאים. זו פעם ראשונה שלמורה יש תמונה מלאה על ביצועי התלמיד - מי נכנס, מתי ולכמה זמן, ואילו מטלות הוא ביצע".

 

הטמעת התוכנית דרשה להכשיר את המורים ללימוד המקצוע ולשימוש בטכנולוגיה. הממצאים הצביעו על שביעות רצון גדולה מצדם, על הרלבנטיות של נושאי החינוך הפיננסי לתלמידים, על חשיבות הלמידה המתוקשבת מכל מקום ובכל זמן, וכן על יעילותו של המודל המקוון כאמצעי להטמעת תכנים ואסטרטגיות חדשים למערכת החינוך.

"היעד הוא להגיע לכלל תלמידי כיתות י' בבתי הספר", מסכמת פרידמן, "ההערכה היא שלקראת השנה הבאה נגיע ל־500–600 בתי ספר, ולכל התיכונים כבר בשנה שאחריה. עד עכשיו היו גופים שלימדו חינוך פיננסי באופן פרטי. עכשיו מערכת החינוך לקחה אחריות והקצתה את כל מה שצריך — פיתוח של אתר, תכנים ושעות הוראה, כדי שהתהליך ינוהל כמו שצריך".

 

בחנויות מפחדים מהתלמידים

 

"אם פעם הילד צרך תכנים בפלאפון בלי הכרה, פתאום הוא חושב מה ההכנסה של ההורים, מה ההוצאות, ולאט לאט מבין לא לבקש ג'ינס ב־800 שקל", מספר סופר על השפעת התוכנית. "יש לי תלמידים שממלצרים. אני מלמד אותם על זכויותיהם, כמה מגיע להם לקבל ואיך ניתן לחסוך".

 

סופר נזכר בחיוך ב"מרד הבנקים" בקריית שמונה: "לימדתי את הכיתה איך לפתוח חשבון בנק. הסברתי שצריך לבדוק למשל מה העמלה על משיכת מזומנים. התלמידים הגיעו לפתוח חשבון אחרי שהשוו תנאים ודרשו הטבות שמציעים במקומות אחרים. חברים שלי בבנק סיפרו שככה מזהים את התלמידים שלי. הם גם בודקים חשבוניות, כי לימדתי אותם שלפעמים יש טעויות. המוכרים בחנויות כבר שואלים את הילדים איפה הם לומדים כדי להיזהר".

 

באחד השיעורים הדגיש סופר שעל כל מוצר שעולה יותר מ־150 שקל יש אחריות לשנה. "תלמיד ניגש אליי בסוף השיעור וסיפר שהוא קנה מכשיר MP3 שהתקלקל אחרי שלושה חודשים, והמוכר מתחמק ממנו. מצאנו את החוק באינטרנט, התלמיד הדפיס אותו וחזר לחנות, והמוכר נאלץ לתת לו מכשיר חדש. למחרת כל בית הספר דיבר על זה. היום הילדים יודעים איך לקרוא עיתונים. הם יודעים לסנן פרסומות. איפה שלא תשימו את היד, זו מהפכה".

 

גלי ברגמן, שהיתה חברה בצוות ההיגוי לכתיבת התוכנית, מספרת על תהליך הכנתה: "ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל הגה את הרעיון. צוות מבנק ישראל, מהמועצה לצרכנות ועוד, ישבו איתנו, מורים לכלכלה ומינהל עסקים. הסתכלנו על מבחני פיזה העתידיים ועל תוכניות בעולם". לדבריה, הם הבינו כי הדגש אמור להיות בשני תחומים: "ניהול כספים וצרכנות, ועוד לפני זה, התקציב האישי".

 

גלי ברגמן. "צריך להתאים לפעמים את התוכנית לרמת התלמידים" גלי ברגמן. "צריך להתאים לפעמים את התוכנית לרמת התלמידים" צילום: אריאל בשור

ברגמן מכשירה כיום מורים המצטרפים לתוכנית. "צריך להתאים לפעמים את התוכנית לרמת התלמידים", היא אומרת. "המורים שמלמדים הם מורים למדעי החברה, וחלקם מתחילים להיות יותר מודעים למה שהם בעצמם עושים - מה זו הלוואה, מה זה אוברדרפט. זה נורא חשוב, הלוואי שהתוכנית תתרחב ונגיע לעוד אנשים".

 

"משרד החינוך הרים את הכפפה"

 

אם תשאלו את יוליה איתן, כלכלנית בכירה במועצה הלאומית לכלכלה, על אירוע שעזר להתניע את החינוך הפיננסי — התחום שעליו היא אמונה במועצה — היא תצביע על המשבר הכלכלי האחרון. "מאז רפורמת בכר לא קרה יותר מדי, למרות ההבנה במערכת שזה נחוץ", מספרת איתן. "אך בעקבות המשבר, נושא החינוך הפיננסי הפך למשמעותי ומרכזי. אנו לא היחידים שהבנו שזה חשוב ולא יישמנו. המשבר האיץ תהליכים, ורואים זאת בכל העולם". המועצה נכנסה לתמונה לפני כשנתיים: "ראינו שיש עשייה בתחום, אך שאין פונקציה מסנכרנת שמאפשרת לפעילות להתרומם. הקמנו פורום ממשלתי שתפקד כשולחן עגול לנושא, ועודדנו את משרד החינוך להרים את הכפפה".

 

איתן מספרת כי היא לא נמצאת בכיתות, אך מקבלת דיווחים מהמורים על התוכנית: "מספרים שהילדים מדברים על זה בהפסקות, וזה אומר הרבה".

 

ואולם, כשהיא נשאלת מהם השלבים הבאים בהרחבת התוכנית, פונה איתן לשוק הפרטי. "המכללה למינהל פותחת השנה קורס אוריינות פיננסית, ויש פניות מגורמים אקדמיים נוספים. נפעל עם הות"ת כדי לראות איך לבנות את זה בצורה נכונה. ישנה גם פעילות בצה"ל, חינוך פיננסי לעובדים לפני פרישה ממקומות עבודה וסדנאות לגיל השלישי. כמו כן, מתגלגלות יוזמות למודלים קהילתיים. אנו מבינים שלא מחכים לממשלה וטוב שכך. היוזמה והיצירתיות יגיעו בסוף מהחברה, אך אנו צריכים להיות היכן שנזקקים לעזרה, ולמנף. לפעמים שלוש עמותות עושות אותו דבר. יש הרבה מקום לסיוע, אך אין אינדקס של מי עוסק במה".

 

איתן מתכוונת בדבריה לגוף שאמור לקום במשרד האוצר ולטפל בנושא, בהתאם לחקיקת בכר. "זה תחום אדיר שאפשר לעשות בו חיל", היא מדגישה. "חשוב שזה יהיה בר־קיימא, וזה יקרה כשיהיה גוף ייעודי לכך. העוגן הקריטי הוא הקמת גוף כזה, שבו יש אנשים שקמים בבוקר וחושבים חינוך פיננסי, ושיאויש על ידי אנשים יצירתיים שחושבים מחוץ לקופסה כיצד לגרום לאנשים להתעניין בנושא".

  

בנק ישראל: "קמפיין שכולו בגובה העיניים" > "התפיסה בפיקוח על הבנקים היא שכישורים פיננסיים הם כישורי חיים שיש לרכוש כשאנחנו צעירים, כדי שנוכל לקבל החלטות מושכלות ולהימנע מהסתבכויות בעתיד", מספרת עו"ד טל הראל־מתיתיהו, מנהלת יחידת ההסברה בבנק ישראל. כחלק מגישה זו, בנק ישראל פתח הקיץ בקמפיין הסברה שכותרתו "לוקחים אחריות על הכסף שלנו- להבין בכסף עושה אותך גדול".

 

הקמפיין נועד להעשיר את הידע הפיננסי של בני נוער בני 16–18 ולהקנות להם כלים להתנהלות כלכלית נבונה. בסיסו בפייסבוק, אך תכניו נגישים גם בסלולר ובאתר בנק ישראל. הקמפיין, שהופק על ידי לשכת הפרסום הממשלתית, מציג בדרך פשוטה מושגים כלכליים כמו ריבית, הצמדה ויתרת זכות, באמצעות ארבע דמויות של בני נוער. "הקמפיין בגובה העיניים", אומרת הראל־מתיתיהו. "רצינו להגיע לבני הנוער ולא לחכות שיגיעו אלינו".

 

הראל־מתיתיהו מספרת כי "דבר ראשון נפגשנו עם קבוצת מיקוד כדי להבין איך בני נוער מתייחסים לנושא. עבודת שטח מכינה הראתה שיש צורך. הנוער כבר שם. הם מתנהלים בעולם פיננסי, יש להם חשבון בנק, הם מסתובבים עם כרטיס אשראי, מרוויחים כסף, חוסכים ומבזבזים".

 

לדבריה, מעל 100,000 איש כבר נכנסו לאתר: "מבחינתנו המדד להצלחה הוא השיח על ה'קיר'. הילדים משוטטים בין העמודים, כותבים ומגיבים לשאלות שכותבים מנהלי האתר. אנחנו רואים שהנושאים נוגעים לבני הנוער והם מגלים התעניינות. באתר לא מחלקים מתנות ולא מנסים לקנות אותם בשום דרך, ועדיין הם נכנסים. נראה שמצאנו את הגישה הנכונה".

 

משרד האוצר: "בתהליכי גיבוש אין משהו קונקרטי" > ב־2005 אושרה בכנסת החקיקה ליישום רפורמת בכר, שכללה הקמת קרן חינוך פיננסי ממשלתית. לפי החוק, מטרות הקרן יהיו "להכשיר את הציבור לפעול בשוק ההון, להכין תוכניות לימוד בתחום הפעילות הפיננסית, ולהכין מסעות הסברה בנושא הניהול הפיננסי והביטוח".

 

באיחור של שש שנים, התפנה האוצר להתייחס לחוק. כפי שנחשף ב"כלכליסט", ביולי התקיים דיון בלשכת שר האוצר יובל שטייניץ שבו הוחלט על הקמת מערך חינוך פיננסי באגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, שבראשו יעמדו המפקח עודד שריג וראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל. פרטי פעולות הקרן טרם נקבעו, ומהאוצר נמסר כי הנושא נמצא בתהליכי גיבוש, וכי אין משהו קונקרטי. מזל שבמערכת החינוך לא מחכים.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x