איך לחסוך מהילדים את המינוס

תלמידי כיתה י' בבית ספר "ראשונים" בהרצליה נראים המומים מהטבלה המוצגת על הלוח. המורה גלי ברגמן מדגימה את גובה הריבית דריבית שלוקח הבנק על הלוואת משכנתה ואת ירידת ערך הכסף של הלווה לאורך השנים. "מה זה? הבנק בכלל לא שומר על הכסף שלנו", מתרעם אחד התלמידים. "עדיף להשאיר את הכסף בבית ולא לשים אותו בבנק", נשמע קול אחר בכיתה, ותלמיד שלישי מציע לחזור ולשמור את הכסף מתחת לבלטות.

בכיתה המקבילה בוחר המורה אולמר גישמרו להציג לתלמידים את נושא הריבית כסיפור דרמטי: הריבית על ההלוואה שנטלה משפחה הולכת ותופחת ובמקביל הרווח של הבנק הולך וגדל. ואז נכנס הטוויסט שמשמח את התלמידים - המשפחה זוכה בלוטו. מהר מאוד הם מגלים את גובה הקנס שהמשפחה נאלצת לשלם על פירעון מוקדם של ההלוואה ומבינים שהשמחה היתה מוקדמת מדי. הכעס על הבנקים בכיתות גובר והמורים מסבירים שאמנם מחיר הריביות על הלוואות הוא יקר, אבל מציגים מנגד את חיוניות הבנק לקיומה של המערכת הכלכלית.

מחסור בשעות לימוד ובמורים מתאימים מומחה לחינוך פיננסי: "צריך לעשות סינון למורים בתוכנית" יש בתי ספר שלא חיכו ליוזמת משרד החינוך וכבר מעבירים לתלמידיהם תכנים פיננסיים במסגרת שיעורי החברה ובמסגרת שיעורי בחירה והעשרה פרטיים במימון הרשות המקומית או ההורים רימונה פרקש ברוך לכתבה המלאה 

השיעורים בבית הספר "ראשונים" מתקיימים במסגרת תוכנית חינוך פיננסי לכיתות י', הפועלת כתוכנית פיילוט ב־26 בתי ספר ברחבי הארץ. בניגוד לשיעורי העשרה המועברים בידי חברה פרטית שבחרו מנהל בית הספר או ועד ההורים, לראשונה מדובר ביוזמה ופיתוח של משרד החינוך עצמו. לא מדובר כאן בשיעור חד־פעמי במסגרת שיעורי חינוך או חברה, או בנגיעות קלות בתכנים פיננסיים במסגרת לימודי הבגרות בכלכלה ומינהל עסקים.

התוכנית מורכבת מעשרה שיעורים בנושאים כמו תקציב אישי ומשפחתי, צרכנות נבונה, חיסכון ושוק ההון, שמקבלים לראשונה שעה שלמה בשבוע במערכת השעות. התכנים נבנו בשיתוף פעולה בין מט"ח - מרכז טכנולוגי חינוכי הפועל עבור משרד החינוך - לבין המועצה הישראלית לצרכנות וכן בסיוע כמה כותבים חיצוניים שנבחרו. לדברי דניאלה פרידמן, מפקחת מרכז מדעי החברה במשרד החינוך, בשנת הלימודים הבאה התוכנית צפויה להתרחב לכלל שכבות י' במערכת.

בעיריית אשקלון מתכוונים להכניס את שיעורי החינוך הפיננסי למערכת החינוך בעיר כבר בשנה הבאה ולהרחיבה לשכבות גיל נוספות. בעירייה מכוונים בעיקר לתלמידי התיכון, ובמיוחד תלמידי כיתות י"א־י"ב ומבקשים להכשירם לקראת השירות הצבאי והחיים שאחריו. "יותר מ־60% ממשוחררי צה"ל נמצאים במינוס בבנק", אומר קובי ביטון, יזם חברתי ויועץ לפיתוח עסקי ומיוזמי כנס אשקלון ה־1 לחינוך פיננסי שייערך ב־6 באפריל. בכנס, שייערך בחסות ראש העיר בני וקנין, צפויים להשתתף סגן שר האוצר יצחק כהן וכן אנשי חינוך והצבא.

ההורים מסבירים את התקציב המשפחתי

אם לשפוט לפי תגובות התלמידים בהרצליה, פיילוט החינוך הפיננסי נוחל הצלחה. "אנחנו מרגישים בשיעורים ממש כמו בריאליטי", אומרת נופר (16), הלוקחת חלק בשיעור. "מה שכיף הוא שלא מדובר כאן בעוד ציון לבגרות, אלה בהכנה לחיים האמיתיים. משהו שיוכל ללוות אותי גם הלאה".

גם לדעת המורה ברגמן מדובר בלימוד מסוג אחר. "התלמידים מרגישים שהפעם הם לומדים לא בשביל לרצות את המורה או ההורה, אלא בשביל עצמם בלבד", היא אומרת. "המטרה של הותכנית היא להעניק להם כישורי חיים בתחום הצרכנות וההתנהלות הפיננסית, ולפתח חשיבה ביקורתית בכל מה שקשור לתכנים פרסומיים ושיווקיים".

לשיעורים הפרונטאליים בהנחיית המורה מתווספות 20 שעות מתוקשבות - שעתיים כנגד כל שעה פרונטלית - המבוצעות על גבי המחשב האישי בביתו של התלמיד. בשעות אלה נדרש התלמיד לבצע משימות המאפשרות לו לתרגל ולהעמיק, ולקבל חומר נוסף כמו סרטוני וידיאו קצרים בני 3–6 דקות הקשורים לנושא הנלמד. כדי לבצע את השיעורים המתוקשבים מתחבר התלמיד לאינטרנט בביתו באמצעות שמו ומספר תעודת זהות.

המורה גלי ברגמן מציגה טבלת ריביות לתלמידיה צילום: אריאל בשור

המטלות שמבצעים התלמידים בשיעורים המתוקשבים משלימות את החומר שנלמד בכיתה, ומאפשרות למורה לקבל תמונת מצב עדכנית על הבנת התלמידים את החומר. כך יכול המורה לחזק את הבנת התלמידים בנקודות הבעייתיות.

השיעור בכיתה נפתח בהצגת נושא הלימוד ומלווה בהסברים ויזואליים כמו טבלאות וסרטונים, אבל רמת העניין של התלמידים עולה כשהחומר הנלמד מתחבר למציאות היומיומית שלהם.

"כבר בשיעור הראשון של התוכנית, על זכויות הצרכן, הבנתי שאנחנו בעצם די נדפקים בגלל שאנחנו לא מבינים", מספרת עדי, תלמידת כיתה י'. "סיפרתי בכיתה שקניתי מוצר, וכשרציתי להחזיר אותו לחנות התחילו לעשות לי בעיות ולא היו מוכנים לתת לי החזר כספי. בשיעור הבנתי פתאום שזה לא בסדר, שיש לי זכויות כצרכן וגם למדתי שיש גוף כזה שנקרא 'המועצה הישראלית לצרכנות'".

הדי החומר הנלמד בכיתה נשמעים גם מחוץ לכותלי בית הספר. "ההורים שלנו מאוד מתלהבים מהתוכנית, ואצל חלק מאיתנו הם גם היו ממש שותפים בביצוע המשימה המתוקשבת", מספרת נופר. "אחרי הכל כסף זה דבר חשוב שנמצא סביבנו כל יום".

ואכן, המשימות המתוקשבות שמבצעים התלמידים בבתיהם דורשות לעתים גם את מעורבות ההורים, כשמדובר בשיעור העוסק בתקציב המשפחתי. במסגרת שיעור זה לומדים התלמידים נושאים כמו קביעת סדר עדיפויות לגבי הוצאות, בחירה ויתור ויצירת אלטרנטיבות של הוצאות זולות יותר. "חלק מהעניין בשיעור הוא שהתלמידים מקבלים התבוננות ביקורתית יותר על ניהול הכספים שלהם ושל המשפחה. הם מתחילים להבין לא רק את הצד של החברים אלא גם את הצד של ההורים, את ההוצאות המשפחתיות והחשיבות של ניהול תקציב משפחתי", מציין המורה גישמרו.

הכל בגלל קבלת ישראל ל־OECD

יוג'ין קנדל, ראש ועדת ההיגוי להרחבת התוכנית צילום: גיא אסיאג

תוכנית החינוך הפיננסי נכתבה במהירות יוצאת דופן בהשוואה לתוכניות אחרות שפותחו עבור מערכת החינוך, אומרת פרידמן. "באוגוסט האחרון התחלנו לגבש צוות לצורך כתיבת התוכנית. בנובמבר־דצמבר גובשו ונכתבו התכנים הסופיים ובינואר התכנית החלה לפעול", היא מספרת.

אנשי חינוך המעורבים בכתיבת תכנים בתחום החינוך הפיננסי טוענים שהסיבה להטמעתה הבהולה של התוכנית היא השתתפותה הצפויה של ישראל במבחן הפיז"ה הבינלאומי ב־2012, בעקבות הצטרפותה לארגון ה־OECD. המבחן, הנערך אחת לשלוש שנים, בוחן את הידע של תלמידים בגילאים 15–16 בתחומי המתמטיקה והמדעים ובין השאלות שהוא מציג קיימות גם שאלות הנוגעות בנושא הצרכנות הפיננסית.

"המהירות המטורפת שבה פותחה התוכנית הביאה להתגייסות טוטאלית של כ־50 מורים בכל הארץ", מציינת ברגמן. "מה שמיוחד בפיתוח התוכנית הוא עבודת הצוות בין המורים השונים בתוכנית. אנחנו כל הזמן משתפים זה את זה ומפיקים לקחים, וגם הקשר שלנו עם מפתחי התוכנית הוא ישיר ומאוד דינאמי - אם יש משהו שצריך לתקן או לפתח אנחנו מיד משתפים את צוות הפיתוח ודברים משתנים".

התוכנית תותאם לכל שכבות הגיל במערכת

לדברי פרידמן, פיילוט החינוך הפיננסי הוא רק הצעד ראשון בדרך לבניית תוכנית מקיפה ורחבה יותר. "בגרסה עתידית של התוכנית, שתעודכן באוגוסט, צפויים להתווסף גם צדדים חווייתיים יותר למערך השיעורים למשל משחקים שונים", היא אומרת. לדברי ברגמן, במט"ח מתכוונים לפתח סרטונים בשפה העברית והערבית, "כך שיותאמו לכל האוכלוסיות" אך פרידמן מציינת כי "בסופו של דבר כל הפיתוח של התוכנית תלוי בתקציבים שנקבל".

בשבועות הקרובים יחל משרד החינוך, בשיתוף ועדת היגוי כלל־משרדית, בפיתוח התוכנית כדי להתאימה לכל שכבות הגיל במערכת החינוך. "הרעיון הוא לגבש תוכנית החל מהגילאים הצעירים ועד לשלב ההכנה לקראת השירות הצבאי והחיים האזרחיים שאחר כך", אומרת פרידמן.

ועדת ההיגוי פועלת בשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה ובתמיכת ראש המועצה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל. בוועדה צפויים לקחת חלק גורמים חיצוניים, שייצגו את כל שכבות הגיל - החל מנציגי מועצת תלמידים שישתתפו בדיונים ועד לנציגים של המערכת הצבאית.

"ההערכות שלי הן שאם יתקבלו התקציבים הדרושים, בתוך שנתיים־שלוש תוכל להיבנות תוכנית רב־מערכתית שתיצור בסיס אחיד בכל בתי הספר לכל שכבות הגיל", אומרת פרידמן בתקווה.