שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המלחמה על דמי הניהול

"דמי הניהול גורמים לציבור לאבד מחצית מהפנסיה"

פרופ' יהודה כהנא, שהתבשר לאחרונה כי יקבל את הפרס היוקרתי בתחום הביטוח, יוצא למתקפה על הרפורמות בתחום הפנסיה בשנים האחרונות: "המטרה היתה אמורה גם להבטיח שהציבור יוכל לחסוך נכון לקראת הפנסיה, ולא רק לפתח מוסדות פיננסיים ולהעשיר אותם ואת מנהליהם על חשבון הציבור"

רחלי בינדמן ועמיר קורץ 08:3709.12.10

פרופ' יהודה כהנא מביט בעצב ובכעס על תוצאות השריפה בכרמל. האיש שמנסה שנים ארוכות להטמיע את התפיסה של ניהול סיכונים בארץ אומר שהאירוע המחיש עד כמה ישראל מתנהלת כמדינה נחשלת. "מניעת הסיכונים היא בדרך כלל הדרך הנכונה והיעילה לטיפול במרבית הסיכונים", הוא אומר ל"כלכליסט". לדבריו, "מניעה נעשית לאורך זמן, בעת שיש זמן לתכנן, לבנות כוח, לפזר כוחות בצורה אופטימלית ולהתכונן לתגובה מהירה, כל עוד הנזק לא מתפשט. במקרה שלפנינו ניסו לחסוך כסף מועט יחסית, ובסופו של דבר הנזקים עולים מאות מונים על פני ה'חיסכון' שהושג. אירוע שהיה יכול להסתיים בקלות בחצי השעה הראשונה נהפך לאירוע שחשף את חולשתנו, הביא להזעקת כוחות רבים מחו"ל וגרם נזק עצום", הוא אומר.

 

פרופ' יהודה כהנא פרופ' יהודה כהנא צילום: דמיטרי שביצ'נקו

פרופ' כהנא - ראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה מהפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי, ומביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל־אביב - התבשר לאחרונה כי ביוני 2011 הוא יהיה הישראלי הראשון שיזכה לקבל את הפרס החשוב בעולם הביטוח: "מייסד בתחום הביטוח" על שם ג'והן ביקלי, מטעם האגודה הבינלאומית לביטוח. הפרס שיקבל הוא על תרומתו המשמעותית לתיאוריה, לפרקטיקה ולחינוך בתחום הביטוח בישראל ובעולם. במשך כשלושה עשורים הוא ליווה בעיות בתחום הביטוח בישראל כמו סיכוני מלחמה, רעידות אדמה, ביטוח לאומי, סיכוני טבע בחקלאות, ביטוח רכב, פנסיה ועוד. בשנים האחרונות מתמקד פרופ' כהנא בשאלות הקשורות לסיכוני הסביבה, שבהם הוא רואה את האיומים הגדולים ביותר על כלכלת ישראל והעולם.

 

הוא מותח ביקורת נוספת על התנהלות הרשויות לאחר השריפה: "אם אפשר לשחרר כספים רבים לאחר האירוע, למה לא היה אפשר לשחרר כספים קטנים בהרבה בטרם המקרה? גם תהליך שחרור הכספים לאחר האסון אינו נכון מבחינה ניהולית, נעשה בהיעדר סמכות משפטית ומחוץ לכל מסגרת תקציבית. לכן, לאור תוצאות השריפה בכרמל, יש להתייחס לנושאים נוספים שמהווים סיכונים משמעותיים הרבה יותר כגון רעידת אדמה וסיכונים סביבתיים".

 

הטלת הסיכון על כתפי החוסכים לפנסיה

 

בתשובה לשאלה בדבר אופן ניהול הסיכונים בתחום הפנסיוני בישראל, השיב: "בישראל עשו כמה רפורמות בשנים האחרונות ובמסגרתן העבירו את השוק הפנסיוני משוק שהיה בידי המדינה במשך עשרות שנים לשוק שעבר תהליך של הפרטה", הוא אומר. "אני מדבר על הפרטה במובן זה שאם קודם כל ההשקעות התנהלו במתכונת ציבורית והחסכונות הושקעו בעיקר באג"ח מיועדות, היום רוב ההשקעות הן בשוק החופשי. רפורמות אלה יצרו תופעה שהציבור כלל לא שם לב אליה - העברת כל הסיכון הפיננסי על כתפי הציבור. ולכן, כאשר פורץ משבר פיננסי עלולות להימחק שנות חיסכון רבות של הציבור, ואנשים שציפו לקבל פנסיות גבוהות לא יוכלו לממש את ציפיותיהם", אומר כהנא. אחד התחומים שבהם השפיע כהנא רבות על הענף היה ייזום ופיתוח הרעיון של תוכניות הפנסיה ה"חדשות". מאז הרפורמה של 1995, תוכניות אלה הן הנדבך המרכזי של תוכניות הפנסיה בישראל.

 

תוצאות הלוואי של הרפורמות בענף הפנסיה

 

ענף הפנסיה ידע שורת רפורמות בשנים האחרונות שהותירו לא מעט חוסכים מבולבלים. כהנא סבור שלרפורמות הרבות יש כמה תופעות לוואי שפוגעות בחוסכים. לדבריו, "תחום החיסכון, הביטוח, הגמל והפנסיה ממלא תפקיד מרכזי בכל משק, כי הוא נועד לפתור בעיות של אנשים מבוגרים, ובמקביל מבסס את שוק ההון, שהוא המכשיר העיקרי של צמיחת המשק. בשני העשורים האחרונים בוצעו רפורמות חשובות בתחומי החיסכון, הגמל והפנסיה. הרפורמות כוונו לשם הפרטת הסדרים ופיזור ריכוז הכוחות הפיננסיים בין גופים רבים יותר. היו כמה תופעות לוואי בלתי רצויות: ראשית, נפגעו קשה כמה ריכוזי ידע חשובים - כמו זה שהיה מצוי בידי סוכני הביטוח. הבנקים לא הצליחו ליצור ריכוז ידע חלופי, למרות השקעות ענק וניסיון להכשיר כוח אדם רב, וכן השקעת ענק במחשוב. התחום מורכב מדי, וקשה ללמוד ולהטמיע את מורכבותו במשך זמן קצר".

 

כהנא גם סבור שלקיחת המוצרים הפיננסיים מהבנקים השיגה רק חלק מהמטרות. זאת מכיוון שבמקביל פיצו את הבנקים על ידי כך שנתנו להם את היכולת לייעץ בתחום שבו יש להם ידע וניסיון מועט. "הם הכשירו צוותי ענק והשקיעו אמצעים רבים, אך עובדה שהם לא הצליחו להגיע להיקפים הגדולים שציפו להם. זה הזיק לבנקים ויצר עלויות מיותרות".

 

תופעת לוואי אחרת של הרפורמות, לדבריו, היא שהיקף עמלות הניהול גדל פלאים. "אם תוכניות גמל ופנסיה נוהלו לפני 20 שנה בעלות של כחצי אחוז מהיתרות הכספיות, העלויות הגיעו לכדי 2% לאחר הרפורמה. בתנאי שוק ההון הנוכחיים, כאשר שער הריבית במשק הוא 0%–2%, דמי ניהול בגובה של 2% הופכים את התשואה לחוסך לנמוכה ביותר. במילים אחרות, שער הריבית מפסיק להיות הגורם החשוב ביותר במימון הפנסיות".

 

כמו כן, הוא מוסיף כי "ניהול כספים אלה במסגרות הפרטיות כרוך בעלויות גבוהות עם מנגנוני השקעה יקרים. אם פעם פקיד אחד היה קובע את כל הסדרי ההשקעה, היום יש גופים ועובדים רבים שגוזרים קופון מכל הכיוונים, כך שלא רק כל הסיכון הוטל על הציבור, אלא גם הניהול יקר הרבה יותר. דמי הניהול נוגסים בחלק ניכר מתרומת הריבית. משמעותם של דמי הניהול הגבוהים היא שהציבור מאבד מחצית מהפנסיה הפוטנציאלית שלו. המטרה של הרפורמות היתה אמורה גם להבטיח שהציבור יוכל לחסוך נכון לקראת הפנסיה ולא רק לפתח מוסדות פיננסיים ולהעשיר אותם ואת מנהליהם על חשבון הציבור".

 

כך, לדוגמה, הוא אומר, "אם אדם חוסך שקל בשנה ששומר על ערכו הריאלי בתום 45 שנות חיסכון, יעמדו לרשותו 45 שקלים ריאליים. אם מקבלים 2% בשנה מעל האינפלציה, יעמדו לרשותו 75 שקל, כלומר הריבית תתרום כ־60% מעבר לסכום החיסכון. אם שער הריבית על החיסכון הוא 6%, הסכום שיצטבר יגיע לכדי 212 שקל. במקרה כזה, הריבית תממן פי ארבעה מהחיסכון הבסיסי".

 

בנוגע לרפורמה האחרונה של האוצר שצפויה להוזיל את דמי הניהול ועליה הוכרז בשבוע שעבר, אומר כהנא: "לצרכן זה בוודאי משתלם יותר, אבל בטווח הארוך לא כל הגופים יוכלו לספק שירות במחירים כאלה. בכלכלה לכל דבר יש מחיר. מצד אחד רוצים שירות דלוקס, ומצד שני לא מוכנים לשלם עליו". לדבריו, הפתרון יהיה חייב לשלב מעורבות של מערכת ציבורית, ואין לו ספק שיגיעו לזה בעוד כמה שנים. "בעבר, קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הציעו פתרונות פנסיוניים יעילים שהיו מבוססים על טיפול בציבור גדול לפי כללים אחידים ובעלויות טיפול נמוכות. עבור חלק גדול מהשכירים, פתרונות מסוג זה הרבה יותר יעילים והרבה יותר מתאימים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x