שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חינוך פיננסי

מייצרים הון אנושי

עד שמישהו במשרד החינוך יפסיק להערים קשיים ויבין את חשיבות החינוך הפיננסי, בדק "כלכליסט" אילו תוכניות פועלות בתחום, ומה הן מציעות לילדים ולהורים

רימונה פרקש ברוך 07:4708.04.10

נושא החינוך הפיננסי לילדים זוכה בשנים האחרונות למודעות רבה יותר, אולם למרות זאת הדבר עדיין אינו בא לידי ביטוי ממשי בתוכניות משרד החינוך. יזמים, אנשי חינוך וכלכלה זיהו את החוסר והחלו להפעיל סדנאות ושיעורים במסגרות שונות ברחבי הארץ. "כלכליסט" בדק אילו תוכניות לחינוך פיננסי לילדים ונוער קיימות בשוק, ומה ההבדלים ביניהן. מתוך חמש תוכניות שבדקנו, רק שתיים מיושמות כיום במערכת החינוך בהיקף מצומצם.

 

דרוש: חינוך פיננסי. לפרויקט המלא לחצו כאן

 

1. כספית

 

בראש התוכנית: יוסי אש, מנהל משותף בחברת אש־לידור העוסקת בייעוץ פיננסי בתחום כלכלת המשפחה, ויו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל. אש אחראי על התכנים הכלכליים, בשיתוף עם חברת רכס פרויקטים חינוכיים, המתמחה בפיתוח תכנים לתלמידים. צוות הפיתוח כולל אנשי פדגוגיה, לשונאים, מורים ומנהלי בתי ספר.

זמן פעולה: שלוש שנים. הפיילוט לתוכנית התקיים בשבעה בתי ספר מגוונים (דתי, חילוני, קיבוצי, דמוקרטי, מחוננים וחינוך מיוחד).

 

מבנה התוכנית: התוכנית מתפרסת על שנתיים, ובכל אחת 32 מערכי שיעור.

 

מיועדת לגילאים: שנה ראשונה: כיתות ג'־ד'. שנה שנייה: כיתות ה'־ו'.

 

דוגמאות לנושאים נלמדים: מהו תקציב, איך בנויה חנות, מהו בנק, מהיכן מגיע הכסף, איך בנוי השטר, שטרות ומטבעות בישראל, מהו פרסום, תקציב בית הספר, מסגרת תקציב.

 

על התוכנית: כל מערך שיעור כולל חומרי עזר להפעלת התלמידים, סיכום השיעור, דפי עבודה, דפי תרגול ועבודת בית. השיעור מועבר באמצעות משחקים חווייתיים, סקרים, פרויקטים ועבודה בקבוצות קטנות.

 

 

משחק סולמות ונחשים פיננסי של תוכנית כספית משחק סולמות ונחשים פיננסי של תוכנית כספית

 

מי מלמד: "כל בית ספר מקצה מורה, ואנחנו מכשירים אותו בקורס של 28 שעות בשיתוף אוניברסיטת תל אביב", אומר אש. "עד היום הסמכנו 250 מורים".

 

יישום: התוכנית נלמדת בכ־80 בתי ספר ברחבי הארץ.

 

מימון: ההורים, הרשות המקומית או קרנות תמיכה.

 

עלות התוכנית: 3,000–3,500 שקל בשנה לכיתה. במימון קרנות: כ־1,000 שקל בשנה לכיתה.

 

ייחוד: "כספית" היא התוכנית שמיושמת כיום במספר הגבוה ביותר של בתי הספר וצברה ניסיון רב.

 

התנהלות מול משרד החינוך: מעדיפים לא להתייחס.

 

Money Nanny .2

 

בראש התוכנית: יניב חדד, בעל תואר שני בחינוך והתמחות בפיתוח תוכניות לימודים, מנהל את חברת Number Financy. צוות הפיתוח כולל שבעה פדגוגים.

 

זמן פעולה: שלוש שנים. לפני כן התקיים פיילוט במשך שנתיים בארבעה בתי ספר.

 

מבנה התוכנית: 30 שיעורים.

 

מיועדת לגילאים: כיתות א' עד ט'. במקביל מגובשת תוכנית לתלמידי התיכון, שתתבסס על ספר שכתב חדד: "מהתיכון ועד הפנסיה".

 

דוגמאות לנושאים נלמדים: איך לעשות סקר שוק, השוואת מחירים, שימוש במחירון, מחשבון, אמצעי תשלום. בכיתות גבוהות יותר: שימוש בכרטיסי אשראי, צ'קים וריביות שאפשר לקבל על הכסף.

 

על התוכנית: "התוכנית מעניקה לילד ארגז כלים כדי להיהפך לצרכן טוב יותר", אומר חדד.

 

מי מלמד: מורים של בתי הספר, שעוברים הכשרה של 4–6 שעות ומקבלים חוברת בת 40 עמודים על התוכנית.

 

יישום: ב־12 בתי ספר ברחבי הארץ.

 

מימון: ההורים, הרשות המקומית או בית הספר.

 

עלות התוכנית: רישיון לבית הספר ללמד את התוכנית במשך שנה יעלה 2,000 שקל.

 

ייחוד: התוכנית מכילה תכנים שמתאימים לכל הגילאים.

 

ההתנהלות מול משרד החינוך: "מערכת החינוך לא יודעת לקשור בין חינוך לפיננסים", אומר חדד. "הדבר היחיד שהם מכירים זו הבגרות בכלכלה. כשמדובר בחינוך פיננסי אין עם מי לדבר, מעבירים אותך מפקיד אחד לשני. זה בולט במיוחד בחינוך היסודי. בסופו של דבר, הגופים הפיננסיים יצליחו להרים את תחום החינוך הפיננסי וייתנו זאת כתרומה לקהילה ומשרד החינוך ילך ויאבד את מקומו".

 

3. מנו"ף (מיומנות ניהול פיננסי)

 

בראש התוכנית: צחי קלנר, יועץ כלכלי ומומחה למימון השקעות, באמצעות חברת אוצר העוסקת בכלכלת המשפחה. לתוכנית שני כותבים ראשיים: קלנר, שאחראי על הצד המקצועי־פיננסי, וד"ר אריה פרידלר, מנהל מכון תמיר לפיתוח תוכניות לימוד, שאחראי על הצד הפדגוגי.

 

זמן פעולה: לפני שנה הושק פיילוט בארבעה בתי ספר.

 

מבנה התוכנית: בבתי הספר התיכוניים קיימת תוכנית עם 12 מערכי שיעור. התוכנית השנתית שמיועדת לבתי הספר היסודיים מורכבת מ־36 שעות לימוד.

 

מיועדת לגילאים: תיכונים או כיתות ג' עד ו'.

 

דוגמאות לנושאים נלמדים: מהו תקציב, מהו תכנון, איך להתמודד עם הלא צפוי, איך מקבלים החלטות נכונות, מהו בנק ואיך פותחים בו חשבון, צפייה ביקורתית בפרסומות.

 

על התוכנית: "המטרה היא להעניק לילדים הבנה של חשיבה פיננסית", אומר פרידלר. "הרעיון הוא לא ללמד את הילד איך להיהפך למיליונר, אלא לפתח אינטליגנציה פיננסית תוך פעילות חווייתית והתנסויות בשיתוף ההורים".

 

מי מלמד: קלנר ופרידלר העבירו את השיעורים שהתקיימו עד היום בבתי הספר. בעתיד מורים שילמדו בתוכנית יעברו הכשרה של 50–60 שעות שיעבירו פרידלר וקלנר.

 

יישום: בשנת הלימודים הבאה התוכנית תיושם בכיתות ג' עד ו' ב־15–20 בתי ספר בעזרת קרן קרב - קרן שייסד צ'רלס ברונפמן ומסייעת במימון פעולות העשרה.

 

מימון: בתי ספר, הורים, מועצות מקומיות וקרן קרב.

 

עלות התוכנית: בקרן קרב העלות עומדת בממוצע על 108 שקל לילד. בתי ספר שלוקחים את התוכנית מיוזמתם משלמים בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים, תלוי בהיקף התוכנית, במספר השעות ובמספר התלמידים.

 

ייחוד: הדגש על ערכים ועל הצד החינוכי.

 

ההתנהלות מול משרד החינוך: לא הגיעו לשלב שבו התנהלו ישירות מול משרד החינוך.

 

4. המיץ של פיץ

 

בראש התוכנית: מיקי סלע, איש הייטק, הורה שרצה להקנות לבנו כלים בסיסיים להתנהלות פיננסית. סלע פיתח את התכנים עם צוות של שבעה אנשים.

 

זמן פעולה: הספר "המיץ של פיץ" יצא לאור ב־2006. מ־2008 החל סלע להעביר סדנאות בנושא. על בסיס הספר הפיק סלע גם סרט אנימציה ומשחק קופסה, שאליו מצורף "גלגל חיסכון" שבאמצעותו יכולים הילדים לחשב כמה כסף יצטבר להם, בהתאם לסכום שיחסכו ומשך החיסכון.

 

 

הספר "המיץ של פיץ" מציג דילמות פיננסיות לילדים הספר "המיץ של פיץ" מציג דילמות פיננסיות לילדים

מבנה התוכנית: הסדנה מורכבת מעשרה נושאים: בתחילת השיעור מוצגת דילמה והילדים פותרים אותה תוך כדי משחק. כל שיעור מסתיים בסיכום ובניסוח תובנות.

 

מיועדת לגילאים: כיתות א' עד ד'.

 

דוגמאות לנושאים נלמדים: סחר חליפין, רווח, תחרות, איך לחסוך.

 

על התוכנית: "המטרה היא להגיע לילדים בדלת האחורית באמצעות התנסות חווייתית כיפית, ולתת להם כלים להבין מהיכן מגיעה הכנסה ואיך מתנהלים מבחינה כלכלית", אומר סלע.

 

מי מלמד: סלע בלבד.

 

יישום בבתי ספר: לא.

 

מימון: הורים ורשויות מקומיות.

 

עלות התוכנית: 550–600 שקל לעשרה מפגשים.

 

ייחוד: "הצבעוניות, החוויה והכיף", אומר סלע.

 

התנהלות מול משרד החינוך: "כרגע אנחנו לא מכוונים למערכת החינוך", אומר סלע.

 

5. דני מאני

 

בראש התוכנית: מיכל ליבנה, מנחה סדנאות לילדים, לנוער ולנשים בנושא חוכמת הכסף. את התוכנית גיבשה ליבנה עם צוות של עשרה אנשי כלכלה וחינוך.

 

זמן פעולה: שלוש שנים. נערך פיילוט לכיתות ד'־ה'.

 

מבנה התוכנית: סוגים שונים של סדנאות, סדרות שנמשכות שלושה חודשים ויש גם שיעורים פרטיים או שיעור של הילד עם בני משפחתו.

 

מיועדת לגילאים: לכל הגילאים.

 

דוגמאות לנושאים נלמדים: איך לפתוח חשבון בנק עם ההורים ולהתחיל להקים הון עצמי, השקעות בבורסה לילדים באמצעות ההורים (כולל משחק השקעות וירטואלי הכולל סימולציה של השקעה), איך להתמקח מול הבנק, מהו כרטיס אשראי, למי נותנים אשראי.

 

מי מלמד: ליבנה.

 

על התוכנית: המטרה היא ללמד את הילדים התנהלות מעשית עם כסף. "הרבה בני נוער עובדים היום ומרוויחים 2,000–3,000 שקל בחודש, ורוצים לדעת מה לעשות עם הכסף", אומרת ליבנה.

 

יישום: כיום מתקיימות רק סדנאות ושיעורים פרטיים.

 

מימון: פרטי של הורים.

 

עלות: 3,000–4,000 שקל לקורס של 40 שעות.

 

ייחוד: "מאוד מעשית", אומרת ליבנה.

 

ההתנהלות מול משרד החינוך: "אני מיואשת מיכולתו של משרד החינוך להפנים מתודות חדשות בתחום החינוך הפיננסי", אומרת ליבנה. "נשחקתי בפרוזדורי משרד החינוך, ואין בכוונתי לבזבז עוד משאבים בניסיון להעביר את המסר. גם בנק ישראל, רשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון באוצר לא תורמים לקידום העניין. הניסיונות המועטים שנעשו בעבר מצביעים על תוצאה מאוד עגומה. מדובר בכשל מערכתי מוחלט: כולם מסכימים שמדובר בעניין חשוב וחיוני, אבל אף אחד לא יוזם ולא מזיז דבר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x