שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ראיון כלכליסט

"ההפרטה פגעה במימון חברות קיבוציות - בשביל זה אנחנו כאן"

הוואקום המימוני שהותירה ההפרטה במגזר הקיבוצי ומחנק האשראי במשק הובילו את גיורא עופר, לשעבר מנכ"ל דיסקונט, ואת יעל גיט, בכירה לשעבר בבנק הפועלים, לזהות את הפוטצניאל ולהקים קרן מימון חדשה לחברות המגזר. יעד התשואה: 14% בשנה

גולן חזני 08:2126.12.12

שנים לא פשוטות עוברות על התעשיה הקיבוצית וחברות רבות בה נאבקות עם קשיי מימון ונאלצות להכניס שותפים ולפנות להנפקות ציבוריות ופרטיות. זאת, על רקע המשברים הכלכליים הגלובליים ותהליכים פנימיים שעוברים הקיבוצים ובמרכזם ההפרטה.

 

התעשייה מצליחה למרות הקשיים להציג נתונים מרשימים למדי, אך מצוקת האשראי במשק והתנאיים הייחודיים שאליהם היא נקלעה, מגבילים את אפשרויות הצמיחה שלה. את הצורך במימון ואת הפוטנציאל של החברות במגזר זיהו גיורא עופר, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט, ויעל גיט, לשעבר בכירה בחטיבה העסקית של בנק הפועלים וסמנכ"לית המימון של קרן המנוף בראשית. השניים החליטו להקים את קרן להב - קרן חדשה שתספק מימון לחברות בינוניות במגזר. הקרן שתושק השבוע גייסה עד כה 100 מיליון שקל.

 

מדוע דווקא המגזר הקיבוצי?

גיט: "במסגרת הפעילות בקרן בראשית, הגיעו אליי גם הצעות לעסקאות מהמגזר הקיבוצי, אולם, היה מדובר בעסקאות קטנות של 15-10 מיליון שקל. בבראשית, בשל גודל הקרן, התקבלה החלטה אסטרטגית שלא להיכנס לעסקאות בסכומים נמוכים מ־50-40 מיליון שקל.

 

"כך נוצר אצלי רצון למצוא פתרונות לעסקאות מהמגזר הקיבוצי, שכן חלקן היו מעניינות מאוד, אולם, כפי שגיליתי, אין אף גורם מימוני חוץ־בנקאי בשוק היודע לתת מענה לסכומי מימון בהיקפים קטנים. הבנתי שיש ואקום ושכדאי ליצור אלטרנטיבה על ידי הקמת קרן מימון.

 

"לא ביקשנו כספים מהמוסדיים"

לאחר שעלה לראשונה בראשה הרעיון, ניצלה גיט את היכרותה רבת השנים עם התעשייה הקיבוצית, שאותה רכשה במהלך עבודתה בחטיבה העסקית של בנק הפועלים. "פניתי אל נציגי משקיעים מהמגזר הקיבוצי, אודי פלד יו"ר קמע וניר מאיר יו"ר שלחן, ועניינתי אותם בהקמת קרן כזו. במקביל חיפשתי דמות בעלת שיעור קומה שתוכל לעמוד בראש הקרן. הרמתי טלפון לגיורא ושמחתי שהוא מצא עניין ברעיון", מספרת גיט.

 

"במגזר הקיבוצי יש תאגידים שהתאוששו אחרי המשבר של 1990 ויש להם כסף, אך הם מאוד זהירים במתן מימון לחברות קיבוציות, וגם הן חשבו שיש מקום להקמת קרן כזו. הרעיון הוא להעמיד מימון מזנין לחברות".

 

גיורא עופר ויעל גיט גיורא עופר ויעל גיט צילום: אוראל כהן

 

גיורא עופר (59)

מצב משפחתי: נשוי + 4

תפקיד נוכחי: יו"ר קרן להב, דירקטור באפריקה ישראל

תפקידים קודמים: מנכ"ל בנק דיסקונט

השכלה: תואר שני בתעשיה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון

יעל גיט (46)

מצב משפחתי: נשואה + 3

תפקיד נוכחי: מנכ"לית קרן להב

תפקידים קודמים: סמנכ"לית מימון בקרן בראשית ובכירה בחטיבת העסקית בבנק הפועלים

השכלה: MBA מהאוניברסיטה העברית

 

עופר: "המערכת הקיבוצית היא מאוד חזקה ורואה בקרן שלנו הישג מאוד גדול מבחינתה. עבורם זו הצלחה ליצור גוף מקצועי חיצוני שתכליתו להשקיע ולממן מפעלים קיבוציים, הצלחה בגיוס מקורות מימון חיצוניים ומשוחרר משיקולים לא עניניים או גיאוגרפיים. זה מגזר שמכיר טוב את עצמו, וכשמדובר באשראי, המידע הלא פורמלי חשוב לא פחות מהמידע הפורמלי.

 

"ההישג הגדול מבחינתם זו יצירת האלטרנטיבה. בשנים האחרונות הרבה מפעלים קיבוציים נמכרו כתוצאה ממצוקה תזרימית. ויש בהקמת קרן כזו סוג חזון של שמירה על נכסים בבעלות הקיבוץ, במקום לבצע מימושים ממקום של מצוקה".

 

לאילו חברות אתם מציעים מימון?

גיט: "חברות בגודל בינוני, עם הכנסות של עד 250 מיליון שקל, כאשר ייתכן שנגדיל את היקף המימון שנספק בשיתוף עם בנקים או משקיעים נוספים. יש לנו יתרון גדול שנובע מההיכרות עם המפעלים הקיבוציים.

 

"הכוונה היא לבצע 15-10 עסקאות בשנתיים־שלוש אבל לא נהיה כפופים בהכרח למדיניות מוגדרת מראש, אלא נחליט עבור כל עסקה לגופה".

 

מה עם מימון מצד ארגוני הקיבוצים?

גיט: "יש ארגונים איזוריים שמספקים מימון כגון קמע שמעניק ערבויות למפעלים קיבוציים וקרן להב היא אלטרנטיבה נוספת. למעשה 50% מהגיוסים שביצענו לקרן להב הם מארגונים אזוריים כאלה. בכל מקרה, מדובר בארגונים שלרוב נמנעים מלהעמיד מימון לזמן ארוך ויש גם לחצים ״פוליטיים״ ואחרים שהם מעדיפים להימנע מהם".

 

מי השקיע את ה־50% האחרים? מוסדיים?

עופר: "לא הלכנו לגופים מוסדיים. הסכומים קטנים מדי עבורם והאנרגיה שצריך להשקיע עצומה. לצד הגופים מהתנועה הקיבוצית, גייסנו ממשקיעים פרטיים.

"אם תהיה המשכיות לקרנות נוספות וגדולות יותר, בהחלט יהיה מקום לפנות לגופים המוסדיים".

 

מה יעדי התשואה שלכם?

עופר: תשואה נומינלית של 14%-12% בשנה. לצורך השוואה קרנות פרייבט אקוויטי מדברות על תשואה של 25%-20% בשנה".

 

גיט: "זו קרן מימונית ולכן האופי שלה יהיה שמרני. נכון שהיא לא תהיה באותם שיעורי מימון ומקדמי בטחון של הבנקים, אבל עקרונות המימון דומים ורמת הסיכון תהיה סבירה ביותר".

 

מה מייחד את התעשיה הקיבוצית כיום?

גיט: "זו תעשיה צומחת בעיקר בתחום הייצוא, עם הון אנושי טוב, תעשיה חדשנית ומפעלים מוטי טכנולוגיה ומו"פ שמצויים בצמיחה. מגמת ההפרטה בשנים האחרונות בקיבוצים מקשה עליהם להביא הון עצמי לצמיחה. זה לא טריוויאלי להביא הון מהקיבוץ כי חלק גדול מההון כבר חולק בין החברים.

 

"פעם הקיבוץ היה מעניק ערבות כזו או מזרים את הכסף ללא לבטים למפעל שרוצה לגייס כסף להקמת קו ייצור, אבל היום הוא לא ממהר. אנחנו נכנסים לתמונה ויכולים להביא חלק מאותו הון עצמי נדרש ובכך להקטין את ההון עצמי שיזרים הקבוץ או המפעל ולאפשר את המימון הבנקאי לצורך ההשקעה".

 

עופר: "אני מאמין שזו רק ההתחלה של השוק החוץ בנקאי. זה משהו שנכון שהתפתח והוא טוב לעסקים הקטנים, טוב למערכת הבנקאית שיש לה מערכת משלימה שיודעת את השפה שלה, שמבינים אותה ורוצים אותה. אתה רוצה לייצר כלים שיפתחו את הכלכלה הישראלית למיצוי מקסימלי. אחד הדברים הבולטים בתעשיה הקיבוצית הוא שכשאין לך אשראי ההתפתחות שלך מוגבלת. אתה יודע כמה קיבוצים מצטערים על שהכניסו שותף? הם לא הכניסו שותף מטעמים אסטרטגיים אלא ממצוקה כספית. אם היתה להם עוד אלטרנטיבה הם היו בוחרים במימון במקום הכנסת שותף".

 

"יש מקום לעוד קרנות לעסקים בינוניים"

עופר, שפרש במהלך 2011 מדיסקונט, לאחר 30 שנה במערכת הבנקאית, מזהה מספר תהליכים מרכזיים בנוגע לעתיד מערכת האשראי בישראל בטווח הארוך. "ראשית, האשראי החוץ בנקאי ימשיך להתפתח. אנחנו רואים את המוסדיים נותנים היום הלוואות פרטיות משמעותיות של מיליארדי שקלים. לחברות הבינוניות אין כיום מענה מימוני מצד שוק החוץ בנקאי, ולכן שוק קרנות וחברות מימון יתפתח".

 

"אני מאמין שיש מקום להקמת קרנות למגזר העסקי הבינוני והקטן בדגם של קרנות המנוף. המדינה, באמצעות מעורבות מוגבלת מאוד והענקת רשת ביטחון מינימלית ובעלות אפסית, תאפשר גיוס כספים משמעותיים לשם מתן אשראי למאות ואלפי מפעלים בינוניים וקטנים המהווים מנוע צמיחה משמעותי לכל כלכלה.

 

"שנית, החלו לשאול אותי אם אני הולך להתחרות בבנקים - זו בדיחה. הבנקים תמיד יישארו הגורם המרכזי במימון במגזר העסקי הם גופים מקצועיים שהוכיחו לאורך זמן את תמכיתם האיכותית בעסקים. הבסיס הוא שלכל לקוח עסקי יש בנק טוב שמלווה אותו. הגורם החוץ בנקאי בא והולך יד ביד עם הבנקים. זה עוזר לך להרים עסקה שהבנק הוא המממן הגדול שלה, ואילו לידו יהיו גופים כמונו כמימון משלים ולא ראשי. הבנק מכיר בחשיבות הכניסה של אותם גופים, כפיזור סיכון והשלמה".

 

היו לך הצעות מעניינות לאחר הפרישה מדיסקונט?

"אחרי 30 שנה במערכת הבנקאית החלטתי שלא אעשה תפקידים אקזקוטיביים שדומים למה שעשיתי. חיפשתי אתגרים מעניינים עם אנשים טובים ושם אני משתדל להימצא. צריך לפנות מקום לדורות הבאים, לא?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x