שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

"הבנקים המרכזיים רוצים אינפלציה של 3%-4%"

בפורום שוק ההון של דן אנד ברדסטריט דיברו בכירי התעשייה על המצב בשווקים. מנכ"ל הלמן אלדובי: "הביטקוין ימשיך להתחזק"; הכלכלן הראשי של פסגות: "יחס החוב תוצר של ארה"ב עומד על 150%, היא כבר איטליה. זה חוב שאי אפשר להחזיר אותו"

צלי גרינברג 14:0424.01.21

בכירי שוק ההון השתתפו היום (א') במהלך פורום שוק ההון של חברת דן אנד ברדסטריט שנערך באונליין והתייחסו למצב בשווקים. אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, אמר, כי "הכוחות שפועלים לטובת השקל ממשיכים להיות חזקים, ובעיקר יציבות הייצוא הישראלי והמשך העניין שמגלים המשקיעים הזרים בישראל. הדולר ימשיך, ככל הנראה, להיחלש, ונשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן אף מדבר על הוספת 2 טריליון דולר".

 

גרינפלד מעריך עוד, כי הבנקים המרכזיים יובילו לעליית רמת האינפלציה: "באופן כללי כמות הכסף עלתה באופן משמעותי לאחר שהממשלות נכנסו לתמונה, והבנקים המרכזיים אומרים שלא יעלו ריבית כל עוד לא יהיו חייבים לעשות זאת. לצד זאת, סך תשלומי השכר במשק דווקא גדלו בשנה האחרונה, דבר המעיד על כך שיש כסף להוציא, ושתהיה עלייה בכלכלה הריאלית ובאינפלציה. יחס חוב תוצר של ארה"ב עומד על 150%, היא כבר נהייתה איטליה, וזה חוב שאי אפשר להחזיר אותו. הדרך היחידה להקטין אותו היא באמצעות שחיקה דרך אינפלציה. כך שזה אינטרס מובהק של הבנקים המרכזיים להעלות האינפלציה לרמה של 3%-4%".

 

 

רמי דרור, מנכ"ל הלמן  אלדובי, הוסיף, כי "ההזרמות האינסופיות של הבנק המרכזי האמריקאי הראו כי היצע הדולר הוא בלתי מוגבל. מנגד, מטבע כמו הביטקוין, שכבר נמצא במחזוק של 600 מיליארד דולר, כן מוגבל ולאור זאת, לצד האמינות והכרה שהוא זוכה לה מגורמים שונים כדוגמת טסלה, הוא כנראה ימשיך עוד להתחזק".

 

בשוק ההון צופים שגם המסחר במניות יתחזק וממשיכים להיות אופטימיים לגבי 2021. אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, אמר בפורום, כי "האופטימיות היא על רקע המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים, ועולם של ריביות ריאליות שליליות, שבמקרים מסויימים יישארו גם לטווח הארוך. יש שפע של נזילות, וכספים שנמצאים בהמתנה. חלק ניכר מהכספים לא הופנו לביקוש אלא לחיסכון, וחלקו נווט לשווקים הפיננסיים. האפיק המנייתי הפיק מכך תשואות יפות, וזה להערכתנו עתיד להמשיך".

 

ג'רום פאוול יו"ר הפד ג'רום פאוול יו"ר הפד צילום: בלומברג, Federal Reserve

 

"יהיה תיקון או מימוש"

עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר ומנהל מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ,  ציין במהלך הדיון כי "התחומים שימשיכו לעניין את השווקים והמשקיעים גם ב-2021 הם טכנולוגיה ואנרגיה ירוקה. חברות בתחומים אלו זיהו את הבורסה כאלטרנטיבה שמעניקה להם שוויים. גם תחומי הביומד והפארמה יצרטפו להערכתי יותר, ובכל כל תחום שקיבל זרקור בקורונה יבחן יותר כניסה לשוק ההון המקומי או האמריקאי"; ירון דייגי, מנכ"ל הראל קרנות נאמנות, חיזק הדברים ואמר, כי "כמות הכסף בחשבונות נמצאת בשיא של כל הזמנים. וכל עוד התשואות על האג"ח שליליות יחפשו אלטרנטיבות. להערכתנו כדאי להסיט השקעות גם לשווקים אחרים מלבד הטכנולוגיה בארה"ב, ובדגש על שווקים מתעוררים - שם רמות התמחור מעניינות".

 

טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים אחזקות, מחדד בהערת אזהרה: "אנו משוכנעים שיהיה תיקון או מימוש, אבל זה יהיה מימוש של סקטורים, ולא של שוק. אי אפשר יהיה להגיד יותר שוק שורי או שוק דובי, אלא יימצאו סקטורים שיעבדו מעולה, ואחרים שיתממשו בצורה חזקה. כך שהשאלה היא לא אם השוק יעשה טוב, אלא אם הסקטור שהמשקיעים בחרו יעשה טוב";  אייל דבי, מנהל דסק מחקר מניות בלאומי שווקי הון, הוסיף גם הוא, כי בחינת החברות באמצעות המכפילים מטעה. "ההתארכות במכפילים נובעת בעיקר מירידה ברווחים" אומר דבי "ואלו יחזרו עם חזרת הכלכלה. ובחברות מסוימות כדוגמת קמעונאיות מזון, שנחשבות יציבות עם סיכון נמוך ודפנסיביות, יש הרי סיבה להתארכות המכפיל והיא המשבר".

 

שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים, מציע לבדוק מצב החברות בדו"חותיהן הקרובים לסיכום שנת 2020, ולבחון את "ירידות הערך שיתפרסמו בקרוב, ואז גם נוכל לראות את התחזיות של החברות ואם היא תיאלץ להתמודד עם נזקי הקורונה או להמשיך ולצמוח".

סערת העימות המקצועי שנוצר בין שר האוצר ישראל כץ, לבין קרן טרנר מנכ"לית משרדו לשעבר, ושאול מרידור, הממונה על התקציבים לשעבר, לא שוככת. שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מאשים את הפורשים הבכירים בהחלשת הדרג המקצועי, ותוקף את הפוליטיקאים מולם עבדו בהחלשת הכלכלה הישראלית.

 

"אין תקציב מדינה כבר כמעט שנתיים"

במקביל, סערת העימות המקצועי שנוצר בין שר האוצר ישראל כץ, לבין קרן טרנר מנכ"לית משרדו לשעבר, ושאול מרידור, הממונה על התקציבים לשעבר, לא שוככת. שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מאשים את הפורשים הבכירים בהחלשת הדרג המקצועי, ותוקף את הפוליטיקאים מולם עבדו בהחלשת הכלכלה הישראלית.

 

אמר באב"ד, כי "זו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שאין תקציב מדינה כבר כמעט שנתיים, והאחראית לכך היא ממשלת ישראל. במקום להעביר תקציב טיפלו בנושא שופטים ושאר דברים. אין תקציב בגלל שממשלת ישראל לא תיפקדה והחזיקה את התקציב כבן ערובה פוליטי. וכל מחנה מפיל את השיקולים הפוליטיים הזרים על מישהו אחר. התקציב האחרון שעבר היה תחת שר האוצר משה כחלון במרץ 2018, עבור שנת 2019".

 

באב"ד הכחיש הצטרפותו למפלגת 'מקצוענים' כלשהי, ועל ידיעה כי כזו כלל קמה או מתגבשת, אך המשיך ואמר, כי "אנו במשבר הכלכלי הגדול ביותר אי פעם ואף אחד לא נותן הדעת על כך מבחינה תקציבית. אפשר היה לצאת לבחירות כשלמדינת ישראל יש תקציב. אבל חוסר היכולת לקבל החלטה בגלל שיש 2 ראשי ממשלה שצריכים להסכים עליה, בשל האינטרסים המעורבבים, ובשל משבר האמון העמוק בין הדרג המקצועי לפוליטי, הובילו להיעדרו".

.

באב"ד לא חוסך ביקורת גם מבכירי האוצר הפורשים: "כשנתקלים בדברים לא חוקיים על הדרג המקצועי לפנות ישירות ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה ולא לעשות סיבוב תקשורתי. אותו סיבוב תקשורתי גורם לאובדן המקצועיות והאמינות שלהם ומכניס אותם לקלחת הפוליטית. חוץ מפופוליזם שעוזר רק להעמקת השסע בעם, זה לא פותר שום דבר. כשאתה פקיד מכהן, המשימה המרכזית שלך היא ליישם את המדיניות. חלק משומרי הסף התבלבלו בתפקיד שלהם. הם אומרים לעצמם שהם מבינים יותר מהשרים, ופועלים למסמס ולטרפד את החלטות השר, ואם זה לא מצליח אז מטנפים עליו. באוצר זה היה קורה חדשות לבקרים והוביל למשבר אמון בין הצדדים, ולמידור הדרג המקצועי. בסוף זה גם הוביל לקבלת החלטות שנעדרת בסיס מקצועי. משה בר סימן טוב, הוא הדוגמה ההפוכה לכך: דעתן ומקצועי, שהשאיר הכל בחדר הסגור, ולכן גם קיבל גב ואמון מראש הממשלה, וההחלטות בתקופתו היו על בסיס מקצועי".

 

 

x