שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מט"ח וסחורות

חזרה לשגרה: השקל שוב מתחזק - הדולר נסחר ב-3.22 שקלים

הדולר שעלה ביותר מ-1.5% בתחילת היום בהשוואה ליציג של יום שישי, עבר לירידה של 0.2%, ל-3.22 שקלים; היורו נחלש נחלש ב-0.7% ל-3.89 שקלים; לידר: "בתרחיש של ירידות בשווקים וביקוש למט"ח מצד גורמים מוסדיים, מדיניות הרכישות של בנק ישראל עלולה להעצים את הפיחות בשקל"

מיקי גרינפלד 13:0918.01.21

תנודתיות חזקה בשוק המט"ח בפתיחת שבוע המסחר: הדולר שעלה מוקדם יותר הבוקר ב-1.5% מול השער היציג שנקבע בשישי והתמתן לאט לאט במהלך השעות שחלפו, עבר לירידה של 0.2% - הוא נסחר עתה ב-3.22 שקלים. היורו שעלה בכמעט 1% עבר לירידה של 0.7% ל-3.89 שקלים.

 

בשוקי המט"ח העולמיים נסחר היורו ללא תנועה מהותית, בסביבת 1.207 דולר; הליש"ט נחלשה ב-0.1% ל-1.356 דולר.

 

הודעת בנק ישראל על מחויבותו לרכוש מט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולר במהלך 2021 דחפה את השקל ב-3.1% בשתי היממות שלאחר ההודעה (מול סל המטבעות), ולשער יציג של 3.231 שקלים ביום שישי - מול שפל של 3.116 שקלים לפני ההודעה (ויציג של 3.114 שקלים ביום ההודעה). בלידר שוקי הון מאמינים שזו רק ההתחלה: "אנו צופים שהתחייבות של בנק ישראל תייצב את השקל בסביבת 3.40-3.35 שקלים", אומר יונתן כץ בסקירת הכלכלנים של לידר.

 

"האינפלציה בשנת 2020 עמדה על רמה שלילית של 0.7%- ואינפלציית הליבה על רמה שלילית של 0.4%-. סביבת אינפלציה כה נמוכה היתה אחד הגורמים ששכנעו את בנק ישראל להגדיל את המעורבות בשוק המט"ח (הנימוק העיקרי: לשמור על התחרותיות של הסקטור הסחיר). מחויבות לרכוש 30 מיליארד דולר השנה צפויה לתמוך בפיחות מתון בטווח הקצר ולאחר מכן בהתייצבות או ייסוף מתון לקראת סוף השנה.  עם זאת, בתרחיש של ירידות חדות בשווקים, שיתמכו בהתחזקות הדולר ובביקוש למט"ח על ידי גופים מוסדיים, מחויבות זו עלולה להעצים את הפיחות בשקל", מוסיפים בלידר.

 

אשר לרכישות האג"ח של בנק ישראל, הבנק רכש בחודש דצמבר אג"ח ממשלתיות בסכום כולל של 4.6 מיליארד שקל. בדומה לרכישות בחודש נובמבר - לא בוצעו בדצמבר רכישות בשוק החוב הקונצרני. "על רקע המרווחים המאוד נמוכים, בנק ישראל יימנע ככל הנראה מרכישות אג"ח קונצרניות גם בהמשך, אלא אם המצב ישתנה לרעה", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש.

 

"להבדיל מהבנקים המרכזיים הגדולים שרוכשים אג"ח בסביבות מח"מ השוק או אף פחות ממנו, בנק ישראל קונה בעיקר ניירות שהמח"מ שלהם הרבה יותר גבוה ממח"מ השוק הסחיר (כ-7.3 שנים) וגם מהמח"מ הממוצע של גיוסי הממשלה בשוק הסחיר בשנה שעברה שעמד על כ-6.6 שנים. לפיכך, מטרת הרכישות של בנק ישראל היא לא רק הקלה כמותית קלאסית, אלא מניעת עליית התשואות הארוכות. בטווחים אלה מגייסת בעיקר הממשלה,  היא הנהנית העיקרית ממדיניות זו", הוסיף זבז'ינסקי.

x