שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

אופקו עושה קאמבק בזכות בדיקות קורונה יומיות לעובדי חברות

השיטה האמריקאית להילחם בקורונה שכוללת בדיקות נון סטופ מטעם חברות, סייעה לזינוק החד במניית אופקו, שמפענחת 50 אלף בדיקות קורונה ומסוגלת לבצע עוד 260 אלף בדיקות נוגדנים ביום. "אחרי הבדיקות אפשר להושיב עובדים עם נוגדנים לקורונה באופן ספייס", מסבירים בחברה, שיכולה לבצע את הבדיקות האלה בזכות רכישה שלפני חמש שנים עוררה פיהוקים

סופי שולמן 08:1021.07.20

הרכישה מ–2015 מחזירה את אופקו לצמרת החברות בת"א: פי שלושה. זה הזינוק במניית אופקו מתחילת השנה, והוא עומד להחזיר אותה בעדכון הקרוב, ב־6 באוגוסט, למדד ת"א־35, אחרי חצי שנה של ריחוק. ביום שישי האחרון קפצה המניה ב־14% שהחזירו אותה לשווי של יותר מ־3 מיליארד דולר, לראשונה מאז התפוצצה פרשת הרצת המניות של פיליפ פרוסט, בעל השליטה (28.4%) בחברת התרופות, ב־2018.

 

מה שמעניין בתחיית המניה של אופקו וחזרתה למדד המרכזי בתל אביב הוא שהיא כלל לא קשורה בתרופות, אלא בקורונה, וליתר דיוק, בבדיקות קורונה. פעילות שולית למדי בימי שגרה של מעבדות ביו רפרנס (bioreference) הפכה את החברה שבשליטת פרוסט לכוכבת בימי מלחמת הקורונה. אופקו רכשה את ביו רפרנס תמורת 1.47 מיליארד דולר ב־2015 בעסקת מניות, כשמנייתה היתה בשיא היסטורי.

 

 

פיליפ פרוסט, בעל השליטה באופקו פיליפ פרוסט, בעל השליטה באופקו צילום: יובל חן בלומברג

 

ביו רפרנס, המעבדה השלישית בגודלה בארה"ב, לא ריגשה אז את המשקיעים במיוחד. כעת היא מתבררת כהימור מעניין, ומאפשרת שלל בדיקות הקשורות בקורונה. בדו"חות הכספיים הקרובים של אופקו ידברו כנראה רק עליה. אופקו החלה בביצוע בדיקות קורונה ב־13 במרץ, ומאז היא כבר החזירה את כל העובדים שהוצאו לחל"ת וגם גייסה חדשים כדי לעמוד בביקושים. מרבית המעבדות של החברה הוסבו לבדיקות קורונה, כולל מעבדות גנטיקה.

 

 

"כולם רוצים בדיקות"

 

"אנחנו עובדים מסביב לשעון, 4,000 עובדים, במשמרות", אומר ג'ון כהן, מנכ"ל המעבדות של אופקו, בשיחת זום עם "כלכליסט". "בתחילת המשבר, כשהכל שותק כמעט, הפסקנו את העבודה השוטפת של בדיקות מעבדה. אבל ברבעון השני עשינו 2.3 מיליון בדיקות קורונה, 40 אלף בדיקות PCR ביום (בדיקות שמגלות מחלה פעילה - ס"ש) ונתח נכבד מתוך 260 אלף בדיקות סרולוגיות (בדיקות לאיתור נוגדנים של מי שחלה בקורונה ופיתח אותם - ס"ש) שמתבצעות מדי יום בארה"ב.

 

מה דעתך על מניית אופקו:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

לא ניתן להשביע את הביקוש לבדיקות. המעסיקים רוצים, הציבור הכללי רוצה, בתי חולים, בתי אבות - כולם", מוסיף כהן. בישראל הבדיקות כולן נעשות על ידי מערכת הבריאות, ולכן נוצר צוואר בקבוק שהחזיר את הסינון לנבדקים - רק מי שמדווח על סימפטומים של קורונה יכול להיבדק. מנגד בארה"ב, שבה אין מערכת בריאות מרכזית של ממש, גם הבדיקות הן עניין פרטי. "הנתח שהולך וגדל בבדיקות הוא של המעסיקים. יש צוותים ייעודים שבונים פרוטוקולים לניהול כל המערך", מסביר כהן.

 

בשבועות האחרונים הודיעה אופקו על חתימת הסכם עם ליגת הכדורסל NBA לביצוע בדיקות. לפני כן היא הודיעה על הסכם דומה עם ליגת הכדורגל האמריקאית. "אנחנו עובדים גם עם ליגות ספורט וגם עם משרדי עורכי דין; יש הבדלים בפרוטוקולים, אבל זה חלק מהנורמלי החדש", אומר כהן.

 

איך זה עובד? בצורה שיטתית מאוד, ולישראל יש בהחלט מה ללמוד. הליגות מרכזות את כל השחקנים באורלנדו לקראת טורניר, ולפני היציאה לשם כולם עושים שתי בדיקות קורונה בהפרש של 24 שעות וגם בדיקה סרולוגית. לאחר ההגעה לאורלנדו מתבצעת בדיקת קורונה נוספת, ולאורך השבועיים כל השחקנים נבדקים, יום כן יום לא. 24 שעות לפני כל משחק מתבצעת בדיקה נוספת.

 

 

 

באופקו מציינים כי בשבועות האחרונים יש ביקוש מוגבר לבדיקות הסרולוגיות, וזאת כדי לאפשר את חזרת העובדים למשרדים. המעסיקים מבינים שבבניין משרדים אפשר יהיה להושיב באופן ספייס כל עובד שיצא חיובי בבדיקה סרולוגית, וכך להשיב את האנשים לעבודה. לדברי כהן, אופקו עובדת גם עם חברת פיתוח שזקוקה לעובדיה פיזית במעבדה, וכדי לנטרל סיכונים העובדים עוברים בדיקת קורונה מדי יום בכניסה לבניין.

 

 

שליש מעובדי בתי האבות חלו

 

אופקו כבר ביצעה סדרה של בדיקות סרולוגיות בהזמנת מעסיקים בארה"ב. היא אף פרסמה את התוצאות של סדרת בדיקות שנעשו בבתי אבות במדינת ניו יורק, אחד ממוקדי הפגיעה המרכזיים של קורונה בארה"ב. כהן אומר כי בעצמו נדהם לגלות כי מתוך 3,500 בדיקות נוגדנים, 29% יצאו חיוביות. כלומר, כמעט שליש מעובדי בתי האבות, שבהם מרוכזת אוכלוסיית סיכון, חלו בקורונה בשלבים הראשונים של ההתפרצות. בדיקות לגילוי מחלה פעילה דווקא הניבו תוצאות מעודדות, ומתוך כ־223 אלף בדיקות שנעשו, שיעור החיוביות היה 2.9%.

 

באופקו נערכים להגדלת מספר הבדיקות הסרולוגיות לכיוון של 400 אלף ביום, ואת בדיקות הקורונה ל־100 אלף ביום - בתוך חודש. במרבית המקרים החברה עצמה לא אוספת את הדגימות, אלא רק מפענחת אותן במעבדות שלה. זמני קבלת התוצאות אינם שונים מהותית מאלה של ישראל, אך מעט מהירים יותר וגם קצרים יותר מול המתחרים בארה"ב - יומיים עד שלושה במקרים הרגילים, ובתוך שעות לנבדקים בעדיפות מוגברת, שעמם נמנים הצוותים הרפואיים ומאושפזים בבתי חולים. לשם השוואה, שתי המעבדות הגדולות ביותר בארה"ב, quest ו־LABCORP, מספקות תשובות אחרי שבעה וחמישה ימים בהתאמה.

 

 

בינתיים לא רווחית

 

לביו רפרנס פריסה רחבה בארה"ב עם נוכחות בכל מדינה ומעבדות גדולות בארבעה מרכזים. באופן מסורתי היא עובדת עם הרבה בתי חולים. זה מאפשר לה גם לקבל נתח גדול יחסית למתחרות בבדיקות הקורונה שנעשות שם.

 

עבור הבדיקות שנעשות במסגרת מערכת הבריאות, מקבלת המעבדה השתתפות של 100 דולר מתוכניות כמו מדיקייר עבור בדיקת PCR, ו־40 דולר עבור בדיקה סרולוגית. הבדיקות של החברה נותנות תוצאה של כמות הנוגדנים בדם, ולא רק תשובה בינארית של כן או לא כמו בבדיקות POC המהירות בסגנון בדיקות היריון, שמקדמות חלק מהמדינות. תמחור מערכי הבדיקות לחברות הפרטיות לא נחשף, אך ניתן יהיה לחלץ אותו מהדו"חות הכספיים לרבעון השני, שתפרסם החברה באוגוסט.

 

עד היום ביו רפרנס לא הציגה תוצאות מרשימות במיוחד. ברבעון הראשון חלה ירידה בביצוע בדיקות רגילות, בצל חששות מהקורונה, אך בדיקות הקשורות למגפה החלו להתבצע רק בשבועיים האחרונים של מרץ. הכנסות הפעילות, שמסווגות כהכנסות מתחום הדיאגנוסטיקה באופקו ואחראיות למרבית הכנסותיה, הסתכמו ב־170.8 מיליון דולר לעומת 178.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. עד היום הפעילות לא היתה רווחית וגם ברבעון הראשון של השנה היא הסבה הפסד תפעולי של 18 מיליון דולר.

 

 

לא מצליחה להשתלט

 

בסך הכל נעשו במחצית הראשונה של יולי בארה"ב 650 אלף בדיקות קורונה (משני הסוגים) ביום. נתון זה הוא בין הגבוהים בעולם ביחס לאוכלוסייה הכללית. למרות זאת, המדינה לא מצליחה להשתלט על המחלה ולבלום את התפשטותה. כהן עצמו הוא מנתח כלי דם בהכשרתו, שהובא על ידי פרוסט לביו רפרנס אחרי שהפסיד בבחירות לתפקיד סגן המושל של ניו יורק מטעם המפלגה הדמוקרטית. "הבעיה בארה"ב היא יותר של מנהיגות מאשר של מבנה מערכת הבריאות", אומר כהן.

 

"אם מסתכלים באופן ממוקד יותר רואים, למשל, שמושל ניו יורק עשה עבודה נהדרת. אף אחד לא חזה את האירוע הזה, אבל מנהיג נמדד באופן שהוא מגיב למשבר". לדבריו, יש תחושה שהגל השני קל יותר, מכיוון שהפעם מערכת הבריאות למדה להתמודד טוב יותר: "אני רואה את זה גם כרופא וגם כמי שגר קרוב למוקד ההתפרצות בניו יורק ומכיר את מערכת הבריאות. בחודשים האחרונים היתה קפיצה אדירה ביכולת הטיפול, ולכן שיעורי ההישרדות הרבה יותר גבוהים. מטפלים באנשים בסטרואידים, וגם יודעים להוריד ממכונות הנשמה נכון יותר מאשר בתקופת ההתמודדות הראשונית".

x