$
בורסת ת"א

ברקת דורש מהמוסדיים לדווח גם על חובות בעייתיים בחו"ל

הממונה על שוק ההון מחיל את חובת הדיווח של הגופים המנהלים את חסכונות הציבור גם על השקעות מחוץ לישראל, ודורש פירוט נרחב יותר על אופי החוב. בנוסף, יהדק את הפיקוח על היקף החשיפה ואופן ההשקעה של הגוף המוסדי בתאגידים

רחלי בינדמן 06:5424.11.19

משה ברקת מהדק את הפיקוח על הגופים המנהלים את כספי חסכונות הציבור. הממונה על שוק ההון דורש לראשונה מהגופים המוסדיים לדווח לו לא רק על חובות בעייתיים שנוצרו בהשקעותיהם בישראל, אלא גם על חובות שנוצרו מחוץ לה. ברקת פרסם בסוף השבוע טיוטה שמעדכנת את חובות הדיווח שהמוסדיים נדרשים להעביר לעיון הפיקוח - טופס מספר 16 לדיווח על חובות בעייתיים, וטופס 18 לדיווח על חשיפה לתאגידים ולקבוצת תאגידים.

 

 

לפי התיקון הנדרש, המוסדיים יידרשו לדווח לממונה הן על מצבת חובות שנוצרו כתוצאה מהלוואות שהגוף המוסדי העניק בישראל במסגרת גיוס חוב פרטי או ציבורי - ויש חשש להחזר שלהם, וגם על חוב שנוצר מחוץ לישראל. ברקת גם מוסיף דרישה חדשה, שתחול רק על החובות שנוצרו בישראל, והיא חלוקת הפירוט בדו"ח לחוב בהשגחה מיוחדת, חוב בפיגור וחוב מסופק.

 

דיווח על 15 התאגידים שהחשיפה להם מרבית

 

הרגולציה החלה בהקשחת דרישותיה מהגופים המוסדיים בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008, שבעטיו נקלעה שורה של חברות גדולות במשק להסדר חוב - החל בוועדת חודק, שהעמיקה את האנליזה המקדימה הנדרשת לפני ביצוע השקעה באג"ח, דרך ועדת אנדורן, שעסקה בתהליך הסדר החוב עצמו, וכלה בביקורת שהציפה ועדת כבל על התנהלות המוסדיים מול בעלי ההון. בתגובה החלו המוסדיים להסיט את ההשקעות באג"ח להלוואות פרטיות, שהפיקוח עליהן הדוק פחות, אך גם הפנו השקעות לגיוסי חוב מעבר לים, שאינם נתונים למעקב רגולטורי וציבורי.

 

הממונה על שוק ההון משה ברקת הממונה על שוק ההון משה ברקת צילום: דוברות האוצר

 

 

ברקת, כך נראה, מוטרד מהשקעות המוסדיים בגיוסי חוב בחו"ל, על רקע סביבת הריבית הנמוכה, שדוחפת אותם לעבר חובות מסוכנים יותר, ולכן הוא מבקש להדק את הפיקוח גם עליהן.

מה דעתך על מניית גזית גלוב:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

במקביל מרחיב ברקת את חובת הדיווח של המוסדיים על החשיפה המשמעותית שלהם לתאגידים במשק. עד כה חל הדיווח רק על חשיפה משמעותית של הגוף לקבוצה תאגידית, ואילו מעכשיו יידרשו המוסדיים לדווח גם על תאגידים בודדים שהם חשופים אליהם. זאת לאור העובדה שהנתונים בידי הרשות מצביעים על כך שלחלק מהמוסדיים יש חשיפה גבוהה לתאגיד בודד, שאינו חלק מקבוצת תאגידים.

 

גוף מוסדי יידרש מעתה לדווח על חשיפתו לכל אחד מ־15 התאגידים או קבוצות התאגידים, שהיקפי ההשקעה שלו בהם היא הגדולה ביותר. הדיווח יהיה ברמת הקבוצה של הגוף המוסדי, ולא ברמת החברות־הבנות. חברת ביטוח, למשל, תידרש לדווח על החשיפה הכוללת של קופות הגמל שלה, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שהיא מנהלת. בנוסף, הגוף המוסדי יהיה חייב לדווח על חשיפה לתאגידים או לקבוצות תאגידים, שהיקף ההשקעה שלו בהם עולה על 500 מיליון שקל.

 

עם זאת, יש לזכור כי בשנים האחרונות פורקו לא מעט פירמידות עסקיות במשק, בעקבות חוק הריכוזיות וקריסה של בעלי הון, ולכן הדיווח על קבוצות תאגידים נהפך רלבנטי פחות, בעוד הדרישה לדווח גם על חשיפות גדולות לתאגידים בודדים - שאינם חלק מקבוצה - נהפכה למשמעותית.

 

החלטות שלא על בסיס המלצת אנטרופי

 

הדרישות החדשות של ברקת מתיישבות היטב עם מהלכים שנקט בשנה האחרונה. הממונה על שוק ההון, שכיהן בעבר כראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, העמיק מאז נכנס לתפקידו, לפני כשנה, את המעורבות שלו בהחלטות ההשקעה של הגופים המוסדיים. לפני כמה חודשים הטיל ברקת פצצה, כשהודיע כי יחייב את המוסדיים לקבל החלטות הצבעה עצמאיות באסיפות כלליות של החברות שבהן הם משקיעים, ולא להסתמך באופן עיוור על ההמלצות של חברת

הייעוץ החיצונית למוסדיים אנטרופי. ברקת אף הבהיר כי ינתק את החלטות ההצבעה בין ועדת השקעות הנוסטרו של הגוף המוסדי, המנהלת את כספי הגוף עצמו, לבין החלטות ההצבעה שמקבלות ועדות ההשקעה של כספי העמיתים.

 

בספטמבר האחרון אף נקט ברקת צעד חריג של התערבות ישירה בהחלטת השקעה של גוף מוסדי. מאחר שלא ראה בעין יפה את ההצטרפות של קבוצות הפניקס ומנורה מבטחים לעסקת הרכישה של מניות הציבור באטריום, החברה־הבת של גזית גלוב, במסגרת הצעת רכש שביצעה גזית, פנה ברקת לשני הגופים המוסדיים בבקשה לקבל פרטים לגבי הליך קבלת ההחלטות שקדם לעסקה. ברקת התייחס בפנייה לגופים לעניין היעדר קיומה של אסטרטגיית יציאה מעסקת אטריום עבור הגופים המוסדיים, שאינה תלויה בגזית גלוב. למשל, בתרחיש של חילוקי דעות בין הצדדים.

 

רשות ני"ע בעצם קראה בכך תיגר על האופן שבו אישרו ועדות ההשקעה של הפניקס ומנורה מבטחים את העסקה, מבלי שלכאורה וידאו כיאות כי אסטרטגיית היציאה שנקבעה בהסכם מספקת.

 

הנושא השני עסק בשאלה אם ועדות ההשקעה חושבות כי המחיר למניה, שאותו שילמו המוסדיים - וזהה למחיר ששילמה גזית גלוב - הוא מוצדק, בהתחשב בכך שהן יהיו בעלות אחזקות מיעוט בעוד גזית גלוב היא בעלת השליטה.

 

העסקה בוטלה, בסופו של דבר, ולכן הבדיקה התייתרה, אך היא העידה שברקת מוכן להתערב גם בהליכי קבלת ההחלטות של ועדות ההשקעה, באופן חריג מאוד וחסר תקדים כמעט, וכי אינו סומך לחלוטין על רמת המקצועיות והאובייקטיביות שלהן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x