$
שווקי חו"ל

רשות ני"ע האמריקאית בוחנת צעדי אכיפה נגד בעלי השליטה באביליטי

חברת הטכנולוגיה הביטחונית מתל אביב, שבשליטת אנטולי חורגין ואלכסנדר אורובסקי, חשודה בתיקון לאחור של נתונים פיננסיים. זאת לאחר שנתגלו פערים עמוקים בין המידע שפרסמה לפני המיזוג עם קיימברידג' לבין התוצאות בפועל

דרור רייך 08:2109.07.18

רשות ני"ע האמריקאית (SEC) בוחנת נקיטת צעדי אכיפה מול חברת הטכנולוגיה הביטחונית הישראלית אביליטי. מבדיקת הרשות עולה כי החברה שבשליטת אנטולי חורגין (32.3%) ואלכסנדר אורובסקי (32.3%) חשודה בתיקון לאחור של נתונים פיננסיים, דו"חות כספיים ונתונים שונים, בהם ככל הנראה גם תחזיותיה. השניים יקבלו הזדמנות להגיב על הטענות בפני ועדה של ה־SEC בטרם יינקטו צעדים, מעין שימוע; אולם הם לא יוכלו להתעלם מהפערים בין המידע שפרסמו לפני ההנפקה בנאסד"ק והמיזוג שביצעו, לבין התוצאות שהציגה החברה בפועל. 

אביליטי, המספקת טכנולוגיות אכיפה, מעקב וסייבר, דיווחה ביום שישי כי קיבלה מכתב התראה מה־SEC בנוגע לחקירה שהחלה בפברואר 2017. בחברה ציינו כי אין טענה רשמית לאשמה או ממצאים לעבירה שביצעו החברה, בעלי השליטה או הדירקטוריון. הטענות שהעלתה ה־SEC נוגעות, בין היתר, לעסקאות החלפת מניות - שנעשו במיזוג שהפך את אביליטי לציבורית. אביליטי התמזגה לתוך חברת קיימברידג' בספטמבר 2015 בעסקה של 192 מיליון דולר; חלקה הקטן הקטן (18 מיליון דולר) נעשה במזומן והיתר במניות החברה הממוזגת. זו גייסה 50 מיליון דולר בהנפקה, שלטובתה פורסם תשקיף, ומניותיה החלו להיסחר בנאסד"ק. בינואר 2016 היא ביצעה רישום כפול בתל אביב.

 

במרץ 2016 דחתה אביליטי את פרסום הדו"חות לשנת 2015 ואת שיחת הוועידה המסורתית שלאחר מכן למועד בלתי ידוע. ״החלטנו לדחות את הפרסום עד שהביקורת על התוצאות הכספיות תושלם", אמרו ראשי החברה. כשהתוצאות הגיעו - רק במאי 2016 - התברר כי אביליטי לא עמדה בתחזיות הרווח מהתשקיף. בעוד הצפי שלה ל־2015 עמד על 27 מיליון דולר, הרווח הנקי בפועל היה 14.7 מיליון דולר - כמעט חצי.

 

ההכנסות במחצית הראשונה של 2015 עמדו על 43 מיליון דולר בהשוואה ל־16.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2014. החברה לא הצליחה לשמר את קצב הצמיחה הזה בסיכום השנה: היא דיווחה על הכנסות כוללות של 52.1 מיליון דולר ב־2015 - כלומר, 9 מיליון דולר בלבד נרשמו במחצית השנייה.

ברבעון הרביעי של 2015 אביליטי רשמה הפסד של 380 אלף דולר, לעומת הפסד של 290 אלף דולר ברבעון המקביל.

 

התביעות לא איחרו להגיע

יום אחרי הדו"ח השלילי לסיכום 2015 הוגשו תביעות ייצוגיות נגד אביליטי, הן בארה"ב והן בתל אביב. נטען כי אביליטי הציגה לציבור מצב כספי מוטעה, שגרר תיקון לאחור של דו"חות 2012–2014. ואכן, החברה הציגה תוצאות מחדש (רה־סטייטמנט). תיקוני הפרמטרים ל־2014 כללו הקטנת ההכנסות ב־690 אלף דולר, הגדלת הוצאות השיווק ב־677 אלף דולר והקטנת הרווחים ב־511 אלף דולר. אביליטי הצהירה כי היא חוקרת את האירוע בפיקוח ועדת הביקורת ויועצים חיצוניים.

 

בתחילת 2015 שווי השוק של אביליטי היה קרוב למיליארד שקל. אולם, עיקר רווחיה נבע מכמה עסקאות שביצעה באמריקה הלטינית, של מוצר אבטחה ותיק. כשאלה נעצרו והחברה נכשלה בהחדרת מוצרים חדשים, תוצאותיה קרסו. המכירות ב־2016 צנחו ב־70% לעומת התקופה המקבילה והגיעו ל־16 מיליון דולר, והיא עברה להפסד תפעולי של 7 מיליון דולר.

 

הערת עסק חי ב־2017

ב־2017 המכירות הסתכמו ב־3 מיליון דולר בלבד. הערת עסק חי ליוותה את דו"חותיה במהלך כל אותה שנה. אביליטי סיימה אותה עם הפסד תפעולי של 9 מיליון דולר ו־2 מיליון דולר בלבד בקופה. שווי השוק הידרדר ל־20 מיליון דולר נכון לאתמול. החברה לא עומדת בתנאי נאסד"ק להון עצמי מינימלי של 2.5 מיליון דולר, ומנייתה עלולה להימחק מהרשימה הראשית ולעבור לרשימה המשנית.

 

באפריל אשתקד דיווחה אביליטי על התפטרות חמישה דירקטורים במקביל: אמנון דיק, אפרים הלוי, עמוס מלכא, מאיר משה ושלום זינגר. על פי מקורבים, ההתפטרות נבעה מחשש מהערת עסק חי. הדירקטורים דרשו הזרמה מבעלי העניין אך ייתכן כי חששו מהאחריות שתוטל עליהם בבדיקת ה־SEC.

 

 

 צילום: shutterstock

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x