שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

חלום אלוביץ': מתקין האנטנות שהשתלט על מונופול התקשורת הגדול בישראל

בצעירותו חלם שאול אלוביץ' להקים אימפריית תקשורת. אחרי שבמשך שנים ניסה להתחרות בבזק ולא הצליח, הוא רכש את השליטה בחברה לפני שבע שנים תמורת 6.5 מיליארד שקל. כעת, בשל החקירה שבמרכזה עומדת עסקת בעלי עניין לרכישת מניות yes מיורוקום, נראה כי החלום של אלוביץ' הפך לסיוט

עמיר קורץ 06:4822.06.17

אפליקציית הווטסאפ מספרת את הסיפור. שאול אלוביץ' "נראה לאחרונה" ביום שלישי בשעה 8:18 בבוקר. כמה דקות לאחר מכן הוציאה רשות ניירות ערך הודעה דרמטית על כך שהיא חוקרת את עסקאות בעלי העניין שנעשו בבזק. מאז אלוביץ' עבר שעות רבות של חקירה, ועומת עם החשדות הקשורים לעסקה במסגרתה מכרה חברת יורוקום הפרטית של אלוביץ' את אחזקותיה בחברת yes לבזק הציבורית בה שולט אלוביץ'.

 

לא מפתיע שדווקא עסקת בעלי עניין סיבכה את אלוביץ'. "הוא תמיד דאג שהעסקים שהוא עושה יהיו בסינרגיה", אמרו עליו בעבר בשוק התקשורת. "כך למשל הוא מכר מקטעי לוויין ל־yes באמצעות חלל לוויינים, ומכר ל־yes ממירים שהוא מייבא באמצעות פנסוניק".

 

דמותו של אלוביץ' (69), אחד מאנשי העסקים החזקים בישראל, אינה מוכרת לציבור הרחב. הוא מתרחק מכל חשיפה תקשורתית, ובעיקר בכל הקשור לחברותו הקרובה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, חברות שהביאה את היועץ המשפט לממשלה לאסור על נתניהו לעסוק בענייני בזק בזמן שכיהן גם כשר התקשורת.

 

התשוקה לתקשורת התחילה אצל אלוביץ' בגיל צעיר. הוא למד בתיכון עירוני ד' במגמה ביולוגית, אך פנטז על תחום התקשורת. כך התגלגל עם הגיוס לחיל הקשר, ולאחר השחרור החל לעבוד כשכיר בעסק המשפחתי, ר.א.פ, שהיה בבעלות חותנו (אביה של אשתו הראשונה מירה), ועסק בהתקנת אינטרקום ואנטנות בבתים משותפים וביבוא ושיווק של טלפונים. במקביל החל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן גם הנדסה בשלוחה של הטכניון, אבל לא סיים.

 

באמצע שנות השמונים, כשהיה רק ערוץ אחד בישראל, היה ביקוש רב לאנטנות שיקלטו תחנות מחו"ל. אלוביץ' ניהל אז את ר.א.פ ורצה להיכנס לתחום צלחות הלוויין הביתיות. הוא חיפש מישהו שיסייע לו בתחום, וכך הגיע אל מורה בתיכון אורט בתל אביב שבנה עבורו אנטנה בגובה של יותר מ־2 מטרים, עשויה ממוטות עץ מכוסים ברשת לולים, אותה העלה המורה לגג החנות של ר.א.פ ברחוב גרוזנברג, וערך ניסיונות עד שאחרי שבועיים נקלטה תחנה מערוץ לוויין רוסי. "יום אחד אפיץ שידורי טלוויזיה ויהיה לי גם לוויין משלי", אמר אז אלוביץ'.

 

לימים החלום של אלוביץ' התגשם, והוא נהפך לבעל השליטה בבזק, yes וחלל תקשורת, שאיבדה בשנה וחצי האחרונות שני לווינים — עמוס 5 אבד בחלל ועמוס 6 התפוצץ על כן השיגור את דרכו העצמאית החל בגיל 38. חברת הבנייה מבני גזית הציעה לו לרכוש את יורוקום, שעסקה בייצור ומכירת טלפונים, פקסימיליות ומערכות רב־קוויות ונקלעה לחובות. הוא עזב את ר.א.פ ורכש את יורוקום ואת בניין החברה ברמת גן. ביחד עם תדיראן, שנכנסה איתו אז כשותפה ב־50%, הוא החל לשווק בארץ בבלעדיות מוצרים של פנסוניק. זו היתה המקפצה העיקרית שלו, אולם "פרת המזומנים" הגדולה הגיעה דווקא מהכיוון של הסלולר.

 

ב־1992 הוא יצר קשר עם נוקיה הפינית במטרה לשווק את מוצרי החברה בארץ, אך החברה לא גילתה עניין בנושא. למרבה ההפתעה, כעבור זמן קצר נחת בארץ נציג של נוקיה והרים טלפון לאלוביץ'. "פגוש אותי במלון שרתון", אמר. אחרי שני בקבוקי בירה על הבר בשרתון ושיחה חמה, החליט להעניק לו את הזיכיון. תקלה קשה בטלפונים של מוטורולה ברשת סלקום, פתחה עבורו ב־95' הזדמנות לחדירה מסיבית יותר של נוקיה בארץ. אלוביץ' לחץ אז על בכירי נוקיה שישחררו לו כמות גדולה יותר של מכשירים, ובתוך זמן קצר לרוב מנויי סלקום היה מכשיר נוקיה. זה כמובן יצר לאלוביץ' רווחים עצומים. "במשך שנים יורוקום נוקיה היתה מכרה זהב בשבילו", מספרים בשוק. ב־1997 פרשה תדיראן מהשותפות עם אלוביץ' ביורוקום, ובמקומה נכנס כשותף תד אריסון, איתו היתה לאלוביץ' כימיה טובה במיוחד.

 

משמאל בכיוון השעון: איריס ושאול אלוביץ' יחד עם משה אדרי ואילן גרינבוים; הבן הצעיר אור אלוביץ' ואשתו אורנה; הבן גיא אלוביץ'; הבן ארז אלוביץ' יחד עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר; מנהל הפיתוח העסקי של בזק עמיקם שורר משמאל בכיוון השעון: איריס ושאול אלוביץ' יחד עם משה אדרי ואילן גרינבוים; הבן הצעיר אור אלוביץ' ואשתו אורנה; הבן גיא אלוביץ'; הבן ארז אלוביץ' יחד עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר; מנהל הפיתוח העסקי של בזק עמיקם שורר צילומים: אוראל כהן, אתר אנשים ומחשבים

קנה מפישמן את 012

 

ב־1992, במסגרת פתיחת שוק התקשורת לתחרות, זכה אלוביץ' בשלושה רישיונות: הפעלת שיחות בינלאומיות, תקשורת לווינית ושירותי מידע קוליים. ב־96' הוא הקים את אינטרנט זהב, שהונפקה בנאסד"ק, באמצעותה הוא שולט כיום בבי־קום ששולטת בבזק.

 

ב־2000 יצא אלוביץ' עם המיזם הגדול שלו, הקמת חברת אופק, שהיתה ניסיון ליצור קבוצת תקשורת שתתחרה בבזק באמצעות רשת תשתית תקשורת שלישית — קווית ואלחוטית. אלוביץ' זכה במכרז אך העיתוי, סמוך לפרוץ משבר ההייטק של תחילת המילניום, טרף את הקלפים והמיזם נכשל. אלוביץ' הפסיד עשרות מיליוני דולרים והחברה נסגרה אולם חלק מהצוות המקצועי שהוא גייס נשאר עמו, וייעץ ללא אחרת מבזק. "אם אתה לא יכול להתחרות בהם, תצטרף אליהם", התבדחו אז ביורוקום.

בשנת 2005 כשהופרטה בזק, אלוביץ' התלבט אם לגשת למכרז, אך לאחר שהבין ששותפתו ביורוקום שרי אריסון (49%) אינה מעוניינת בכך החליט שלא. זמן קצר לאחר מכן הוא רכש מאריסון את חלקה בחברה בכ־100 מיליון דולר.

 

ב־2006 התחרה אלוביץ' מול מי שלימים מונה ליו"ר בזק, שלמה רודב, על רכישת קווי זהב (012) מאליעזר פישמן, שחיפש קונה לאחר הסתבכות ההשקעה בלירה הטורקית. "כמה כסף תשלם לי?", שאל אותו פישמן. "כמה שתבקש", ענה לו אלוביץ'. פישמן ביקש למכור 60% לפי שווי חברה של 140 מיליון דולר. "תן לי כמה שעות", ענה לו אלוביץ', שנפגש באותו היום עם עם מי שהיתה אז מנכ"לית קווי זהב סטלה הנדלר וכיום מכהנת כמנכ"לית בזק. אחרי שעה קלה חזר אלוביץ' לפישמן עם תשובה חיובית. לאחר שהממונה על הגבלים עסקיים סירב לאשר לפישמן את המשך האחזקה בחברה החליט אלוביץ' לרכוש 100% מהחברה. הוא הותיר את המושכות בידי הנדלר, והיא מיזגה את אינטרנט זהב וקווי זהב לחברה אחת — 012 סמייל — אותה נאלץ למכור תמורת 1.2 מיליארד שקל ליוסי מימן עם רכישת בזק.

 

פישמן, שאתמול הוכרז כפושט רגל, סיפר בעבר ל"כלכליסט" על המגעים מול אלוביץ': "הוא אדם מאוד זהיר, הוא הכיר את קווי זהב לפני ולפנים, וכבר ידע למה הוא בא, וסיכם הכל בערך ביום אחד". פישמן הוסיף כי "אלוביץ' רצה להתפתח בתחום התקשורת, והחלום שלו היה לקנות את בזק. הוא הגיע לשם כהשקעה אסטרטגית, לא בשביל למכור".

 

לא ויתר על בזק

 

ב־2009 ערך אלוביץ' שיחות עם האצ'יסון, ששמה את פרטנר על המדף, אולם התנאים שהיא הציבה גרמו לו לסגת, ואת החברה רכש אילן בן דב. אחת הסיבות שאלוביץ' לא הלך בכל הכח על פרטנר היא המגעים שניהל במקביל עם חיים סבן ועם סטיבן גרבינר מאייפקס העולמית על רכישת מניותיהם בבזק, חלומו הגדול של אלוביץ'.

 

סבן היה איש המפתח ובשוק סיפרו אז שאלוביץ' "טחן לסבן את הראש", היות והיה ברור שאם הוא יסכים גם אייפקס וגם מורי ארקין ימכרו את מניותיהם. המשא ומתן התקדם לאט ולכן אלוביץ' תכנן לרכוש את מירס כדי להקים באמצעותה את קבוצת התקשורת שהוא כל כך רצה, ויותר מכך — לאותת לבעלי בזק על רצינותו. זה עשה את העבודה. שלושה ימים לפני הגשת מסמכי המכרז על מירס החלו שיחות טלפוניות קדחתניות בין אלוביץ' לסבן ואייפקס בהן סוכם כי אלוביץ' ירכוש 30.4% מבזק תמורת כ־6.5 מיליארד שקל.

 

אחת ההופעות הפומביות הבודדות של אלוביץ' היתה ב־14 באפריל 2010 בארוע בו העניק לו שר התקשורת דאז משה כחלון את האישור לרכישת בזק. "במשך השנים נאבקתי באמצעות קבוצת יורוקום בבזק. כעת אנחנו עוברים לשלב נוסף, שבמסגרתו נאלצנו למכור חלק מספינות הטילים שלנו בכדי לרכוש את השליטה בנושאת מטוסים", אמר אלוביץ' מחוייך. כעת, הוא שוב באור הזרקורים, רק בלי החיוך.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x