דירקטור שלא יכול לסבול את החום לא צריך להיכנס למטבח

דוגמאות לא חסרות. בעקבות דו"ח חמור שהגיש הנאמן שחקר את קריסת אורכית, הגישו בחודש מאי לבית המשפט המחוזי בתל אביב עוה"ד אוהד רוזן וחגי קלעי בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שני בעלי השליטה איציק תמיר ואריק פנט ונגד הדירקטורים, בהם יאיר שמיר. לפי התביעה, בעלי השליטה התעשרו תוך ניהול עסקי חברת ציוד התקשורת בתרמית - בזמן שחברי הדירקטוריון עצמו את עיניהם.

בחודש שעבר פורסם כי התנועה לאיכות השלטון קראה למנהל רשות החברות הממשלתיות לבדוק את התנהלות דירקטוריון חברת החשמל ולבחון הטלת סנקציות אישיות נגד הדירקטורים שאישרו את חוזה הגז של מאגר תמר. במקרה אחר, לפני כמה שבועות הגיש עו"ד גיא גיסין תביעה נגד הדירקטורים בסאני, ובראשם בעל השליטה דאז אילן בן־דב, בעקבות החלטות בעייתיות שקיבלו כשהחברה נקלעה לקשיים שאף הובילו לקריסתה. בינואר הגישו מפרקי חברת קמור, עוה"ד חגי אולמן ועדי פיגל, תביעת ענק של 84 מיליון שקל; נטען בה כי בעל השליטה דני ברנר והדירקטורים אחראים לקריסתה תוך רשלנות חמורה וכי הדירקטוריון שימש עלה תאנה.

צילום: שאטרסטוק

מגמה זו של הגשת תביעות אישיות נגד דירקטורים מולידה חידושי פסיקה. פסיקה מהתקופה האחרונה קובעת כי הפרת התחייבויות בתשקיף מקנה למשקיעים עילה לתביעה חוזית. החלטה זו התקבלה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תמיר פישמן קרן נדל"ן, בעליה והדירקטורים שלה על שהפרו את מדיניות ההשקעה שפורסמה בתשקיף; מניות החברה קרסו בימים הראשונים למסחר בהן. בפסק דין אחר קבע בית המשפט כי ארבעה דירקטורים במלר"ג יפצו את נושי החברה ב־20.5 מיליון שקל על חלוקה אסורה של דיבידנדים בעת שהחברה נקלעה לקשיים.

חן שרייבר

אם מגמה זו תימשך, תוצאותיה יביאו לשינוי רדיקלי באופן קבלת ההחלטות בדירקטוריונים, כמו גם בהרכביהם, של החברות הבורסאיות. בשל החשש מתביעות כאלה, מי שלא ירגיש לגמרי כשיר לקחת על עצמו אחריות רחבה כזו, פשוט לא ייכנס למגרש.

ניתן להעריך כי תביעות אלה מבשרות על עידן חדש, שבו לא רק רשות ניירות ערך והרגולטורים יעמדו על המשמר לפקח על החלטות הדירקטוריונים, אלא גם התובעים השואפים לדאוג לפיצוי המשקיעים. עם הזמן יחולו שיפור ועלייה במקצועיות וברמת האחריות הנדרשת מכל הדירקטורים, ולא רק מהדח"צים.

מנגד קיים חשש שהמגמה תשתק את הפעילות העסקית של החברות, תאט את פיתוחן האסטרטגי בשל פחד הדירקטורים להיתבע ותוביל לשמרנות מוגברת בתהליך קבלת ההחלטות.

סביר כי גם אם תביעות אישיות נגד דירקטורים יגרמו לשמרנות יתר, ימצאו מועצות המנהלים את נקודת האיזון שתאפשר לשמור על הדבר החשוב ביותר - המשך קיומה של החברה, תוך שמירת ערך לכל משקיעיה.

כדי להימנע מתביעות, על הדירקטורים להיות בקיאים בעסקי החברה ובמצבה הכספי; להתריע בכל מקרה שבו עשויה להיות סכנה לאיתנות החברה; לתשאל ולתחקר את הנושאים החשובים; לדרוש חוות דעת מקצועיות, כלכליות ומשפטיות, מגורמים חיצוניים; להצביע בכל סוגיה ללא משוא פנים; לדרוש הידוק הבקרות השוטפות והביקורת הפנימית; וכמובן לוודא רישום מדויק של פרוטוקולים בזמן אמת.

בבואו לאשר עסקה יידרש הדירקטור להבין את המבנה ואת התנאים המסחריים שלה; לבחון את העסקה בכללותה, ולעמוד על הסיכונים והסיכויים שכרוכים בה; ובפרט, יהיה עליו לוודא כי החברה מקבלת ייעוץ משפטי איכותי ביחס לנושאים שמתעוררים.

התנגדות דירקטור בהצבעה לא פוטרת אותו מאחריות בתביעת רשלנות, ולא מן הנמנע שניתקל בהתפטרות אישית של דירקטורים בחברות שבהן הם יחושו אי־נוחות או היעדר מידע מספק לאישור תהליכים מהותיים.

נראה כי סוף סוף מחלחלת ההבנה כי בתפקיד הדירקטור טמונה אחריות רבה. ניתן לצפות שמגמת התביעות הלא מתפשרת תפחית את מספר המתמודדים על הכהונה הנחשקת, ורק הראויים ביותר ימצאו את דרכם למועצת המנהלים.

הכותב הוא רו"ח המתמחה בהשבחת חברות, דירקטור בלשכת רואי חשבון ובחברות ציבוריות