• תפריט
בורסת ת"א

נדחו העתירות של ברק רוזן וגיא קנדה נגד הקנסות של רשות ני"ע

על השניים הוטלו קנסות ונאסר עליהם לכהן במשרה של חברה ציבורית ציבורית - אצל קנדה על תנאי - בטענה כי פעלו ברשלנות

אורן פרוינד 13:1824.05.16

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ב') את העתירות שהגישו ברק רוזן וגיא קנדה, בעל השליטה וסמנכ"ל הכספים של חברת הנדל"ן ישראל קנדה(החברה הציבורית מקבוצת קנדה ישראל).

 

רוזן וקנדה הגישו עתירה נגד החלטת וועדת האכיפה המנהלית של רשות ני"ע שהטילה עליהם קנסות ואסרה עליהם לכהן במשרה של חברה ציבורית (במקרה של קנדה האיסור הוא על תנאי) בטענה כי התרשלו בתפקידם.  

 

רשות ני"ע פרסמה באוגוסט 2015 דו"ח חמור לאחר שחקרה את טוכמאייר, רוזן וסמנכ"ל הכספים גיא קנדה. הדו"ח של הרשות כלל תיאורים חמורים כמו "רשלנות", "התפתלות" ו"שימוש בתירוצים". בדו"ח נקבע כי רוזן הוא הגורם המרכזי לדיווח המטעה ולצדו סמנכ"ל הכספים קנדה. את השותף אסף טוכמאייר הוא פטר מאחריות לדיווח מטעה בהיעדר תשתית ראייתית מספקת, כיוון שלא נכח בישיבת הדירקטוריון שבעקבותיה פורסם הדיווח המטעה לכאורה.

מה דעתך על מניית ישראל קנדה:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

על רוזן, שמכהן כיום כמנכ"ל החברה, הוטל קנס של 250 אלף שקל, קנס זהה על תנאי, ונאסר לכהן כנושא משרה בכיר בגוף מפוקח למשך תשעה חודשים. העונש שהוטל על קנדה הסתכם בקנס של 150 אלף שקל, קנס זהה על תנאי ומניעת כהונה על תנאי במשך שנתיים כנושא משרה בכיר בגוף מפוקח למשך ארבעה חודשים.

 

בית המשפט הפחית אתמול במעט את העיצום הכספי בפועל שהוטל על גיא קנדה בהחלטת הוועדה, אך השאיר את יתרת אמצעי האכיפה על כנם. לאור זאת יוטל על קנדה עיצום כספי של 120 אלף שקל (במקום 150 אלף שקל), עיצום כספי על תנאי בשיעור של 150 אלף שקל וארבעה חודשים מניעת כהונת נושא משרה על תנאי.

 

מימין: אסי טוכמאייר וברק רוזן מימין: אסי טוכמאייר וברק רוזן צילום: חן גלילי

  

הסיפור של ישראל קנדה מתחיל באפריל 2012. באותה העת ניהלו בעלי השליטה רוזן וטוכמאייר מו"מ לרכישת קרקע סמוך למלון מנדרין בצפון תל אביב, קרקע שהיתה אז בבעלות נכסים ובניין מקבוצת אי.די.בי. השניים, שמחזיקים במקביל לחברה הבורסאית בכמה חברות נדל"ן פרטיות בבעלות קבוצת קנדה ישראל, בחרו לבצע את העסקה במסגרת החברות הפרטיות שלהם ולא במסגרת החברה הציבורית.

 

באפריל 2012 הם כינסו ישיבת דירקטוריון טלפונית של החברה הבורסאית ישראל קנדה, כדי שזו תדחה את העסקה. רוזן וטוכמאייר עשו זאת כיוון שהיה להם הסכם עם החברה הבורסאית שהעניק לדירקטוריון זכות סירוב ראשונית לכל עסקה שבעלי השליטה עשויים לגלות בה עניין.

 

כלומר, לפי ההסדר הזה, רוזן וטוכמאייר התחייבו להציע לחברה הציבורית שבשליטתם כל פרויקט חדש, ורק דחייתו על ידי החברה תאפשר להם לבצע אותה באמצעות החברות הפרטיות שלהם. באותה ישיבה טלפונית הציגו רוזן וסמנכ"ל הכספים קנדה את העסקה והדירקטוריון החליט לפסול אותה. לאחר שדיווחה החברה כי החליטה לפסול את העסקה החלה רשות ני"ע בבדיקה מינהלית. היא רצתה לבדוק אם הדירקטוריון אכן בחן את העסקה לעומק, מדוע החליט לדחות אותה ואם אין בכך הטעיה של המשקיעים. מסקנות הבדיקה היו חמורות. "בעלי השליטה פעלו לכינוס הדירקטוריון שלא כדי לתת את העסקה בידי החברה, אלא כדי לאפשר לבעלי השליטה ליטול את העסקה בעצמם". על רקע זה, טענה הרשות, "הציגו בעלי השליטה פרטים מטעים לגבי העסקה שנגעו לתיאור הקרקע וסיווגה, הסטטוס שלה על פי תב"ע, הסיכויים להפשרתה לבנייה בעתיד הקרוב או הרחוק וכדאיות רכישתה בידי החברה במצבה הכספי הקשה".

 

השופטת רונן: "הציגו פרט מטעה"

 

השופטת רות רונן כתבה בפסק הדין "המשקיעים יבחנו האם הדירקטוריון מונע משיקולים עסקיים שעניינם בטובת החברה ועומד על מימוש זכויותיה מכוח ההסדר? או שמא הדירקטוריון נוטה "לוותר" על הזדמנויות עסקיות בהשפעת האינטרסים המנוגדים של בעלי השליטה? לשם בחינה זו ציבור המשקיעים נדרש למידע לא רק בנוגע להליכי האישור של העסקה אלא גם למידע אודות העסקה גופא – היתכנותה, הסיכויים והסיכונים הכרוכים בה עבור החברה, הדיווח גם עשוי להעיד על נורמות הניהול הנהוגות בחברה והאם בעלי השליטה מספקים מידע נכון לדירקטוריון".

 

השופטת קבעה כי תיאור הקרקע לאורך הדוח המיידי כקרקע חקלאית, בעוד שיעודה היה למלונאות ומגורים היה מטעה. השופטת סברה כי גם אי ציון בדוח המיידי מה היא התב"ע החלה על המקרקעין ואי ציון העובדה כי הופקדה תכנית לשינוי ייעוד הקרקע אף הם מהווים פרט מטעה, במיוחד על רקע מכלול הנתונים שהציג תמונה מטעה ביחס לעסקה.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x