שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

דודו זקן: "אג"ח הקוקו של הבנקים הן זאב בעור של כבש"

המפקח לשעבר על הבנקים הצטרף אתמול למבקרים את ההחלטה לאשר לבנקים בישראל להנפיק מכשירי קוקו, והחמיא למפקחת על הביטוח שהזהירה מפני השקעה בהם: "אנו עדים היום לתופעת עדר. השוק רעב למכשירים נותני תשואה"

רעות שפיגלמן 07:3215.03.16

דודו זקן, מי שהיה המפקח על הבנקים לפני המפקחת הנוכחית, חדוה בר, הצטרף אתמול למבקרים את ההחלטה לאשר לבנקים להנפיק אג"ח מסוג קוקו ואמר: "אנו עדים היום לתופעת עדר. השוק רעב למכשירים נותני תשואה, והקוקו במקרה הזה הן זאב בעור של כבש". זקן אמר את הדברים במסגרת מפגש משקיעים מוסדיים שארגן משרד עורכי הדין ארנון שגב ושות'.

אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון, שדיבר לפני זקן, אמר כי בלידר מניחים שירידה ליחס הלימות הון של 8%-9% ומטה, או תחילה של משבר גדול, תאלץ את הפיקוח על הבנקים לבצע בחינה של הפעלת הטריגר למחיקה או המרה של חוב הקוקו למניות. זקן הסכים עם קביעתו זו של גלזר, ואמר שישנה שורה של שיקולים שיש לבחון בפיקוח על הבנקים לפני הפעלת הטריגר.

 

דודו זקן דודו זקן צילום: עמית שעל

 

זקן ממלא את החור השחור

בין השיקולים מנה זקן, כאמור, ירידה מהלימות הון לרמה הנמוכה מ־9%-8%, כמו גם האבחנה בין כשל של בנק יחיד לבין כשל נרחב במערכת הבנקאית והפיננסית. בכך זקן למעשה ממלא את אותו חור שחור שנעלם מעיני הציבור – מהו אותו שיקול דעת של המפקח על הבנקים שיכול לגרום למשקיעים להפסיד את כספם או לכל הפחות לקבל תמורה נמוכה יותר בצורה של מניות.

 

אג"ח מסוג קוקו נועדו לסייע לבנקים לעבות את ההון המשני שלהם, והן נחותות בסדר הנשייה לעומת איגרות חוב רגילות שמנפיקים הבנקים ואשר נמצאות ברובד העליון של הון הבנקים. החלטה אם להמיר או למחוק את החוב מתבצעת כאשר יחס הלימות הון ליבה (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון) יורד אל מתחת ל־5% או כאשר המפקח על הבנקים חושש שבנק שהנפיק מכשיר כזה עומד בפני מצב משברי. החוב עבור אג"ח אלה נמחק לגמרי (במקרה של מזרחי טפחות שהנפיק קוקו לא סחירות למוסדיים) או מומר למניות הבנק (במקרה של בנק לאומי שהנפיק קוקו סחירות לציבור). הרף שהציב אתמול זקן לטריגר כזה גבוה בהרבה מהרף המוכרז של 5%.

 

בסוף 2015 עמד יחס הלימות ההון של לאומי על 9.58% ושל מזרחי טפחות על 9.50%. בשל תקנות בזל 3, על הבנקים להגדיל את הלימות ההון שלהם עד 2017, כאשר היעד שהוצב ללאומי על ידי הפיקוח עומד על 10.27% ושל מזרחי טפחות על 9.80%. משמעות הדבר שלאומי ומזרחי טפחות, שגייסו קוקו בהיקף כולל של 1.6 מיליארד שקל, עשויים לעמוד בפני התקרבות לרף שציין זקן אם יחס הלימות ההון שלהם יירד ב־0.5% בממוצע.

 

גם הבנק הבינלאומי מתכוון להנפיק קוקו בשנה הקרובה, בהיקף לא ידוע. "ככל שהשונות בין הקוקו שמונפקות כאן היא גבוהה יותר, כך היכולת לבצע תמחור ולעשות השוואה תהיה קטנה יותר", אמר זקן. בנוסף, לדבריו, "יש בעיה גדולה יותר במחיקה מאשר בהמרה של הקוקו למניות. במחיקה קיימת בעיה ציבורית בייחוד בבנק עם גרעין שליטה, מה שמפחית מהרצון של בנק כזה לקיים מנגנון של ריקברי, ובבוא היום, כאשר מצבו של הבנק משתפר, לבטל את מחיקת הקרן".

 

הפגיעה עלולה להתעצם

כדי להדגיש את הסיכון שבחשיפה לקוקו אמר זקן כי עוצמת הפגיעה הצפויה למוסדיים שמשקיעים במקביל בקוקו של בנקים שונים, עלולה להתעצם בעת אירוע משברי קטן או בחשש לכזה, כפי שאירע לאחרונה במערכת הבנקאות העולמית שהיטלטלה בגלל החשש שדויטשה בנק לא יעמוד בהחזרי הקוקו שגייס.

 

זקן התייחס בדבריו גם למכתב ששיגרה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, יום לפני הנפקת הקוקו של לאומי, לשלושת הגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקת הקוקו של מזרחי טפחות. סלינגר דרשה מהלמן־אלדובי, מנורה והפניקס לפרט בפניה את החלטות ההשקעה שלהם והאם שקלו את הסיכון הגלום באג"ח אלה לפני קבלת ההחלטה. "המכתב ששלחה סלינגר למוסדיים זו איגרת ברכה", אמר זקן, "אנו עדים היום לתופעת עדר ולכן אני מצדיק את האמירה של המפקחת.. אג"ח הקוקו באות לפתור בעיה מסוימת שעלולה להוות נטל על משלם המסים העתידי, כאשר פתרון הבעיה מוטל על החוסך הפנסיוני העכשווי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x