זה סופו של כל בלון: סוף הדרך ברישיון שמן של בן זקן ונניקשווילי
תוקף הרישיון הגיע לסיומו - השותפות החליטו לא לבקש הארכה נוספת. קידוח שמן ש"הבטיח" רבות למשקיעים - ושאת פעילותו הובילו בשעתו גבי אשכנזי ויוסי לוי - התגלה כיבש לפני כשנתיים וחצי. על פי החשדות נגד בן אליעזר, כישלון המאגר היה החלק הפחות בעייתי בסיפורו
אחד הכשלונות המהדהדים ביותר שנרשמו בענף חיפושי הגז בישראל בשנים האחרונות, רישיון שמן, מגיע היום לסוף הדרך. השותפות ברישיון - ובהן שמן, זרח וצמיחה - הודיעו לבורסה כי תוקף הרישיון מסתיים היום, והתקבלה החלטה שלא לבקש את הארכתו - בין היתר לנוכח המלצת ועמדת המפעיל (Caspian Drilling, השותפה גם כן ברישיון) לפיה אין כדאיות כלכלית או אחרת להמשיך ולהחזיק ברישיון.
רישיון שמן כנראה לא רק הסתיים באכזבה קשה למשקיעים - שנים מאוחר יותר הוא נכנס לכתב האישום נגד אחד הפוליטיקאים הבכירים בישראל, וללא קשר לאופן שבו תסתיים פרשה זו - היא מלכתחילה עוררה סימנה שאלה רבים.
את חברת שמן הובילו לקראת הנפילה הגדולה גבי אשכנזי כיו"ר הדירקטוריון לצד המנכ"ל יוסי לוו. החברה דיווחה בתחילת ספטמבר 2013 על כניסה למבחני הפקה ברישיון ים 3 - הממוקם 16 ק"מ מערבית לחופי פלמחים.
שמן הבהירה בשעתו כי הכניסה למבחני הפקה מגיעה לאחר שעל פי ממצאי פעולות הקידוח שבוצעו שם בחודשים שקדמו להחלטה, עלה שבמקום נמצאו "סימני נפט באיכות גבוהה" - שמצביעים על קיומה של שכבת פטרוליום בעובי 68 מטר. הממצאים התגלו לאחר שהקידוח הגיע לעומק הסופי שלו שהוא 5,700 מטר. למותר לציין שההודעה שימחה מאד את המשקיעים.
חודש מאוחר יותר, ב-13 באוקטובר 2013, הודיעה שמן כי מבחני ההפקה שבוצעו בקידוח גילו כי הוא יבש. שלוש שנים לאחר הזכייה המפתיעה במכרז לפיתוח המאגר מול חופי פלמחים התברר שהשקעה של 176 מיליון דולר צללה לים.
"מדובר בתחושה של אכזבה - לא הצלחנו להביא בשורה למשק האנרגיה בישראל" - כך אמר בערב הגידלו היו"ר אשכנזי למשקיעים. היה לנו קידוח ארוך גם מבחינת הרגולציה וגם מבחינה ביטחונית. לצערנו לא הצלחנו להפיק נפט", הוסיף הרמטכ"ל לשעבר.
יוסי לוי וגבי אשכנזי באסדת הקידוח של שמן צילום: שי סלינס
מינויו של גבי אשכנזי
בשנת 2010 התמודדו נניקשווילי ובן זקן על מכרז משרד האנרגיה לקבלת רישיון הקידוח מול חופי פלמחים. שותפם לקבוצה היה המיליונר החרדי חיים לייבוביץ'.
זכייתם במכרז התקבלה בתדהמה בענף האנרגיה, בעיקר נוכח הפוטנציאל להפקת 270 מיליון חביות נפט. ישראמקו הפעילה לחץ כבד על משרד האנרגיה לשנות את ההחלטה.
הנושא אף התגלגל לוועדת הכלכלה של הכנסת ובמקביל נחשף חשש לניגוד עניינים במכרז: ניצב בדימוס חיים קליין שימש כדירקטור במנופים פיננסיים של בן זקן ובמקביל כיהן כחבר במועצת הנפט שהעניקה את הרישיון לנניקשווילי. קליין מסר בשעתו כי לא היה מעורב בדיונים על רישיון הקידוח.
לאחר קבלת הרישיון נתקלו בעלי המאגר במכשול משמעותי ראשון: משרד הביטחון סירב בתוקף לתת רישיון קידוח, אלא אם כן המפעיל יתחייב לפנות את המאגר בתוך 24 שעות בעת חירום. כדי להתמודד עם האתגרים פעלו בן זקן ונניקשווילי בשני מישורים:תחילה גייסו את מנכ"ל ישראמקו יוסי לוי ומינו אותו למנכ"ל שמן. הבעיה השנייה נפתרה באמצעות גיוסו של אשכנזי ליו"ר החברה.
אשכנזי מונה ליו"ר ב־75% משרה וזכה לשכר של כ־100 אלף שקל לחודש. בסוף 2012 זכה הקידוח לאישור המיוחל של משרד הביטחון. בהמשך מכר לייבוביץ' את אחזקותיו בשמן ב־77 מיליון שקל בטענה שפעולות הקידוחים יתבצעו בשבת.
אשכנזי עזב את התפקיד זמן קצר לאחר שהמאגר הוכרז כיבש, אך בתקופת כהונתו סייע בין היתר לקבלת היתרי פעילות ממשרד הביטחון ומצה"ל, וכן להשלמת העברת אסדת הקידוח מקפריסין לישראל.
פרשת בן אליעזר
שנים מאוחר יותר, ממש לאחרונה, נחשפה הפארסה מאחורי כל סיפורה של שמן. עלפי כתב האישום שהוגש נגד השר לשעבר בנימין בן אליעזר, פעל האחרון מאחורי הקלעים בעודו שר התמ"ת על מנת לסייע למקורביו, אנשי העסקים אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן, להעביר את הזכויות ברישיון קידוח הנפט מד אשדוד מקבוצת ACC לקבוצת שמן, שגם בה היו חברים נניקשווילי ובן זקן.
זאת בשעה שתחום הרישיונות כלל לא היה בסמכותו כשר התמ"ת באותם ימים – 2011.
פואד בן אליעזר ואברהם נניקשווילי צילום: יריב כץ
ב-2011, כאשר ACC רצתה להעביר את הרישיון לשמן שגם הייתה בשליטת בן זקן ונניקשווילי, היא הייתה זקוקה לאישור של הרגולטור – מועצת הנפט המונה 15 חברים. לשם כך שמן הייתה חייבת לעמוד במספר תנאים מקצועיים. הפרקליטות טוענת ששמן קיבלה לבסוף את אישור מועצת הנפט, משום שבן אליעזר "בחש" בנעשה במשרד האנרגיה שבו כיהן לפני כן כשר, ובנוסף סייע לשפר את סיכוייה של שמן.
בן אליעזר, כך נטען, השתמש בקשריו בתוך משרדי הממשלה השונים ומחוץ להם, כדי לשפר את סיכויי שמן מול מועצת הנפט. כך למשל הוא הפעיל את יועץ התקשורת, אלי קמיר, כדי שיתאם פגישה בין נציגי קבוצת שמן ונציגי ענקית האנרגיה נובל אנרג'י, בהם מנכ"ל נובל אנרגי' ישראל לשעבר. זאת על מנת ששמן תחבור לגוף עם גב כלכלי רחב ובעל שם וניסיון עולמי בקידוח. ניסיון אגב שלא צלח.
על פי כתב החשדות, בן אליעזר לא הרים ידיים. נטען כי ביחד עם ראש לשכתו איילת אזולאי "המשכתם להפעיל את כוחכם והשפעתכם על מנת שהמועצה תקבל החלטות המטיבות עם שמן. ביום 16.3.2011, התקיימה ישיבת מועצה, במהלכה דנו חברי הוועדה בבקשת ACC להעביר את זכויותיה ברישיון לחברת שמן. לאורך הישיבה איילת עמדה בקשר שוטף עם דוד ביטון, חשב משרד התשתיות אשר מונה לתפקידיו זה בזמן כהונתך כשר תשתיות, והיא קיבלה ממנו מידע על עמדת חברי הוועדה בזמן אמת. איילת העבירה לבן זקן את המידע שהודלף לה מדיוני הוועדה והמועצה על ידי חברי ועדה שונים, בעקבות לחצים שהפעילה עליהם שפנתה אליהם כמנהלת לשכתך".
הדיון הסתיים בכך שהמועצה דחתה את בקשת ACC, בנימוק של היעדר יכולת כלכלית מוכחת של שמן. החלטה שעמדה כמובן בניגוד לאינטרסים של נניקשווילי ובן זקן. אז, כך על פי כתב החשדות, החל מחבש לחצים מצדם של בן אליעזר ובן זקן על חברי המועצה, על מנת שישנו את דעתם. בן אליעזר הגדיל לעשות וצלצל לממונה על ענייני הנפט, יעקב מימרן וביקש ממנו לקבל "החלטות המיטיבות עם שמן", לשון כתב החשדות.
כשלושה חודשים לאחר מכן, הגישה ACC בשנית בקשה להעביר את זכויותיה במד אשדוד לחברת שמן. "ביום 12.7.2011", נטען בכתב החשדות, "הניבו מאמציך יחד עם איילת פרי, כאשר מועצת הנפט שינתה את החלטתה ואישרה את הבקשה להעברת הזכויות ברישיון מ-ACC לחברת שמן".
פרקליטיו של בנימין בנימין בן אליעזר, עוה"ד נבות תל-צור וטל שפירא, מסרו לאחר פרסום כתב האישום כי "בן אליעזר דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו."
ג'קי בן זקן צילום: עמית שעל 
