שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ג'ינסים, יאכטות וכלכלית ירושלים

האחים נקש, שגדלו בדלות בדרום תל אביב ועברו לארה"ב, בנו את אימפריית האופנה ג'ורדאש ואת ההון שצברו בה השקיעו בעיתוי מדהים ב־2008 בנדל"ן בארה"ב ובישראל. רכישת כלכלית ירושלים נותנת להם דריסת רגל ראשונה בבורסה של תל אביב

התקשורת הכלכלית וקוראיה אוהבים סיפורי סינדרלה כמו זה של האחים לבית נקש. ג'ו (72), רפי (69) ואבי (68) – שגדלו ברחוב זרובבל, סמוך לכרם התימנים בתל אביב בצניעות ובדלות של שנות הארבעים והחמישים — למדו מעט בבית הספר והרבה את חוכמת העיר, ופיתחו מגע מידאס שהופך כל מה שהם נוגעים בו לזהב.  

כעת הם נוגעים בחברת הנדל"ן כלכלית ירושלים, ורוכשים 40% ממניותיה ששועבדו לבנק לאומי תמורת 380 מיליון שקל והתחייבות להזרים 200–250 מיליון שקל נוספים.

 

בעסקה הגדולה הקודמת שעשו האחים בישראל, כשקנו ב־2006 את השליטה (70%) בארקיע מידי האחים בורוביץ', היו מי שתהו מה בדיוק יצרני הג'ינסים מניו יורק מבינים במטוסים. המצקצקים לא יוכלו כעת לומר דבר על עסקת כלכלית, שמתבצעת במגרש הביתי שלהם:

 

את כל הכסף שהאחים עשו בג'ינסים הם השקיעו בנדל"ן. תיק הנדל"ן שלהם כולל כמעט 80 נכסים מגוונים ופרטיים בישראל ובארה"ב, שניתן להעריך ששוויים המצרפי מגיע למיליארדי דולרים. בארץ הוא כולל כמה בתי מלון שתשעה מהם ממותגים תחת השם אורכידאה, בהם אורכידאה אילת ואורכידאה קאנטרי קלאב בצפון תל אביב ומלון אורכידאה המפואר שנבנה במתחם תחנת המשטרה (הקישלה) בכיכר השעון ביפו.

 

בראיון ל"ידיעות אחרונות" ב־2013 אמר רפי נקש: "אנחנו הולכים להשקיע בהקמת המלון ביפו, במתחם שבו היתה המשטרה הישנה, יותר מ־200 מיליון שקל, זה לא כלכלי ולא ברור מתי נחזיר את ההשקעה. זה גם פחות חשוב. לא כל דבר זה כסף". בנוסף, האחים נקש מחזיקים במגדל ישרוטל בתל אביב, מלון רמות בכנרת ומלון בית בגליל ליד צפת ומתחם המותגים בדיזנגוף סנטר.

 

השותפות עם שלומי פוגל

במקביל האחים שותפים (50%) של שלומי פוגל ונפתלי פדר באמפא נדל"ן שמחזיקה בארץ בנכסים מניבים בשווי של קרוב למיליארד שקל באמצעות החברה־הבת אמקור נדל"ן. עם אלה נמנים ארבעה נכסים בתל אביב ובהרצליה: מגדל אלקטרה, אמפא TLV, סנטרל פארק (CP) ושער הרצליה — בית פריסקייל (%50).

 

לפני שנה הנפיקה אמקור נדל"ן אג"ח פרטיות למוסדיים בהיקף של 170 מיליון שקל בדירוג A2 באופק יציב על ידי מידרוג. ביוני הורידה מידרוג את דירוג האג"ח ל־A3, והחברה לא הסבירה למוסדיים את הסיבה לירידה בדירוג. מעבר לאופנה ונדל"ן האחים נקש מעורבים בארץ בעוד עסקים מגוונים: בתחום החקלאות הם פעילים בפריניר, יצרנית שימורי העגבניות, הזיתים והמלפפונים, וביצרנית שמן הזית חלוצה; בתחום התעופה הם מוכרים בארץ, כאמור, כבעלי השליטה בחברת ארקיע; והם גם בעליו של נמל אילת.

 

כעת מצטרפת לפורטפוליו שלהם כלכלית ירושלים, ובין אם מגע המידאס שלהם יפעל עליה או לא, אין ספק שהרוח שהם מביאים לעולם העסקים הישראלי מרעננת. רכישתה של כלכלית חריגה במהלך העסקים הרגיל של האחים נקש: כל עסקיהם מתבצעים במסגרת של חברות פרטיות, ואילו כלכלית היא חברה בורסאית ש־20% ממניותיה מוחזקות בידי הציבור. האחים אוהבים להתנהל באופן פרטי, להפעיל את החושים שלהם, בקצב שלהם, והם רוצים להיות אחראים אך ורק להפסדים ולרווחים שלהם.

 

"נשארנו חברה משפחתית, את כל הכסף עשינו בעצמנו", הסביר רפי נקש באותו ראיון. "אף פעם לא משכנו משכורות עתק או דיבידנדים. אנחנו מפזרים סיכונים ולא מהמרים על השקעות עם מקדם סיכון גבוה. אני לא יודע הכל ולא מתיימר להגיד שאני יודע הכל. אחרים אולי תמיד רוצים עוד, אני מרוצה ממה שיש לי, שמח בחלקי. אנחנו פעלנו בצניעות ובנינו נכון את העסק, זה הכל".‬

 

ילדותם של האחים נקש שונה מאוד מהחיים שהם החלו לחיות בעקבות הצלחתם, בשנות ה־30 לחייהם. הם גדלו בדירה קטנה בתל אביב, עשרה בני משפחה ביחד, השירותים והמקלחת משותפים עם השכנים, כפי שהיה מקובל אז. אמם, מהגרת מסוריה, ניהלה קיוסק. אביהם, שעלה מעיראק, היה שליח. כולם חיו ככה, במציאות של אין, והאחים לא הרגישו מסכנים.

 

האחים נקש. מימין: אבי נקש, ג'ו נקש ורפי נקש האחים נקש. מימין: אבי נקש, ג'ו נקש ורפי נקש

 

"לא היתה מברשת שיניים"

"זה לא דומה בכלום למה שמקובל היום", סיפר בעבר רפי נקש. "לא הכרנו אף אחד עשיר מסביבנו, לכולם לא היה. מברשת שיניים לא היתה בבית. לא היה כסף לדברים כאלה. בקושי היו לנו גרביים. סנדלים קנינו פעם בהמון זמן, ואם הסוליה עשתה את שלה, אין בעיה, מחליפים אותה בחתיכת צמיג ישן. עוף אכלנו פעם בשבוע כי זה היה מאוד יקר.

 

פירות, חוץ מתפוזים, לא הכרנו, אבל האווירה היתה חיובית רוב הימים".‬ ‬‬‬‬‬‬הלימודים לא עניינו אותו במיוחד, גם לא את אחיו. והוא בעיקר קיווה להתפרנס, "אולי להיות נהג משאית".

באמצע שנות השישים האחים התגלגלו לניו יורק. ראשון הגיע לשם ג'ו, ואחריו הגיעו אבי ורפי, עבדו בחנויות בגדים קטנות, הרוויחו שכר צנוע, וחסכו דולר לדולר עד שצברו 10,000 דולר שאיתם החליטו לפתוח חנות בגדים משלהם. החנות הרוויחה יפה, וב־1977 בהפסקת החשמל הגדולה שטלטלה את העיר ניו יורק היא נבזזה ונשרפה, כמו חנויות רבות אחרות.

 

הם איבדו את כל רכושם, אבל כספי הפיצויים שקיבלו היו המקפצה לשלב הבא: פתיחת חברת אופנה משלהם. האחים החליטו לייצר ג'ינסים, וקראו למותג שלהם ג'ורדאש, משחק עם ראשי התיבות של שם האח הבכור, ג'ו נקש. באותה תקופה ג'ינסים היו מוצר מאוד פשוט ולא מתוחכם. הג'ינסים של ג'ורדאש היו הפעם הראשונה שחברת אופנה השקיעה בעיצוב של ג'ינס כמו בבגד מעצבים. האחים השקיעו סכומים גבוהים מאוד במיתוג ובשיווק של ג'ורדאש. אחד המהלכים היה העלאת פרסומת טלוויזיה פרובוקטיבית, ובה דוגמנית עירומה שלובשת רק ג'ינס צמוד של ג'ורדאש. רשתות הטלוויזיה הגדולות סירבו לשדר אותה, אולם כמה תחנות עצמאיות בניו יורק הסכימו, וג'ורדאש הפך למותג הג'ינסים הכי נחשב באמריקה.

 

בזכות ג'ורדאש האחים נקש התעשרו וביססו את חייהם. במהלך שנות התשעים, כשהמותג איבד את קסמו והתחרות בשוק הג'ינסים המעוצבים התעצמה, הם החליטו להמשיך ולייצר אופנה אבל עבור מותגים אחרים, או תחת השם ג'ורדאש עבור חנויות זולות, ובראשן וולמארט, מרשתות הקמעונאות הגדולות בעולם. בפורמט הזה ג'ורדאש עדיין קיימת ופעילה. במקביל, זרוע האופנה של האחים נקש כוללת את המותג U.S. Polo, שמפעיל יותר מ־80 חנויות ברחבי העולם, את Dittos, מותג אופנה ואקססוריז לצעירים, מותג הדנים והבגדים לגברים Jetlag, ומותג הג'ינסים והלייף סטייל, שמתגאה שהיה אחד הראשונים שהשיק מכנסי סקיני בעולם, Earl jean.

 

נפלאות המשבר של 2008

את משבר האשראי והנדל"ן של 2008 ניצלו האחים כדי להשקיע את הכסף הרב שהרוויחו באופנה בעיקר בנדל"ן. בראיון ל"ידיעות אחרונות" רפי נקש הפתיע כשסיפר שרק ב־2008, שלושה עשורים אחרי ההצלחה האדירה של ג'ורדאש, האחים הרגישו שהם באמת עשו את זה: "את המשבר של 2008 צלחנו עם הרבה דאגות. היו ימים שמאוד חששתי שמפעל החיים שלנו יקרוס. חשבתי שייקח לנו 6–5 שנים להתאושש. אבל זה קרה הרבה יותר מהר. רק עכשיו ישנה ההרגשה שאנחנו עצמאיים, שאנחנו לא תלויים באף אחד אלא רק בעצמנו".

 

באחזקות הנדל"ן של הנקשים בארה"ב כמה מבנים אייקוניים, כמו למשל מלון Setai היוקרתי במיאמי ביץ', ה־Strip House בלאס וגאס, בניין Apthorp במנהטן, שידוע כמשכנם של סלבריטיז לאורך השנים, חנות בטיילת סנטה מוניקה בקליפורניה שמושכרת לאפל, והאחוזה של מעצב האופנה ג'יאני ורסאצ'ה במיאמי, שנרכשה ב־41.5 מיליון דולר. האחים שוקלים להפוך את האחוזה למוזיאון לזכרו של ורסאצ'ה, שנרצח בפתחה ביולי 1997. בנוסף הם הבעלים של The Israeli Network, רשת הטלוויזיה בעברית שמשודרת לקהילות היהודיות בעולם, של מרינת וניס בברוקלין, של חברת שירותי תעופה במדינת מיין בארה"ב, של יצרנית יאכטות מניו יורק ושל מסעדות, מועדונים, מטוסים פרטיים ועוד עסקים "שקשה לזכור את כולם", כפי שאמר רפי נקש באותו ראיון.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x