גילעד אלטשולר: "חברות הדירוג מחלקות דירוגים גבוהים יותר מדי בנדיבות"
בפאנל על חברות הנדל"ן האמריקאיות אמר אלטשולר כי הוא אינו פוסל אף ענף השקעה עבור לקוחותיו: "כל זמן שזה לא זנות או פשע זה מעניין אותנו"
"יש כבוד מסוים לדירוג שמתקבל פה לחברות שנסחרות. אבל נראה לי שמחלקים פה את ה-A והדאבל A יותר מדי בנדיבות. לא תמיד אני מרגיש בנוח שחברות מקבלות את ה-A". כך אמר היום גלעד אלטשולר, מייסד ומנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אלטשולר שחם, בפאנל שעסק בגיוסים של חברות הנדל"ן האמריקאיות בישראל. הפאנל נערך במסגרת כנס נדל"ן של ארנסט אנד יאנג ושטיינמץ הרינג גורמן ושות'.
קראו עוד בכלכליסט:
- גילעד אלטשולר: "אם הרצוג היה נבחר, היינו רואים את השוק צוהל יותר"
- אלטשולר: "כבר 8 שנים אומרים שיעלו ריבית בישראל, אבל אני לא רואה את זה קורה"
- גלעד אלטשולר: "כולם שמחים שלקחו לתשובה את הכסף, אבל האזרחים רק ייפגעו מזה"
רונית הראל, מנכ"לית חברת הדירוג מעלות נכחה גם היא בפאנל וענתה בתגובה כי "הדירוג הוא החלטה של וועדה והוא מתבצע בשיתוף עם הצוות האמריקאי של S&P שנמצא במשרד בניו יורק, מכיר היטב את השוק שם ואת הנכסים בהם מדובר ועוקב אחר ההתפתחויות בשוק האמריקאי מקרוב. בשונה מחברות נדל"ן רבות מדורגות, כאשר מדובר בחברות שהתאגדו זה עתה, אנחנו לוקחים כחלק ממודל הדרוג מקדמי ביטחון גבוהים יותר בניתוח עד לצבירה של הסטוריה ביצועית, ניסיון מול לקוחות וכו'".
אלטשולר אמר שהוא לא שולל השתתפות בגיוסים של חברות זרות אלא בוחן כל מקרה לגופו. "העמיתים שלנו מחפשים תשואה. השורה התחתונה מעניינת אותנו. כל זמן שזה לא זנות או פשע זה מעניין אותנו. מה שכן, אני חושב שהתמודדות בבתי המשפט בארץ היא קלה יותר מבתי המשפט בארה"ב. אני גם חושב שבחברה אמריקאית בריקברי יהיה לי פחות מאשר בחברה ישראלית דומה. אני מקבל על זה פיצוי בתשואה במקומות מסוימים".
גילעד אלטשולר צילום: עמית שעל רו"ח גל עמית, מי שיזם את תופעת הגיוסים של החברות האמריקאיות בישראל, התקשה להבין את הביקורת על החברות הזרות. "גזית גלוב, אלוני חץ או בראק קפיטל זה בדיוק אותו דבר. אין פה שום דבר חדש. מה שעשינו זה לקחת את מודל האג"ח קורפורייט ויישמנו אותו אחרי שעשינו לו רענון. אני יכל לספר לכם שבנק גולדמן זאקס פתח לאחרונה יחידה שתשקיע כסף בחברות עם מודל האג"ח הישראלי. זה יוכיח שלמודל הזה יש תוקף".
עמית התייחס לכותרת בעיתון שאמרה כי "במקרה חירום נא להתקשר לאיי הבתולה" (מקום ההתאגדות של החברות האמריקאיות) ואמר כי "זה לא משנה איפה החברה רשומה, משנה איפה הנכסים. אם רוצים לממן רק חברות עם נכסים בישראל, בבקשה, אבל אם רוצים לממן פעילות של נדל"ן בחו"ל כמו גזית גלוב, אז אין ברירה. חשוב להבין שיש התחייבות של החברה לא לערער על סמכות שיפוט של בית משפט ישראלי במקרה של חדלות פירעון. יש בהנפקות האלו התחייבות שאין בחברות הישראליות לא לפתוח שום הליך של חדלות פירעון במקום זר. זה כמו שכצמן יבוא ויגיד שהוא מתחייב לא ללכת להליך חדלות פירעון בנורווגיה או כל מדינה אחרת".
כשעלה נושא הסדרי החוב לדיון אמר אלטשולר: "בישראל הפופוליזם והדמגוגיה שולטים בהסדרי החוב. היה אפשר להגיע להסדרים הרבה יותר טובים. בכל מקרה, אני הייתי מעדיף תמיד את בתי המשפט בישראל. יש לנו חוב קטן בארה"ב שקיבלנו בירושה. התהליך הוא ארוך וההפתעות הן גדולות מאוד. אני מרגיש הרבה יותר בנוח עם התהליך של הסדרי החוב בישראל".
יוני טל, משנה למנכ"ל ומנהל אגף השקעות במנורה מבטחים, היה יותר פסימי על תופעת הגיוסים של חברות נדל"ן אמריקאיות. "למשקיעים בתל אביב יש סיבה לדאגה כי זה מבטא ארביטראז'. הם באו לכאן כי הם מצאו מקור יותר זול ממה שהם מגייסים בבית שלהן וזה אומר דרשני. צריך להבין כי בחברות האלו הכסף יותר רחוק, יש למטה שעבודים ורואים את זה בשוק בתמחור שהן מקבלות. השוק דורש מרווח יותר גדול שמשקף במידה רבה את הסיכון העודף של הריקברי".
ארז גולדשמידט, מנכ"ל פועלים אי.בי.איי חיתום, שעומד מאחורי מרבית ההנפקות של החברות האמריקאיות בישראל, אמר שההתייחסות לחברות האמריקאיות כמקשה אחת זו טעות. "צריך לבדוק השקעה כמו שבודקים כל השקעה. בסוף לא יהיו חברות אמריקאיות וישראליות אלא חברות טובות ופחות טובות. העסק התחיל בשנת 2008. מאז ועד היום רואים תופעה שהתחילה בחשדנות והיום יש תחושה של פתיחות כי מקבלים תשואה יפה שמתאימה לסיכון. היום הרבה יותר קל לגייס לחברות הגדולות. צריך לנתח כל חברה לגופה. אי אפשר לקחת חברה יזמית אל מול חברה מניבה. זה כמו להשוות בין גזית גלוב לגירון".
