$
בורסת ת"א

בדיקת כלכליסט

85% מהחברות הציבוריות תרמו פחות מ־1% מהרווח שלהן

כלכליסט ביצע את הבדיקה המקיפה ביותר עד היום של תרומות החברות הציבוריות. המסקנות העגומות: התרומה החציונית של 302 החברות שנבדקו היתה 98 אלף שקל בלבד. רק 19 מהן תרמו מעל 2% מהרווח לפני מס. בלטו לרעה: חברות הביטוח. הצטיינו: מבטח שמיר ודיסקונט. התרומה הגבוהה ביותר הגיעה מהפועלים, שהוא גם היחיד שבודק את השפעתה על הציבור

גיל קליאן 07:0303.05.15

במיפוי ראשון מסוגו בישראל דירג "כלכליסט" את החברות הציבוריות בארץ לפי מידת תרומתן הכספית לקהילה.

 

 

 

לאחר כחודשיים של פילוח נתוני הדו"חות הכספיים של החברות לשנת 2014, מצטיירת תמונת מצב עגומה למדי: רוב עצום של חברות בארץ אינן תורמות כלל, מתעלמות מחובת הדיווח המוטלת על תרומות בדו"חותיהן, או שהן תורמות ביד קמוצה למדי ביחס לעולם, בצורה לא יעילה ולא שקופה.

מבדיקת 302 חברות שנסחרות בבורסה הישראלית עולה שרק 40 מתוכן תורמות מעל מיליון שקל בשנה. 19 חברות בלבד תורמות מעל 2% מהרווח שלהן לפני מס.

 

 

מאיר שמיר. מבטח שמיר מצטיינת בדירוג מאיר שמיר. מבטח שמיר מצטיינת בדירוג צילום: עמית שעל

 

יש לציין כי בסטנדרטים בינלאומיים, רף המינימום העולמי המומלץ לתרומות הוא 1% מהרווח של החברה לפני מס. זה גם הרף שמציב ארגון מעלה, שמקדם אחריות תאגידית במגזר העסקי משנת 1998 ושמפרסם דו"חות על הגופים העסקיים ויחסם לקהילה מדי שנה.

 

תרומה יש, מדיניות אין

מבדיקת התרומות מסתמן פער ברור בין מספר מצומצם ביותר של חברות שתורמות בנדיבות ובין כל יתר החברות. 11 התורמות הגדולות, שעומדות בראש טבלת הדירוג מבחינת סכום התרומה הכולל, תרמו כל אחת מעל 10 מיליון שקל ב־2014. התרומות שלהן אחראיות ל־64% מכלל התרומות של 302 החברות שמופיעות בדירוג.

 

 

מה דעתך על מניית מבטח שמיר:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

הפער הזה מתבטא בהפרש העצום בין התרומה הממוצעת לתרומה החציונית. בעוד התרומה הממוצעת עמדה על סכום נאה של 1.2 מיליון שקל לחברה ב־2014, התרומה החציונית היתה 97.5 אלף שקל בלבד. חברות ת"א־25 תרמו בממוצע 11.6 מיליון של, ואילו חברות ת"א־100 - 4.4 מיליון שקל.

 

לסכום התרומה יש מטבע הדברים חשיבות מכרעת, אולם לא פחות חשוב הוא קיומה של מדיניות תרומות גלויה ומסודרת. מדיניות כזו קריטית לאפקטיביות של התרומה וליכולת של הקהילה להסתמך עליה לאורך זמן. לא פעם תרומה קטנה לארגון שמנוהל היטב מניבה תוצאות חברתיות טובות יותר מתרומת ענק לגוף בזבזני. בבדיקת “כלכליסט” נמצא כי רק כ־30% מהחברות תרמו על פי מדיניות תרומה מובנית וידועה. בהיעדר מדיניות, התרומה הופכת לאירוע נקודתי לא מחייב, שמשאיר את החברה בעמדת הגביר שרושם צ’קים, ואת העמותות השונות במצב קבוע של תחנונים לתקציבים.

 

 

 

כמו כן, פרט לבנק הפועלים אף חברה בדירוג לא ביצעה בדיקה שלאחר מעשה, כלומר לא בדקה את מידת התועלת שהיתה לתרומתה. המסקנה העגומה המתבקשת היא שהחברות הציבוריות בישראל רואות בתרומה "טובה" שהן עושות לציבור, אם מנדיבות לב ואם מלחץ חברתי, אבל עדיין לא הפנימו את הצורך במדיניות תרומות ממוקדת, מנוהלת וכפופה לבקרה.

 

מבטח שמיר מול הפועלים

את החברות התורמות ביותר דירג "כלכליסט" לפי שיעור התרומה מתוך הרווח לפני מס. דירוג באופן הזה ־ להבדיל מדירוג לפי סכום התרומה האבסולוטי ־ הוא המקובל בעולם, והוא מאפשר השוואה הוגנת יותר בין חברות גדולות לקטנות יותר. עם זאת, בטבלת התורמות הגדולות נוטרלו חברות שתרמו פחות ממיליון שקל בשנה, כדי למנוע מקרים שבהם תרומה נמוכה אך בשילוב עם רווח נמוך תציג שיעור תרומה גבוה.

 

 

 צילם: עמית שעל וליאור גליקמן

 

לדירוג מלא של החברות התורמות לחצו כאן

 

בסיכומו של דבר, מבטח שמיר היא החברה בעלת שיעור התרומה הגבוה ביותר מכל החברות הנסחרות בבורסת תל אביב, עם תרומה של 2.2 מיליון שקל המהווה 21.5% מהרווח לפני מס.

 

בנק דיסקונט הגיע למקום השני בדירוג עם תרומה של 6.2% מהרווח לפני מס (16.4 מיליון שקל), ואלרוב נדל"ן ניצבת אחריו עם עם תרומה של 4.5% מהרווח (כ־2.4 מיליון שקל).

 

יש לציין כי מבטח שמיר הציגה את הרווח לפני מס הנמוך ביותר מתוך החברות שתרמו מעל מיליון שקל, מה שהקל עליה להגיע לדירוג גבוה. גם בנק דיסקונט הציג רווח לפני מס נמוך יחסית בהשוואה הבנקים הגדולים האחרים.

 

החברה שתרמה את התרומה הכספית הגבוהה ביותר ב־2014 היתה בנק הפועלים: 47 מיליון שקל, המהווים כ־15% מסך כל התרומות בדירוג. אלא ששיעור התרומה מהרווח לפני מס עמד על 1.05% בלבד, מה שהציב את הבנק רק במקום ה־20 בטבלה. מדובר בירידה לעומת 2013, אז עמד שיעור התרומה של הפועלים על 1.2%.

 

הבינלאומי מחוץ לדירוג

שיעור התרומות הממוצע של 302 החברות הציבוריות שנכללו בדירוג "כלכליסט" היה 1.1% מהרווח לפני מס. השיעור הזה עומד ברף המומלץ של 1%, והוא גם משקף עלייה משמעותית בשיעור התרומה לעומת 2013, אז עמד השיעור על 0.7%.

 

 

 

אלא שלא הכל ורוד. העלייה בשיעור התרומות אינה נובעת מזינוק בסכום הכולל שלהן, אלא מצלילה של 38% ברווח המצרפי לפני מס של החברות בדירוג. בפועל, הסכום הכולל של התרומות עלה ב־2014 ב־1.9% בלבד לעומת 2013, והסתכם ב־316.7 מיליון שקל.

 

פרט לדירוג כלל החברות, "כלכליסט" גם דירג את החברות לפי המגזר שאליו הן משתייכות (ראו טבלה בעמ' 8). מהדירוגים האלה עולות כמה מסקנות מעניינות: הבנקים, שבמונחים מוחלטים סיפקו את התרומה הגדולה ביותר, גם עמדו בדרך כלל ברף המינימלי המומלץ של 1% מהרווח לפני מס.

 

 

 

בלט לרעה הבינלאומי עם תרומה של 0.4% מהרווח לפני מס, שהשאירה אותו מחוץ לטבלת חמשת הבנקים התורמים ביותר.

 

במגזר הביטוח ככל הנראה לא רואים בעין יפה תרומה לקהילה. אף אחת מחמש חברות הביטוח הגדולות לא הגיעה לסף של 1% מהרווח לפני מס (הראל, המובילה ביניהן, תרמה 0.9%).

 

בולטות לרעה בתחום: הפניקס של יצחק תשובה ומנורה מבטחים, שתרמו רק 0.1% מהרווח לפני מס. כלל ביטוח ומגדל הסתפקו בתרומה של 0.6% בלבד.

 

בענף המזון, אולי בשל הרגישות הרבה יותר למציאות החברתית, רוב החברות תרמו יותר מרף המינימום. הגדולות ־ אסם ושטראוס ־ תרמו יותר מ־2% מהרווח לפני מס.

 

שטראוס, שהגיעה למקום הראשון במגזר הזה, מוכרת במעורבותה הגדולה בתוכניות קהילתיות ויש לה מדיניות תרומות סדורה. שופרסל נשארה מחוץ לדירוג המגזרי למרות תרומה של 2 מיליון שקל, מאחר שסיימה את 2014 בהפסד (חברות שסיימו בהפסד אינן מדורגות, ראו מסגרת).

 

אחד המגזרים שבלטו לרעה הן מבחינת סכום התרומה והן מבחינת שיעורה היה מגזר ה־IT והתוכנה. אמנת היתה היחידה שתרמה יותר מ־1% מהרווח לפני מס (1.9%). חברות ענק כמו וואן טכנולוגיות, מטריקס ומלם טים הציגו שיעורי תרומה של 0.6%, 0.4% ו־0.3% בהתאמה.

 

מתוך כ־70 חברות נדל"ן שנכללו בדירוג, חמש בלבד הציגו שיעור תרומה של יותר מ־1%. התורמות הבולטות היו עזריאלי וגזית גלוב, שתרמו כל אחת יותר מ־10 מיליון שקל. חברות נדל"ן רבות תרמו שטחי משרדים או מבנים לשימוש ציבורי.

 

במגזר התעשייה כיל בלטה עם תרומת עתק של 19 מיליון שקל ב־2014, אלא שמדובר בשיעור תרומה שלא עובר את הרף המומלץ של 1%. חברת אדמה, שתרמה 7.3 מיליון שקל, הגיעה לשיעור של 1.1% והתברגה במקום השישי בדירוג.

 

הבולטים לטובה הם דווקא תעשיינים בינוניים כמו חד אסף הצפונית, עם שיעור תרומה של 7.3%, אלא שהיא לא נכנסה לדירוג 20 התורמות משום שסך תרומתה היה נמוך ממיליון שקל.

 

כשלים בדיווח

46 חברות בחרו לא לחשוף את גובה התרומה שלהן, בניגוד לתקנות רשות ניירות ערך המחייבות לציין אם יש או אין מדיניות תרומות, מה גובה התרומות והאם קיימות התחייבויות כלשהן לתרומות עתידיות.

 

עם זאת, יש לציין כי חברה שלא תרמה כלל אינה חייבת לדווח על תרומות. האם ניתן להניח שכל מי שלא דיווחה גם לא תרמה? לא בהכרח.

בדו"חות של חברות שלא מילאו את פרק התרומה נמצאו פה ושם עדויות לתרומה, אך ללא ציון סכום.

 

כך, למשל, דו"חות חנן מור מציינים כי החברה תורמת כל שנה 2% מהרווח הנקי, ללא ציון הסכום שנתרם בפועל. 50 חברות לא תרמו כלל, או שציינו כי תרמו סכום "זניח" או "לא מהותי". 56 נוספות תרמו סכום זניח ולא מהותי של עד 50 אלף שקל.

 

הרושם המתקבל הוא כי מרבית החברות התורמות עשו זאת כדי לצאת ידי חובה. מצער לגלות שמנהלי החברות הציבוריות בישראל אינם מבינים או אינם מאמינים שלתרומה יכול להיות ערך רב לא רק לחוסן החברתי גם לתאגיד התורם עצמו: מקידום מטרותיו ועד תחושת סיפור לעובדים.

 

החברות הציבוריות בישראל אוהבות לתרום לצבא. בעולם זה לא מקובל

 

תקנות רשות ני"ע אינן מחייבות את החברות הציבוריות לדווח למי הן תרמו את מה שתרמו, אבל מעיון בדו"חות החברות שבחרו לפרט ניכר כי ב־2014 לא מעט מהן תרמו כסף ליחידות צבאיות או העבירו אספקה לצה"ל במבצע צוק איתן.

 

 

 

התופעה ייחודית לישראל: חברות מסחריות בעולם, ודאי חברות גלובליות, נמנעות מתרומות לצבא, במיוחד במהלך לחימה, כדי לא להיתפס כמי ש"לוקחות צד". לכן לא מפתיע שחברות בינלאומיות כגון אינטל, יוניליוור ומיקרוסופט - שידועות בקשרי הקהילה המפותחים שלהן - אינן מפגינות נוכחות באירועי אמץ לוחם.

 

"יש שאלה אתית סביב התרומה לצה"ל", אמר ל"כלכליסט" ליעד אורתר, מרצה לאחריות תאגידית באוניברסיטת בן־גוריון, "וסביר שככל שהסכסוך הערבי־ישראלי יימשך, כך יישאלו התאגידים על התרומות האלה".

 

לדבריו, תיתכן בעייתיות במקרים של חשד להפרת זכויות אדם ביחידות לוחמות. "תאגיד תורם במקומות שבהם התשואה החברתית הכי גבוהה בעיניו, וצה"ל בהחלט מניב תשואה כזו. להבדיל, אין חברות שנוהרות לעזור לפליטים האפריקאים בדרום תל אביב".

 

התרומה לצה"ל עשויה להיות חלק נכבד מכלל התרומות של חברה. אלקטרה צריכה, למשל, שנוהלה עד לא מזמן בידי איש מערכת הביטחון לשעבר יקי ודמני, תרמה לצה"ל בשנה שעברה 128 אלף שקל, 45% מכלל תרומותיה ב־2014, וכלל ביוטכנולוגיה תרמה לו 115 אלף שקל - 70% מכלל תרומותיה.

 

לפי אתר האגודה למען החייל, בנק הפועלים תורם כסף לחמש יחידות - סיירת מטכ"ל, בא"ח גולני, גדוד דרקון, גדוד הבוקעים הראשון ולהב. בנק לאומי מאמץ שלוש יחידות צבאיות: דובדבן, בית הספר לאיסוף קרבי ואבירי המרכז.

 

38 חברות סיימו את 2014 עם הפסד, ובכל זאת תרמו תרומה כספית

 

בראש הדירוג של "כלכליסט" מככבות רק החברות שסיימו את 2014 עם רווחים. חברות שסיימו את השנה עם הפסד ממוקמות בקטגוריה נפרדת, בתחתית הטבלה, גם אם הן העמידו תרומה יפה לטובת הקהילה.

 

 

 

 

 

38 חברות דיווחו על תרומה כספית לקהילה, אף שהן סיימו את 2014 בהפסד. אחת מהן היא כלכלית ירושלים, שתרמה 3.1 מיליון שקל למרות הפסד שנתי לפני מס של 310.5 מיליון שקל. גם שופרסל, שתרמה 2 מיליון שקל, סיימה את השנה עם הפסד לפני מס של 139 מיליון שקל, ואל על תרמה 2.6 מיליון שקל, למרות הפסד שנתי לפני מס של 148.9 מיליון שקל.

 

לכאורה חברות שהפסידו ובכל זאת מצאו לנכון לתרום לקהילה היו אמורות למצוא את מקומן בראש טבלת הדירוג, אלא שהתנהלותן נוגדת את הרעיון של תרומה מרווחים: על חברה למטרות רווח לדאוג קודם כל להמשך קיומה כגוף עסקי, ורק לאחר מכן היא נדרשת לתמוך במטרות חברתיות רחבות יותר. מלבד זאת, אחת הרעות החולות של עולם העמותות היא תרומות חד־פעמיות ומקריות. סביר שחברה הפסדית תתקשה להמשיך ולתרום בעקביות שנה אחר שנה, ובנסיבות אלה הארגונים החברתיים יתקשו לתכנן אסטרטגיה ארוכת טווח לרווחת אוכלוסיות מוחלשות. עולם התרומות לא אמור להתבסס על תורמים שנאבקים על קיומם שלהם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x