השותף השקט ברציו, שלומי שוקרון, מחכה כבר 4 שנים להזדמנות מכירה

בסופ"ש הבא אמור לפקוע הדדליין שהציב הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה למציאת פתרון לבעיית התחרותיות במשק הגז הישראלי. חברות הגז ממתינות בקוצר רוח להסכמה בנושא, אך כעת עולה שמלבדן ישנו אדם שמציאת הפתרון לדואופול הגז משמעותית עבורו - הקבלן שלומי שוקרון, שהוזכר לפני כארבע שנים במסגרת פרשה שליוותה את עולם הגז וכללה לכאורה מעורבות של אנשי עולם תחתון בניסיון לפשר בסכסוך עסקי בינו לבין בעלי חברת רציו, ובראשם יגאל לנדאו וליגד רוטלוי. 

שותפות רציו מחזיקה ב־15% ממאגר הגז לווייתן. מאגר זה נחשב לאחד הגדולים שהתגלו בעולם בעשור האחרון, ונפח האנרגיה שאצורה בו (במדד המיטבי) נכון ליולי 2014 הוא כ־22 טריליון רגל מעוקב (TCF). לשם השוואה, מדובר בכמות גז השקולה ליותר מ־80 שנות צריכה (במונחי 2014 של המשק המקומי). שוקרון החל להשקיע ביחידות ההשתתפות של רציו בתחילת המילניום, הרבה לפני שנמצא גז בלווייתן. לאחר סבב רכישות חצו האחזקות שלו בשותפות את רף ה־26% עד שכל גיוס הון דרש את אישורו.

באפריל 2005 ביקשה רציו לבצע גיוס נוסף, אולם שוקרון התנגד. לפיכך הוצע לתת לו 15% מהשותף הכללי (חברת־העל שמנהלת את פעילות הקידוחים) בתמורה לאי־טרפוד הגיוס, אולם הצדדים מעולם לא עיגנו את ההסכם והסתכסכו ביניהם. במהלך 2008 החלה בוררות ביניהם, לאחר שהקבלן דרש לקבל מהחברה 6 מיליון שקל בתמורה לאחזקותיו. בורר שמונה למציאת פתרון היה אמור להעריך את שווי החברה, אולם עם סדרת גילויי הגז עלה ערך שדה לווייתן ובספטמבר 2010 פנה שוקרון לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את הבוררות בנימוק שהבורר התמנה בידי אנשי העולם התחתון. בפברואר 2011 נענה השופט יהודה זפט לבקשה וביטל את הבוררות.

באוגוסט 2011 הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הם מצרים על נזק שנגרם לכל אחד מהצדדים מהפרסומים בנידון, לרבות מעורבות של אנשי עולם תחתון בנושא, שהכחישו שני הצדדים. עוד הוסכם ששוקרון יקבל 15% מהשותף הכללי ברציו, שיוחזקו בנאמנות על ידי עורכי הדין בעז בן צור ואלי זוהר, ושוקרון יפעל למכירת חלקו בתוך כמה שנים.

שוקרון עדיין מחכה

כזכור, לפני כחודשיים עוד ניסו משרדי הממשלה השונים (ראש הממשלה, האנרגיה, האוצר) למצוא נוסחה שתאפשר לבטל את אחזקות דואופול הגז נובל אנרג'י־דלק במקטע האספקה והשיווק, כך שמספר הספקים יעלה בעתיד לחמישה. למרות הניסיונות השונים משרדי הממשלה לא מצאו מתווה מוסכם. בהיעדרו ותחת ממשלת מעבר נקבעה דחייה במציאת פתרון עד 24 באפריל.

עיון בדו"ח הכספי של רציו לסוף 2014 מגלה שמאז הפשרה נשאר שוקרון באותה המשבצת. רציו מדווחת: "רציו חיפושי נפט בע"מ (השותף הכללי) היא בעלת השליטה בשותפות. בעלי המניות שלה הם ד.ל.י.ן בע"מ (34%), חירם לנדאו בע"מ (34%), יונה צפרירי (8.5%), איתן איזנברג בע"מ (8.5%) ועו"ד בעז בן צור ועו"ד אלי זוהר בנאמנות עבור מר שלמה שוקרון (15%)". 

מאגר לווייתן. נובל אנרג'י, המחזיקה ב־40%, הקפיאה את הפיתוח עד להכרעת הממשלה

במילים אחרות, שוקרון לא השלים עד היום את המכירה, ומחכה - כמו כל משק הגז - שמשרדי הממשלה השונים, כמו גם הממונה על הגבלים עסקיים, ימצאו פתרון לבעיית הדואופול כדי שתיפתח בפניו אפשרות, אפילו תיאורטית, לממש את הנכס.

נובל אנרג'י האמריקאית, שמחזיקה בכ־40% מלווייתן ומשמשת כקבלן הקידוח, הקפיאה את השקעותיה במשק הגז, לרבות פיתוח מאגר הגז בטענה של פגיעה לכאורה בנכסיה. לפיכך נכס הגז הענק הזה יישאר קבור באדמה עד להודעה חדשה, כך שקשה לממש אותו עבור מי שמתעניין כרוכש.

אם לא די בכך, ביטול עסקת הגז עם וודסייד האוסטרלית באמצע השנה שעברה וצניחת מחירי הדלקים בעולם (שמשמשים כתחליף לגז טבעי) חתכו את שווי אחזקותיו של שוקרון: אם לפני כשנה הוא נאמד ב־33 מיליון שקל (נוסף לתמלוג־על שנאמד ב־15 מיליון שקל) לפי פרסומים שונים, גזירת חלקו הנוכחי מובילה לשווי של כ־25 מיליון שקל.

מה שמאזן במעט את ההפסד הוא עליית נפח הגז בלווייתן - ביולי האחרון דיווחה רציו, כמו גם נובל ודלק, על זינוק של כ־16% בנפח במאגר, מה שהעלה את ערך הנכס. ואולם, לצערן של המחזיקות בנכס, משרד האנרגיה מנסה לאמוד את הנפח באופן עצמאי, וכפי שנחשף ב"כלכליסט", בין המדידה שלו למדידה שלהן עלול להימצא פער של 30%.

"ישנם מגעים למכירה"

רציו בעצמה מביאה את המחלוקת לידי ביטוי בדו"חות שלה ומציינת ש"משרד האנרגיה עורך בימים אלה, באמצעות יועצים חיצוניים, הליך אומדן למשאבים במאגר לווייתן לצורך קביעת מכסת היצוא מפרויקט לווייתן, זאת בהתאם להחלטת הממשלה, אשר למיטב ידיעת השותפות ומפעילת הפרויקט טרם הושלם. ייתכן כי הערכת משרד האנרגיה הנ"ל תהא שונה באופן מהותי מהערכת המשאבים האמורה".

אלי זוהר אישר שהוא מחזיק בנאמנות חלק מהשותף הכללי ברציו עבור שוקרון, אולם סירב להתייחס לידיעה.

שוקרון מסר בתגובה כי "מי שיש לו סבלנות ייצא נשכר בסוף. למדינה יש אינטרס לפתח את לווייתן כי זה יועיל לה ולמשק. אני מנהל מגעים למכירת חלקי בכ־ 200 מיליון שקל ויש התעניינות בתקופה הזאת, כיוון שידוע שדווקא כדאי לקנות בשעה שבה כולם חושבים שהמאגר לא יפותח. הרי כל העולם רץ אחרי אנרגיה וכולם ירוויחו מהמהלך". שוקרון סירב לומר מול מי הוא מנהל מגעים. ביוני 2011 הוא ניהל מו"מ למכירת האחזקות ליולי עופר המנוח לפי שווי של כ־270 מיליון שקל, אולם העסקה לא יצאה לפועל.