$
השורה התחתונה

מי ייהנה ומי ייפגע מהשפל במחירי הסחורות

מחירי הסחורות ירדו ב־2014 זו השנה הרביעית, ברצף הירידות הארוך ביותר מאז הקמת המדד ב־1991, והתחזית לשנה הקרובה דומה. המחירים הנמוכים ייטיבו עם כלכלת ארה"ב, אך ימשיכו לפגוע ברוסיה, ונצואלה ואיראן

ארז ברית ויוליה ויימן 07:5228.01.15
מחירי הסחורות סגרו את השנה שחלפה בירידות דרמטיות, והמשך המגמה ניכר גם ב־2015: מדד הסחורות הכללי של בלומברג, המורכב מ־24 סחורות, נמצא כיום בשפל של 12 שנה, והתחזית להמשך השנה דומה. הירידה במחירי הסחורות מיטיבה עם הצמיחה הגלובלית. על פי קרן המטבע הבינלאומית, כל ירידה של כ־10% במחיר הנפט, למשל, מוסיפה 0.2% לצמיחה העולמית.

 

מחירי הסחורות ירדו ב־2014 זו השנה הרביעית ברציפות, והגיעו לצניחה של 27% ברצף הירידות הארוך ביותר מאז הקמת המדד ב־1991. הירידה הזו חופפת להתחזקות הדולר, הנמצא היום בשיא של עשור. הסיבה לעליית הדולר היא כניסתן של מרבית המדינות המפותחות להאטה כלכלית ואף למיתון, בזמן שכלכלת ארה"ב נהנית ממגמת צמיחה חזקה. בעוד הבנקים המרכזיים באירופה וביפן מותירים את הריביות ברמות שפל ומרחיבים את התוכניות המוניטריות כדי לתמוך בכלכלות הדועכות, ארה"ב שוקלת העלאת הריבית, לראשונה מאז 2006.

 

 

אך לא רק התחזקות הכלכלה האמריקאית גורמת לירידת מחירי הסחורות. בנוגע לנפט, למשל, נוצר היצע יתר בעיקר בשל מהפכת האנרגיה בארה"ב, אשר הפכה אותה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם, ובשל האטת ביקושים מסיבות שונות, כולל האטה כלכלית בסין. הירידה החדה במחיר הנפט, שהסתכמה ב־45% בשנה שחלפה, גוררת ירידות במחיריהן של סחורות אחרות, כגון סחורות חקלאיות ומתכות, שההוצאה על אנרגיה מהווה שיעור גבוה מעלות ייצורן.

 

ההערכה הכללית היא שהדולר ימשיך להתחזק בשנה הנוכחית - אם לא בזכות הפד והכלכלה האמריקאית החזקה, אז מפני שהכלכלות האחרות גרועות יותר, ומכאן שגם הסחורות ימשיכו להיחלש.

 

המתאם ההפוך בין שער הדולר ובין מחירי הסחורות בולט ביותר כשמדובר בנפט גולמי ובמוצריו. מתאם הפוך כזה קיים גם בין הדולר ובין עופרת, חיטה, סויה, כסף, תירס, אלומיניום, כותנה ונחושת. בסחורות כמו בקר, סוכר ואבץ המתאם נמוך יותר. מלבד זאת, ייצור הנפט בארה"ב ובשאר העולם לא מראה בשלב זה סימני דעיכה, והמשמעות היא שהעודפים ימשיכו להעיב על מחיר הנפט ועל מחירי שאר הסחורות.

 

הנפילה במחירי הסחורות פוגעת בראש ובראשונה בכלכלות התלויות ביצוא אותן סחורות וסובלות מניהול פיסקאלי לקוי. עם מדינות אלה ניתן למנות את רוסיה, ונצואלה ואיראן.

 

רוסיה נמצאת כעת במשבר פיננסי, הנגרם מצניחת ערך המטבע ומזינוק באינפלציה (הצפי הוא ל־17%) בשל התייקרות היבוא. בתוך כך היא גם נכנסה למיתון קשה, שאף הוחרף בשל הניסיון לבלום את נפילת הרובל בעזרת הקפצת הריבית. ונצואלה, בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם, חווה שיעור אינפלציה סביב 60% והתמוטטות כלכלית רחבה, כולל צפי לחדלות פירעון של החוב החיצוני. מדינה נוספת שסמכה על הנפט יתר על המידה היא איראן, שכישלונה הכלכלי עלול לגרור אי־יציבות פוליטית מקומית או אזורית.

 

הדי המשבר נשמעים מקנדה עד אוסטרליה

 

אך לא הכל שחור כמו נפט. כשמחירי הסחורות החלו לצנוח ב־2014, כלכלנים רבים חששו לעתידן של הכלכלות היצואניות, אך מרבית החששות התבדו. באמריקה הלטינית, פרט לוונצואלה ולארגנטינה, שבעיותיה ברובן אינן קשורות לנפילת מחירי הסחורות, הנפגעת היחידה היא ברזיל, שצפויה להיכנס למיתון. אך גם בברזיל הבעיות הכלכליות הן תוצרת בית. יצואניות הנפט הגדולות במפרץ הפרסי ישתמשו בעתודות שצברו כדי לתמוך בכלכלותיהן. אפילו מדינות אפריקה רושמות ביצועים טובים יותר מהצפוי, פרט לאלה שנפגעו ממגפת האבולה או מניהול כלכלי לקוי. המקרה היוצא מן הכלל הוא ניגריה, שהיצוא שלה מתבסס כמעט במלואו על נפט. מדינות אפריקה צפויות לרשום השנה צמיחה ממוצעת של 5%, לעומת רוסיה, שעשתה הכל כדי להרחיק את העסקים ואת ההשקעות, וכעת צפויה לחוות התכווצות של 5% בתמ"ג.

 

הבשורות הטובות הן למדינות שמייבאות סחורות שונות, כגון הודו, הזוכות ל"הנחה" משמעותית על אנרגיה מיובאת.

 

לאחר יותר מעשור של גאות במחירי הסחורות, יצואניות סחורות רבות נקלעו לבועה פיננסית, ונראה שאנו עדים כעת לסיומו של "מחזור־העל" בסחורות. בעבור יצואניות רבות המשמעות היא היחלשות המטבעות, עלייה במחירי היבוא, ירידה בצריכה ובהשקעה, התנפצות בועות ופגיעה במערכות הפיננסיות. על פי הנתונים היבשים, שוק הנדל"ן הגיע לממדי בועה בכמה מדינות, ובהן ברזיל, פרו, קולומביה, נורבגיה וקנדה. תוצאה נוספת של גאות בסחורות בהיעדר מדיניות מרסנת ניוון הייצור המקומי והפיכתו לבלתי תחרותי בשווקים הגלובליים.

 

אחת הנפגעות מירידת מחירי הסחורות היא אוסטרליה, שמחיר סחורת היצוא העיקרית שלה, עפרת ברזל, נפל ב־50%. חברות האנרגיה והכרייה תופסות כחמישית משווי השוק של חברות הנכללות במדד העיקרי בבורסת אוסטרליה, ושני המגזרים ספגו ב־2014 הפסדים של 15%–20%. צניחת מחיר הנפט הביאה להקפאת הפעילות בכ־40 אסדות נפט קנדיות. קנדה היא בעלת עתודות הנפט השלישית בגודלה בעולם, אלא ש־98% מהעתודות הללו מצויות בחולות הנפט ועלות הפקת הנפט שם היא מהגבוהות בעולם, עד 80 דולר לחבית.

 

גם באמריקה לא כולם מרוצים מירידת המחירים

 

בארה"ב הירידה במחיר הנפט פגעה בחברות נפט ובמדינות שכלכלותיהן נסמכות על ייצור נפט, כגון טקסס, צפון דקוטה וקליפורניה. עם זאת, התעשיות שנמנות עם צרכניות הסחורות ירוויחו, כגון ענפי התובלה ואחסון, הבנייה והשירותים הציבוריים. בנוסף לכך סך השקעות ההון של חברות האנרגיה מהווה פחות מ־1% מהתמ"ג האמריקאי, ומעסיק כ־1.5% מסך העובדים. כלומר גם אם המגזר יספוג מכה רצינית, ההשפעה החיובית ברמה הלאומית של עלייה בצריכה תהיה הרבה יותר גבוהה. ההערכה היא שהירידה במחירי הדלק תחסוך לצרכנים האמריקאים 50–75 מיליארד דולר ב־2015, ויש להניח שחלק גדול מהחיסכון הזה יועבר לצריכה, המהווה 70% מהכלכלה האמריקאית.

 

השורה התחתונה 

דולר חזק וסחורות זולות יעיבו השנה על היצואניות, וייטיבו עם מגמת הצמיחה בארצות הברית

 

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x