קרנות הפנסיה חתכו 0.45% מכספי העמיתים
ב־2013 דרש האוצר מקרנות הפנסיה להפחית את עלויות רכיבי הביטוח ב־40% לטובת רכיב החיסכון. אך התמחור לא שיקף כראוי את רכיב הביטוח, מה שהוביל לגירעון ועלה לחוסכים אלפי שקלים
עמיתי קרנות הפנסיה הופתעו לגלות בדו"חות הרבעון השלישי סעיף שמודיע להם על הפחתה של אלפי שקלים בחיסכון שצברו. הסכומים צבורים מתחילת השנה, אך בשורה התחתונה של הרבעון השלישי הסכום המצטבר כבר מהותי במיוחד עבור החוסכים הוותיקים. הסעיף הוגדר כ"עדכון יתרה בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי בגין הרבעונים שקדמו לרבעון המדווח", הגדרה שרוב הציבור כלל אינו מבין.
קרן הפנסיה מקפת של מגדל למשל הפחיתה 0.45% מזכויות העמיתים. מסכום צבור של 500 אלף שקל, למשל, נגרעו 2,250 שקל. קרן הפנסיה הגדולה בישראל מנורה מבטחים פנסיה הפחיתה לעמיתים 0.44% מהסכום הצבור, ואילו קרן הפנסיה מיטבית עתודות של כלל הפחיתה 0.3%.
לכאורה, מדובר בהפחתה לא דרמטית בהתחשב בתשואות של 5%–7% שקרנות הפנסיה צפויות להשיג ב־2014, אך אם מוסיפים לכך דמי ניהול שיכולים להגיע ליתרה הצבורה ועד 6% מההפקדות השוטפות וכן אפשרות להפחתות זכויות נוספות בעתיד בתקופה שבה שוק ההון לא יהיה חיובי, מדובר בנתון מדאיג. ואם מודל התמחור לא ישתנה, עלולים להיווצר גירעונות אקטואריים גם ברבעונים הבאים.
מנגנון ערבות הדדית
קרן פנסיה, להבדיל מהמוצרים המתחרים כמו קופת גמל או ביטוח מנהלים, מבוססת על מנגנון ערבות הדדית בין כלל העמיתים שלה. הפרשות עמיתים בקרנות פנסיה מתפצלות באופן מובנה בין מרכיב הפיצויים (פיצויי פיטורים), מרכיב התגמולים (החיסכון) ומרכיב הביטוח (למקרה נכות או מוות). 35% מההפרשות לרכיב התגמולים מנותבות לרכיב הביטוחי והיתרה לרכיב החיסכון.
כשבשנה מסוימת קרן פנסיה מתמודדת עם אירועים רבים של נכות ומוות שמחייבים העברת תשלומים לעמיתים או לשארים, באופן שהסכומים שמשולמים גבוהים מהסכומים שנגבו מכלל העמיתים בקרן, נוצר גירעון אקטוארי (עודף התחייבויות של הקרן על תשלומים שגבתה). ככל שבקרן מסוימת התרחשו יותר אירועי מוות ונכות, הסיכוי לגירעון אקטוארי גדל.
ביוני 2013 יצא אגף שוק ההון במשרד האוצר במהלך של הפחתת עלויות הביטוח של קרנות הפנסיה לטובת הגדלת רכיב החיסכון. עלויות הביטוח הופחתו באופן משמעותי, 40% בקירוב, והסכום העודף הלך לטובת החיסכון. אלא שברגע שנותבו פחות כספים לפול הביטוחי של כלל העמיתים, נוצר ב־2014 גירעון אקטוארי.
הוותיקים נפגעים יותר
קרנות הפנסיה הגדולות נהנות, מצד אחד, מפיזור רחב יותר של עמיתים ולכן פיזור סיכון גבוה יותר, אך מצד שני, גם כוללות יותר עובדי צווארון כחול עם סיכוני אובדן כושר עבודה ומוות גבוהים יותר. מעניין כי במיטבית עתודות של כלל, קרן פנסיה השלישית בגודלה, שיעור הגירעון נמוך יחסית לשתי הגדולות, ככל הנראה בזכות תמהיל עמיתים טוב יותר מבחינת גיל, תעסוקה ומצב בריאותי.
שיעור ההפרשות לרכיב הביטוחי של עובד בעל צבירה של 350 אלף שקל בקרן פנסיה, שמשתכר 10,000 שקל בחודש, עומד על 400 שקל לחודש. ברגע שהפרשה זו הופחתה ב־40%, נחסך לאותו עמית 160 שקל בחודש או 1,440 שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2014 (שביחס אליהם נוצר הגירעון). הפחתה של 0.45% מהסכום הצבור בשל גירעון אקטוארי גרעה ממנו 1,575 שקלים, כך שבפועל הוא נמצא במצב מאוזן יחסית, לא הרוויח ולא הפסיד. לעומת זאת, מי שצבר סכומים גבוהים מ־350 אלף שקל כבר מופסד מהמהלך, ומי שחסך פחות מ־350 אלף שקל הרוויח ממנו.
חוסך שהחל לחסוך השנה, למשל, וחסך 24 אלף שקל, נחסכו מעלויות הביטוח 1,530 שקל בתשעת חודשים הראשונים ואילו נגרעו ממנו 100 שקל בשל הגירעון, כך שהוא בכלל מרווח ב־1,430 שקל. עם זאת, חוסכים צעירים בדרך כלל נוהגים לבצע הפרשות נמוכות יותר לרכיב הביטוחי ואז החיסכון בעלות הרכיב הביטוחי פחות מורגש.
היקף החיסכון הממוצע לעמית בקרנות הפנסיה עומד על 100 אלף שקלים, כך שלמרות הגירעון האקטוארי, רוב החוסכים הרוויחו מהמהלך. מי שבעיקר נפגע ממנו הם חוסכים מבוגרים יותר (בני 40 ומעלה) החוסכים כ־15 שנה בקרן פנסיה. העובדה שנוצר גירעון אקטוארי מעידה על כך שהתמחור של רכיבי הביטוח כפי שהגדיר אותו משרד האוצר, לא משקף נאמנה את מצב הנכות והתמותה בפועל בקרן העמיתים בקרנות הפנסיה.
גורמים באגף שוק ההון באוצר אמרו כי מדי שלוש שנים אוספת מחלקת האקטואריה של האגף נתונים מקרנות הפנסיה ביחס לסטטיסטיקות על שיעורי תמותה ותחלואה. בסיום הבדיקה האחרונה ביולי 2013 הוחלט שלפי הנתונים נכון היה להפחית את תעריפי הביטוח. בימים אלו אוסף האגף נתונים שעל בסיסם תתקבל החלטה אם לשנות את התעריפים.