מניות ההייטק עולות ביחד עם הדולר
הדולר התחזק ב־12% מאמצע יולי ויחד איתו קפצו גם חברת מערכות התקשורת נייס ב־30.8% וחברת השבבים טאואר ב־28.8%
06:4917.11.14
אוגוסט 2012 היה החודש האחרון בו הדולר היציג הממוצע היה מעל 4 שקלים. מאז אותו חודש, הדולר היה בדרך למטה, עד שנעצר ב־15 ביולי על שער יציג של 3.405 שקלים בלבד - ומאז הוא רק ממריא. עד כמה ממריא? נכון לאתמול רשם הדולר עלייה של 12% לעומת השער היציג שנקבע בשישי – 3.815 שקלים.
ברמה הפשוטה ביותר, מי שעיקר עסקיו הם יצוא מרוויח מעליית הדולר, שכן ההכנסות שלו מהמכירות, גדלות. מנגד, מי שעיקר עסקיו הם יבוא מוצרים, מפסיד - שכן הסחורה שהוא רוכש על מנת למכור, יקרה יותר במונחי מטבע מקומי. כאשר בוחנים את התנהגות המניות בבורסה מאז השפל של הדולר ב־15 ביולי ועד אתמול, עולה כי מניות ההייטק, למשל, קפצו יחד עם הדולר. מניית נייס זינקה ב־30.8%, ומניית טאואר עלתה ב־28.8%. קמעונאיות המזון כמעט ולא חשופות לעסקים בחו"ל, אך חברות המזון כן. כך למשל אסם מייבאת אמנם חלק מהמוצרים שלה לדוגמת דגני הבוקר של אסם או משקאות נסטי, אך מצד שני היא נהנית מירידה במחירי חומרי הגלם. בשטראוס, מחצית מההכנסות הן מחו"ל - ולמרות שרוב ההכנסות של שטראוס בחו"ל הן בריאל ברזילאי, המגמה בדולר משפיעה מאוד על התוצאות שלה.
אילוסטרציה צילום: shutterstock אצל קמעונאיות האופנה כמו פוקס וקסטרו, ההשפעה לכאורה שלילית מאוד, שכן הן מייבאות את כל המוצרים שלהן מחו"ל. עם זאת, מחיר הסחורה מרכזי פחות במבנה העלויות של חברות האופנה האלו לעומת עלויות כבדות יותר כמו שכירות בקניונים או שכר עבודה, וכך זינוק של 10% בדולר משפיע ב־1%-3% על הרווחיות הגולמית בלבד. אחת השאלות הקריטיות בחברת אופנה בכל מה שקשור לשער הדולר הוא מתי היא קנתה את המלאי שלה. שיקול זה קיים גם בחברות המזון, שרוכשות סחורות כמו קפה, קקאו, סוכר ותירס אחת לרבעון או לפעמים אחת לשנה.
בחברת הפארמה למשל, נראה כי ההשפעה היא בעיקר על מחיר המניה. לפי מאיר סלייטר, מנהל המחקר של בנק ירושלים ברוקראז', "פעילות חברות הפארמה היא בדולר, כמו גם העובדה שהן דואליות ומחיר המניה נקבע למעשה מעבר לים. לכן הן נהנות מאוד מהתחזקות הדולר. דוגמא לכך ניתן לראות בטבע, אשר נהנתה מגל חיובי מאמצע יולי, ומניית החברה קפצה ב־17.3%".
הגידור טומן בחובו גם סיכון לחברות
גידור הוא לכאורה צעד נבון עבור חברות שחשופות לשערי חליפין, אבל בפועל הוא יכול להוות נזק תחרותי משמעותי. אלביט מערכות היא הדוגמה העדכנית ביותר לכך. חברת הציוד הצבאי בחרה להגן על עצמה באמצעות עיסקאות גידור כאשר הדולר היה נמוך, אבל כאשר הדולר התחיל לעלות היא החלה לרשום הוצאות מימון חריגות, שנבעו מכך שהחברה העריכה שהדולר ימשיך לרדת. כמה חריגות? בחברה דיווחו כי ירשמו ברבעון השלישי הוצאות מימון של כ־20 מיליון דולר בעקבות המהלך. אך למרות הגידור הלא מוצלח, אלביט מערכות הצליחה למשוך משקיעים, בין השאר בגלל הידיעה כי הדולר החיובי יתבטא בתוצאות הרבעונים הבאים. מניית אלביט מערכות עלתה ב־8.6% מאז השפל בדולר.
היתרון והחיסרון בגידור הוא שמדובר במהלך זמני. אחרי רבעון או שנה או יותר מכך, הגידור נגמר, והחברה צריכה להתמודד עם שער המטבע החדש. זה תקף גם לגידור של אלביט מערכות שלא ישפיע עליה בטווח הארוך, וגם לגידורים טובים יותר.
האם עליית הדולר מתומחרת במניות ת"א?
אלי לוי, מנכ"ל קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מור, טוען כי "השוק בדרך כלל יודע לתמחר שינויים בדולר במחירי המניות בתל אביב, ולמרות זאת אני חושב שעליית הדולר האחרונה לאו דווקא מתומחרת באופן מלא. הסיבה היא שאף אחד לא יודע אם עליית הדולר היא זמנית, או שדולר מעל 3.8 שקלים זו מגמה שכאן כדי להישאר". סלייטר טוען כי "עליית הדולר מתומחרת בעיקר במניות הדואליות. במניות האחרות לא היה שינוי משמעותי כאשר הדולר התחזק, כמו גם כאשר הוא נחלש".
באופן כללי, אין תגובה של כלל שוק המניות לעליית הדולר. מאז 15 ביולי ועד אתמול, תקופה שבה הדולר המריא ב־12%, מדד ת"א־100 עלה ב־2.5% ומדד ת"א־25 עלה ב־3.6%. הסיבה העיקרית לכך היא שלא כל המניות הן של חברות בעלות חשיפה גדולה לדולר, וסיבה נוספת היא שהיורו באותה תקופה לא זינק ולמעשה עלה ב־2.7% בלבד. יצואניות ישראליות גדולות נחשפות לא רק לדולר, אלא במידה רבה גם ליורו.
בני אברהם, מנכ"ל קבוצת אופקים שעוסקת בגידורים עבור חברות, סיפר כי "יש לי יבואנים שהיום חוגגים כי הם גידרו את הדולר ב-3.4 שקלים. יש לנו יבואנים שמוגנים כבר לתוך 2016 ו-2017. אני אומר תמיד ליצואנים וליבואנים – דווקא שהשער קשה לך, תשלם כסף על עסקאות הגנה. תיצור הגנה שאם השוק עף אז אתה מוגן, ואם לא - אתה משלם רק את הביטוח. זה כמו השתתפות עצמית בביטוח לרכב".
