עופר שפירא: "הגיע הזמן שגם מוסדיים ידרשו רשימה של הוצאות ממי שמבקש לגייס"
עו"ד שפירא, שותף מנהל בשפירא ושות', אמר בוועידת שוק ההון של "כלכליסט", כי "מרחק גדול בין ני"ע לנכסים עשוי לסבך את החברה בהסדר חוב"
"מרחק גדול בין ניירות ערך לבין הנכסים עשוי לסבך את החברה בהסדר חוב". כך אמר היום עו"ד עופר שפירא, שותף מנהל בשפירא ושות', במסגרת הרצאה על הכרוניקה של הסדרי חוב בוועידת שוק ההון של "כלכליסט". ההרצאה התמקדה במבני חברות ודפוסי פעילות שלהן שעשויים להדליק נורה אדומה למחזיקי האג"ח שמדובר בחברה בסיכון.
"כולם חושבים שחברות עם מבנה אחזקות משורשר (פירמידה) זה דבר שכבר לא נראה פה יותר, אבל רק עכשיו גייסו פה מיליארד שקל נדל"ן אמריקאי. המשקיעים רואים אולי לנגד עיניהם את הנכסים האקזוטיים בארה"ב, הבניינים והקניונים, אבל הם בעצם משקיעים בחברה שמחזיקה בשורת חברות שברובן אפילו אין כיסא. אלה חברות שרשומות במקלטי מס באיי הבתולה, והמרחק בין מחזיקי האג"ח לנכסים האמתיים הוא גדול".
עופר שפירא בוועידה. "עורכי דין בחו"ל הם מאוד יקרים. בגרמניה למשל המילקי אולי זול, אבל שכר הטירחה של עורכי הדין יקר. צילום: עמית שעל "צריך להקפיד על ליווי ופיקוח השקעות", הוסיף עו"ד שפירא. "זה נושא מקובל בבנקים, והגיע הזמן שגם מוסדיים ידרשו רשימה של הוצאות ממי שמבקש לגייס. אנחנו רואים למשל שוב ושוב שהכסף שמפליג מישראל למקומות אחרים, משמש לתשלומי עתק למתווכים ויועצים. אנשים מחו"ל שגוזרים קופון מעצם זה שגיסו כסף בישראל".
"צריך לשים לב גם לנושא העלויות", אמר שפירא. "עורכי דין בחו"ל הם מאוד יקרים. בגרמניה למשל המילקי אולי זול, אבל שכר הטירחה של עורכי הדין יקר. העלויות הן גבוהות כי זה על בסיס השקעה של שעות בפועל. בארה"ב למשל העלות של כניסה להליך צ'פטר 11, הגנה מפני נושים, היא בין 8-6 מיליון דולר. צריך לדאוג גם שלחברה תהיה כרית לכיסוי הוצאות. זה דבר שנראה טריוויאלי אבל לא תמיד קיים. הגיע הזמן להכניס את זה לצ'ק ליסט כשבודקים חברה".
