שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

המוסדיים מצביעים ברגליים: לא נשקיע שוב בדנקנר ובן־דב

"כלכליסט" ביקש מהגופים המוסדיים לדרג את אופן ההתנהלות של בעלי ההון שנקלעו להסדר חוב, את מידת ההוגנות שלהם ואת הסיכוי שישקיעו בהם בשנית. לב לבייב זכה באמונם, אילן בן־דב ונוחי דנקנר אכזבו, וגם מדינת ישראל סובלת מתדמית נמוכה עקב התנהלות בעייתית

רחלי בינדמן 07:1002.10.14
המשבר הפיננסי של 2008 עורר ביקורת עזה על הגופים המוסדיים, שנתנו לכאורה מימון זול וחסר אחריות לשורה של בעלי הון, ואלה כשלו לעמוד בהתחייבויותיהם. אבל מה חושבים המוסדיים על אותם בעלי הון? האם הפנקס פתוח והיד רושמת, או שלמוסדיים זיכרון קצר? האם הם מוכנים לפתוח דף חדש עם אותם בעלי הון שניהלו מולם משא ומתן להסדר חוב? "כלכליסט" ביקש מהגופים המוסדיים למלא שאלון אנונימי, שנועד לחשוף את הדעה המקצועית האמיתית של מנהלי בתי ההשקעות וחברות הביטוח על שומטי החובות.

 

השאלון התייחס לבעלי ההון הבולטים שהחברות בשליטתם נקלעו להסדר חוב: מוטי זיסר, לשעבר בעל השליטה באלביט הדמיה; יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, שנקלע להסדר חוב בחברה אחרת בשליטתו - דלק נדל"ן - אך מאז עסקיו האחרים, ובמיוחד עסקי הגז, פורחים ומשגשגים; נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, שמתמודד בימים אלה עם חובות עתק של מאות מיליוני שקלים לבנקים ועם כתב אישום שעומד נגדו בחשד להרצת ניירות ערך; הרצל חבס, לשעבר בעל השליטה בחברת חבס; אילן בן־דב, שנקלע להסדר חוב בסקיילקס, זו ששלטה בחברת התקשורת פרטנר, שהתקשתה מול הרגולציה הגואה בענף הסלולר; לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל ומי שהוביל את הסדר החוב הראשון הגדול בישראל; בני שטיינמץ, בעל השליטה בסקורפיו נדל"ן; עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, שנקלעה להסדר חוב בחברת־הבת צים לא פעם אלא פעמיים; יוסי מימן, לשעבר בעל השליטה בחברת אמפל, שהציגה את התספורת הגדולה אי פעם למחזיקי האג"ח של 95% מהחוב; וגם מדינת ישראל, שחברה־בת בשליטתה, אגרקסקו, נקלעה במפתיע להסדר חוב. בימים אלו עלולה המדינה להיקלע להסדר חוב בחברה־בת אחרת, דואר ישראל.

 

 

 

ישקיעו שוב בבעלי הון שהכניסו יד לכיס

 

המוסדיים נשאלו לגבי נכונותם להשקיע לו בעלי ההון שנקלעו להסדר היו מגיעים לשוק לגייס כסף בחברה קיימת או חברה חדשה תחת שליטתם. חלק מהמוסדיים סבורים שלא צריך להכניס בעל הון לרשימה שחורה משכשל לעמוד בחובותיו, וכי יש לבחון כיצד התנהל בהסדר החוב, מה היתה מידת האחריות שלו למשבר, האם תרם מכיסו להסדר וכן הלאה. אחרים מדגישים כי אין לפסול על הסף השקעה בבעל הון שנקלע להסדר. אם ההצעה החדשה שלו לגיוס חוב אטרקטיבית וכוללת ביטחונות וריבית ראויה, יש לתמחר את הסיכון של אי־החזר החוב בהתחשב באירועי העבר.

 

מתברר כי הגופים המוסדיים די תמימי דעים ביחס לנכונות ההשקעה העתידית בחלק מבעלי ההון בישראל. כך למשל, כל הנשאלים ציינו כי יש סיכוי גבוה להשקעה נוספת בחברה של לב לבייב, בתלות בתנאי החוב שיציע. המוסדיים סבורים כי לבייב מציג דוגמה ראויה לאופן שבו יש לנהל הסדר חוב, שכן היה בין הבודדים שניאותו להזרים מאות מיליוני שקלים מכיסם הפרטי לטובת מחזיקי האג"ח.

 

רוב המוסדיים (60%) הצהירו כי גם בהינתן תנאי גיוס מעולים הם לא ישקיעו שוב בדנקנר, במימן ובבן־דב. זוהי אמירה משמעותית, מעבר לשיקול הכלכלי הנקי. המוסדיים "מענישים" את בעלי ההון שלדעתם התנהלו באופן לא ראוי.

 

אילן בן דב אילן בן דב צילום: אוראל כהן

 

המדינה מקבלת בלתי מספיק בהתנהגות

 

ניכרת התאמה בין השאלה הקודמת לשאלה הבאה: כיצד התנהל בעל ההון במהלך הסדר החוב. 80% מהמוסדיים שענו על השאלון סבורים כי דנקנר, בן־דב ומימן התנהלו מתחת לציפיות במהלך ההסדר. אותו שיעור מהמוסדיים סבור שלבייב התנהל בצורה הטובה ביותר בכפוף לנסיבות.

 

לגבי יצחק תשובה, הדעות מתחלקות באופן שווה בין אלה שסבורים שהתנהל בצורה סבירה, לאלו שלדעתם התנהלותו לא עמדה בציפיותיהם.

 

התנהלות המדינה בהסדר אגרקסקו וההתנהלות הנוכחית מול מחזיקי האג"ח של הדואר לא מניחות את דעתם של המוסדיים. 60% סבורים שרשות החברות הממשלתיות, המנהלת מטעם המדינה את החברות הממשלתיות, פעלה מתחת לציפיות. דווקא המדינה, שקברניטיה - חברי כנסת ורגולטורים - ביקרו בחריפות את התנהלות גופי הפנסיה בהסדרי החוב, סופגת ביקורת חריפה מהמוסדיים.

 

האחריות של בעל שליטה למשבר: לאן נעלמה הזהירות?

 

המוסדיים נשאלו באיזו מידה אחראי בעל השליטה על המשבר שאליו נקלעה החברה בשליטתו, והציגו תשובות מפתיעות ביותר. גם כאן הותקפו בעיקר דנקנר, בן־דב ומימן כאחראים במידה רבה למשבר שאליו נקלעו החברות בשליטתם. נעיצת האחריות בשלוש הדמויות הללו מפתיעה מכיוון שהסדר החוב באי.די.בי, כמו גם ההסדר בסקיילקס, הגיע במידה רבה על רקע המהפכה בשוק הסלולר בהובלת שר התקשורת לשעבר משה כחלון. זו חתכה את ההכנסות של החברות הללו, ופגעה ביכולת של אי.די.בי למשוך דיבידנדים מסלקום ושל סקיילקס מפרטנר.

 

גם במקרה של מימן, הסדר החוב שאליו נקלעה אמפל הוא בעיקר תולדה של משבר גיאו־פוליטי בין ישראל לבין מצרים, ומקורו בביטול הסכם הזרמת הגז בין שתי המדינות על רקע חילופי השלטון בשכנתנו מדרום.

 

אלא שהמוסדיים מטילים יותר אחריות להסדרי החוב על בעלי הון אלה לעומת הקולגות שלהם ובהם תשובה, לבייב, עידן עופר ובני שטיינמץ. לטענתם, הסיבה נעוצה במינוף הגבוה של החברות תחת שליטתם. בחלק מהמקרים הדיבידנדים והשכר הגבוה שמשכו המנהלים והבעלים רוקנו את קופת החברה והקשו עליה לעמוד בהתחייבויות לנושים. המוסדיים סבורים כי לו אותם בעלי הון היו מתנהלים ביתר זהירות, נוטלים פחות הלוואות, מושכים פחות דיבידנדים ושכר, עושים פחות עסקאות בעלי עניין או מהמרים פחות על עסקאות פיננסיות (דוגמת ההשקעה של דנקנר במניית בנק קרדיט סוויס) - סיכוייהם לצאת מהמשבר היו גבוהים יותר.

 

60% מהמוסדיים רואים במדינה אחראית במידה רבה למשבר באגרקסקו, ורק 40% מציינים כי ההשפעה היא בינונית וגם לנסיבות חיצוניות היה אימפקט.

 

 

דירוג ההוגנות: המוסדיים הולכים עם הלב

 

המוסדיים התבקשו גם לדרג מ־1 עד 10 את בעלי ההון לפני מידת ההוגנות שלהם במהלך הסדר החוב ונכונותם להירתם לטובת ההסדר. במקרה זה הכושלים הגדולים הם בן־דב ומימן, שקיבלו ניקוד משוקלל של 1.5 ו־2 בהתאמה. נדמה שאין אח ורע לכמות הדם הרע שעברה בין מימן למוסדיים, שנכוו מהתנהלותו, ויש קונצנזוס שמימן לא יצליח לחזור לגייס מהם כסף. אלא שגם בן־דב זוכה לניקוד נמוך מאוד אצלם ביחס לרמת ההוגנות שלו.

 

לניקוד הגבוה ביותר זוכה ללא עוררין שוב לב לבייב, שקיבל ניקוד של 8.5 מתוך 10 ביחס לרמת ההוגנות. בספטמבר האחרון השלימה אפריקה ישראל גיוס חוב ראשון מאז ההסדר ב־2009. זו זכתה לביקושי יתר של מאות מיליוני שקלים, עם היענות גבוהה מצד הגופים המוסדיים. בכך ניתנה חותמת הכשר ללגיטימיות של לבייב בשוק ההון.

 

גם יצחק תשובה ועידן עופר זוכים לדירוג גבוה יחסית (6.25), אף על פי שתשובה הוא עשיר ביותר, ולו רצה יכול היה בקלות להחזיר למחזיקי האג"ח של דלק נדל"ן את כל החוב - דרך התחייבות להעניק להם חלק מההכנסות שיקבל מפעילות הגז המשגשגת שלו. תשובה בחר שלא לעשות זאת.

 

באופן מדאיג המוסדיים נותנים למדינה דירוג נמוך מאוד של 3 עבור רמת ההוגנות שלה. לטענת המוסדיים, דווקא בהשקעה באג"ח של חברה ממשלתית הם הסתמכו במידה גבוהה יותר על זהות הבעלים, והיתה ציפייה כי המדינה תעמוד מאחורי החברות שלה ולא תיתן להן לקרוס. לכן האכזבה מהתנהלות המדינה היתה גבוהה יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x