$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

אחרי הפועלים: עסקת CDS גם בדיסקונט

כדי לשפר את יחס הלימות ההון, הבנק רוצה למכור לגוף מוסדי סיכון אשראי של גזית גלוב ב־100 מיליון שקל. התמורה: ריבית שנתית הגבוהה ב־1% מזו שבה נסחרות אג"ח מקבילות של החברה

רחלי בינדמן 07:4808.09.14

עוד לא יבשה הדיו על עסקת ה־CDS הישראלית הראשונה בין בנק הפועלים להפניקס, ול"כלכליסט" נודע שדיסקונט רוקם עסקה דומה, שבמסגרתה הבנק ירכוש הגנה מגוף מוסדי על הלוואה שהעמיד לחברת הנדל"ן גזית גלוב. עוד נודע כי כבר באפריל ערך דיסקונט סבב מול גופים מוסדיים בניסיון להציע להם לבצע עסקת CDS על חוב של גזית גלוב בהיקף 100 מיליון שקל.

 

ביום חמישי האחרון חשף "כלכליסט" כי בנק הפועלים חתם על עסקה ראשונה מסוגה בישראל מול חברת הביטוח הפניקס. הבנק רכש "הגנה" על הלוואה בהיקף של 50 מיליון שקל שהעניק לחברת הביטוח כלל, המתחרה של הפניקס. עסקת ההגנה, המכונה CDS, בעצם מעבירה את ההלוואה מהפועלים להפניקס במקרה של כשל אשראי מצד כלל ביטוח. כלומר: הפניקס תיכנס בנעלי הבנק במקרה של כשל בפירעון ההלוואה, וסיכון כשל האשראי של כלל יורד מכתפי הבנק.

 

 

עסקאות ה־CDS נועדו בין היתר לאפשר לבנק, שבניהול לילך אשר־טופילסקי, לנהל את יחסי הלימות ההון שדורשת הרגולציה. במקרה של עסקת הפועלים והפניקס, למשל, הפניקס שילמה מראש את כל גובה קרן ההלוואה - 50 מיליון שקל - ותקבל מהבנק תשלומי ריבית שוטפים לפי התנאים שסוכמו ביניהם. בתום תקופת ההלוואה, כשהקרן תוחזר, היא תועבר מהבנק להפניקס. ל"כלכליסט" נודע כי גם הגוף המוסדי שיתקשר מול בנק דיסקונט יפקיד בידיו את כל סכום ההלוואה מראש.

 

כך הבנק משוחרר מכל החשיפה להלוואה, ולפיכך יכול לשחרר את ההון שריתק בגינה, לפי הוראות בנק ישראל.

 

הגופים המוסדיים לא מיהרו להסתער

 

בנק שרוכש הגנה במסגרת עסקאות CDS לא בהכרח חייב להעביר את ההלוואה עצמה לגוף שמספק את ההגנה בעת כשל אשראי. ניתן גם לסכם כי אם החברה לא משלמת את החוב, הבנק יכול להעביר למוכר ההגנה אג"ח סחירות של החברה. ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת העסקה המתהווה ובמקרה של כשל פירעון, דיסקונט מתכנן להעביר לגוף המוסדי אג"ח ד' צמודה של גזית גלוב עם מח"מ של חמש שנים.

 

באופן תיאורטי, דיסקונט יכול להציע את העסקה גם אם אין לו כלל הלוואות לגזית גלוב - רק כדי להגן על עצמו מפני מצב שבו החברה מגיעה לחדלות פירעון. עם זאת, סביר כי העסקה נועדה לגדר את החשיפה של הבנק לאשראי שניתן לגזית גלוב בתנאים שונים מאלו של האג"ח, כגון ביטחונות שלא קיימים באג"ח הסחירות.

 

בעוד האג"ח הסחירות נסחרות היום בתשואה לפדיון של 1.7%, דיסקונט מציע לגוף המוסדי תשואה של 2.72%. הבנק יכול לעשות זאת כי העמיד את ההלוואה לגזית גלוב לפני תקופה ארוכה, בזמן שהריביות בשוק היו גבוהות יותר, וכעת הוא יכול לגלגל את סיכון ההלוואה לגוף פיננסי אחר. זאת תוך הצעת ריבית גבוהה מהתשואות הקיימות בשוק ועדיין תוך שמירת חלק מהריבית לעצמו.

 

הגופים המוסדיים לא מיהרו להסתער על העסקה של דיסקונט, ול"כלכליסט" נודע כי חלקם דחה אותה.

 

במזרחי טפחות ובלאומי בוחנים מהלך דומה

 

גם בנק לאומי ומזרחי טפחות בוחנים עסקאות דומות, בגיבוי בנק ישראל. בבנק ישראל הסבירו כי קיימות הוראות המסדירות שימוש בעסקאות אלו הן בהיבט החשבונאי והן בהיבט של הלימות ההון. גורמים בבנק מסרו כי מכשירים אלה מקובלים מאוד בעולם גם לאחר המשבר, ושימוש מושכל בהם תוך רגולציה מתאימה מצמצם את הסיכונים הנשקפים מהם. גורמים באגף שוק ההון באוצר, המפקח על המוסדיים, מסרו כי הם רואים בחיוב עסקאות מסוג זה.

 

החשש המרכזי בעסקאות שכאלה הוא ניצול מצד ספקולנטים, שיהמרו על קריסה של גוף עסקי. בנוסף, במשבר 2008 ענקים פיננסיים דוגמת AIG קרסו כי מכרו הגנות להלוואות באיכות נמוכה ומבלי לגדר סיכונים, מתוך תפיסה מוטעית כי אין סיכוי שכולן לא יוחזרו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x