השורה התחתונה
השעון הביומדי מתקתק
אלביט מדיקל שקפצה ב־25% וכלל ביוטכנולוגיה שעלתה ב־7% הן מחברות הביומד הבודדות שהצליחו לרשום תשואה חיובית מתחילת השנה. גורל שתיהן כרוך בגמידה סל, שנוברטיס השוויצרית השקיעה בה לאחרונה 35 מיליון דולר. מנגד, פרוטליקס שהתרסקה ב־30%, אכזבה את המשקיעים כשלא הצליחה לייצר הכנסות מהותיות מתרופת הגושה. "כלכליסט" מנתח את השעון המתקתק של חברות הביומד - חלק שני
כלל ביוטכנולוגיה: שמה את הביצים בכמה סלים
כלל ביוטכנולוגיה(כת"ב) שבשליטת לן בלווטניק היא אחת מחמש חברות הביומד היחידות שרשמו תשואה חיובית מתחילת השנה, גם אם צנועה (7%). החברה מחזיקה ב־22% ממניות גמידה סל. מימוש האופציה של נוברטיס לרכישת המניות תכניס לכת"ב 36 מיליון דולר ועוד הכנסות עתידיות בהיקף של עד 95 מיליון דולר. אם האופציה לא תמומש, גמידה סל תהפוך לאחזקה לא מהותית עבור כת"ב.
כת"ב הגיעה להסכם דומה במהותו גם לגבי מכירת מניות אנדרומדה. כת"ב קיבלה סכום לא מהותי של 20 מיליון דולר עם סגירת עסקת מכירת מניות אנדרומדה במניות ומזומן על ידי היפריון (Hyperion). כת"ב תזכה לתמורה של 145 מיליון דולר כתלות בהשלמת פיתוח התרופה ואישור לשיווק התרופה במדינות שונות, תמלוגים של עד 405 מיליון דולר כתלות בעמידה ביעדי מכירות, ותמלוגים של 10%–17% מהמכירות (שיעור התמלוגים תלוי בהיקף המכירות). חלקה של כת"ב בתשלום עם השלמת פיתוח התרופה יהיה 72 מיליון דולר בלבד כיוון שמרבית יתרת התמורה תגיע לטבע (שותפתה של כת"ב בהשקעה באנדרומדה). תוצאות הניסוי המאמת של אנדרומדה צפויות להתפרסם ברבעון הראשון של 2015, והן יקבעו אם לחברה צפוי ערך מהותי מאבני דרך ותמלוגים מאנדרומדה או שערך זה יתאפס.
לכת"ב שתי אחזקות סחירות מהותיות: מדיוונד (46% בשווי של 258 מיליון שקל) הנסחרת בארה"ב לפי שווי של 150 מיליון דולר וביוקנסל (שווי אחזקה של 54 מיליון שקל) הנסחרת בתל אביב בשווי של 67 מיליון שקל. מדיוונד הציגה מכירות מזעריות של 50 אלף דולר ברבעון השני עם תחילת השיווק של התרופה שלה לטיפול בכוויות, וביוקנסל נערכת לניסוי שלב 3 לטיפול בסרטן. בנוסף, לכת"ב אחזקה מהותית של 53% בקיורטק, המפתחת נוגדן לטיפול בסרטן.
לכת"ב חברות פורטפוליו נוספות שהן פחות מהותיות מבחינת החברה כעת, אך התקדמות בפיתוח המוצרים יכול ליצור מהן ערך מהותי. לחברה מזומנים ואחזקות פיננסיות סחירות בהיקף 156 מיליון שקל. ערך השוק הנוכחי של המניה עומד על 1.1 מיליארד שקל.
השורה התחתונה: לאחר פרסום התוצאות של הניסוי של אנדרומדה בתחילת 2015, מניית כת"ב צפויה לתנועה מהותית לפי תוצאות הניסוי שיקבעו האם לחברה צפוי ערך מהותי מאבני דרך מאנדרומדה או שהערך יתאפס
אלביט מדיקל: החברה־האם שמצמצמת מחויבות
אלביט מדיקלהיא מחברות הביומד הבודדות שרשמו תשואה חיובית מתחילת השנה – 25%. זאת בעיקר הודות לאירועים מהותיים בשתי אחזקות הביומד שלה. בתום הרבעון הראשון החזיקה אלביט מדיקל ב־48% מאינסייטק וב־30.8% מגמידה סל ובמזומנים בהיקף חצי מיליון דולר בלבד. לאחר השלמת הסדר החוב בחברה־האם אלביט הדמיה נוצרה ציפייה שהחברה תממש את אחת משתי האחזקות כדי לממן את המשך הפעילות וכדי להחזיר את הלוואת הבעלים (בהיקף 31 מיליון דולר).
בפועל הגיעה החברה להסכמים שימנעו ממנה את הצורך לבצע השקעות נוספות בשתי החברות. אקזיט מוצלח שייצור ערך לבעלי המניות יתבצע רק אם החברות יגיעו להישגים בעתיד.
לחברה 84 מיליון אופציות סחירות, הפוקעות בסוף חודש ספטמבר עם מחיר מימוש של 15 אגורות למניה. אם האופציות ימומשו למניות, צפויה לחברה הכנסה של 3.5 מיליון דולר שתשמור על נזילות פעילות המטה. אם כי מבחינת המשקיעים, פקיעה של סדרת אופציות מהותית "בתוך הכסף" יוצרת לחץ שלילי על המניה.
קרן יורק להצלת אינסייטק
אינסייטק פיתחה טכנולוגיה של שימוש באלומת אולטרה־סאונד ממוקדת, המכוונת MRI, לביצוע טיפולים לא פולשניים. עיקר הכנסות החברה נובע מטיפול בטכנולוגיה זו בשרירנים ברחם בקרב נשים בארה"ב. החברה פועלת להרחבת ההתוויות של הטיפול. הכנסות החברה ברבעון הראשון ירדו ל־2.4 מיליון דולר, וההפסד התפעולי, בנטרול הכנסה חד־פעמית מביטוח, צמח ל־5 מיליון דולר.
בתום הרבעון הראשון היו לחברה נכסים נזילים בהיקף 2.5 מיליון דולר, והיא נאלצה לבצע סבב השקעה נוסף בחברה. את בעיית הנזילות פתרה קרן יורק, בעלת השליטה באלביט הדמיה, השולטת באלביט מדיקל. קרן יורק השקיעה 37.5 מיליון דולר תמורת 16% ממניות אינסייטק, סכום המשקף לחברה שווי של 200 מיליון דולר (לפני הכסף), אך בהסכם נקבעו התאמות הצפויות להעביר לידי יורק עוד 1.2% ממניות החברה ללא תמורה.
לאחר ההשקעה הראשונית של יורק חלקה של אלביט מדיקל באינסייטק ירד ל־41% (35% בדילול מלא). במסגרת ההסכם הוסרה מגבלה על החברה שכללה שילוב עם MRI תוצרת ג'נרל אלקטריק (שגם היא בעלת מניות בחברה) תמורת פיצוי כספי לג'נרל אלקטריק. כעת יש לאינסייטק מספיק מזומנים לפעילות לשנה וחצי הקרובות.
נוברטיס משקיעה בגמידה
גמידה סל מפתחת תאי גזע שעברו העשרה כטיפול בחולי סרטן דם שלא נמצאה עבורם השתלת מוח עצם. המוצר המוביל של החברה, NiCord, מצוי כעת בשני ניסויי שלב 2. ב־2013 סיים המוצר בהצלחה ניסוי שלב 2 ראשון בסרטן הדם. החברה הגיעה להסכם השקעה עם נוברטיס, שתשקיע בה 35 מיליון דולר תמורת 15% מהמניות ותמורת אופציה לרכוש את יתר מניות החברה ב־165 מיליון דולר במזומן, ועוד סכום שיכול להגיע עד ל־435 מיליון דולר כתלות באבני דרך.
האופציה של נוברטיס תפקע במהלך 2016. נוברטיס בעצם מבצעת השקעה של 35 מיליון דולר בחברה, שתממן את המשך ביצוע הניסויים, ולפי תוצאות הניסויים תחליט אם לממש את אופציית הרכישה. בעקבות ההסכם נוצר לאלביט מדיקל ערך מוגבל הנובע מחלקה במקרה של מימוש האופציה (50 מיליון דולר במזומן ועוד תשלומים עתידיים אפשריים בהיקף עד 130 מיליון דולר), וערך אפסי במקרה שהאופציה לא תמומש.
אם ניקח את השווי שלפיו קרן יורק השקיעה באינסייטק כאינדיקציה לשווי של אינסייטק, אזי הערך של האחזקה של אלביט מדיקל באינסייטק הוא 300 מיליון שקל. את הערך של האחזקה בגמידה סל קשה לתמחר, כיוון שלא ניתן לחזות את תוצאות ניסויי החברה.
השורה התחתונה: אלביט מדיקל נשארת עם שתי זרועות המדיקל שבידיה, ללא צורך להשקיע בהן משאבים נוספים בשנה וחצי הקרובות. הערך של אלביט מדיקל ינבע מהניסיון של אינסייטק לעבור לרווחיות ומתוצאות הניסויים של גמידה סל
פרוטליקס: השנה שבה תקוות המשקיעים מתבדות
גם פרוטליקסידעה שנה קשה. מתחילת השנה איבדה מניית החברה המייצרת חלבונים אנושיים באמצעות תאים מהצומח 35%. לחברה יש אישור לשיווק בארה"ב, בברזיל, בישראל ובמדינות נוספות של התרופה Elelyso לטיפול במחלת הגושה. השיווק בכל העולם, מלבד ישראל וברזיל, מתבצע באמצעות פייזר כשפרוטליקס מקבלת 40% מהרווח הנובע ממכירות אלו.
דוד אביעזר מנכ"ל פרוטליקס אכזבה מתרופת הדגל
ההכנסות של פרוטליקס מהמיזם המשותף לה ולפייזר במחצית השנה הראשונה עמדו על 948 אלף דולר בלבד שאכזבו את המשקיעים. בנוסף רשמה פרוטליקס רווח של 400 אלף דולר מההפרש בין התמורה שקבלה מהמיזם עבור מכירת התרופה ובין עלות הייצור. וכך, התקוות של המשקיעים לרווחיות גדולה מהתרופה, מהשוק הגדול ביותר עבורה (ובו מתחרותיה סאנופי ושייר, מוכרות ביחד תרופות לגושה בכמיליארד דולר בשנה), לפחות בשלב זה, מתבדות. האפשרות של פרוטליקס למכור את התרופה באירופה נחסמה לעשור הנוכחי, לאחר שהתרופה שפיתחה שייר זכתה במעמד תרופת יתום באירופה (מעמד המקנה בלעדיות לשבע שנים והטבות מס).
הכנסות פרוטליקס ממכירות בישראל במחצית הראשונה של השנה היו 2.5 מיליון דולר, ומכירות אלו התייצבו על קצב של 5 מיליון דולר בשנה. המכירות בברזיל עמדו על 3.5 מיליון דולר. במסגרת ההסכם עם ממשלת ברזיל לפרוטליקס צפויות הכנסות של 40 מיליון דולר מהמכירות למדינה זו עד לסוף 2015 ושל סכום זהה בכל אחת מחמש השנים שלאחר מכן.
אך מסכומים אלו צפויה החברה לשלם עד 12.5 מיליון דולר בשנה לפייזר (הסכום תלוי ברווחיות) ו־5% מהמכירות למתווך מקומי. הוצאות המחקר, הפיתוח, ההנהלה והכלליות של החברה עומדות על 32 מיליון דולר בשנה, כך שהיא צפויה להמשיך ולרשום הפסדים לפחות עד לסוף שנת 2015, והמעבר לרווחיות ב־2016 יהיה תלוי ביכולת של המיזם המשותף עם פייזר לשפר מהותית את המכירות שלו.
תחרות עזה
חדשות שליליות נוספות לחברה הגיעו בשבוע שעבר עם ההודעה של חברת סאנופי על קבלת אישור FDA לתרופה אוראלית לטיפול במחלת הגושה. התרופה, Cerdelga, היא אנזים מעכב המונע את הצטברות שכבת השומן באיברים הפנימיים האופיינית למחלה זו. התרופה צפויה להיות משווקת בעוד כחודש ותתחרה בשלוש התרופות הקיימות למחלה (של סאנופי עצמה ושל שייר ופרוטליקס).
התרופות הנוכחיות הן השלמת האנזים הפגוע המאפיין את המחלה, ובכך יש להן יתרון (כיוון שהן מטפלות ישירות בחוסר הגורם לבעיה), אך הן ניתנות בעירוי. לתרופה של סאנופי יתרון בכך שהיא ניתנת לבליעה. סאנופי טוענת שהתוצאות הקליניות של התרופות דומות.
המוצרים הבולטים בצבר המוצרים בפיתוח של פרוטליקס הם חלבון לטיפול במחלת הפברי, גרסה אוראלית לתרופה למחלת הגושה, וחלבון antiTNF הניתן בבליעה ומיועד לטיפול בכמה מחלות, בהן דלקת מפרקים שיגרונית. לפרוטליקס מזומנים בהיקף 71 מיליון דולר, הצפויים להספיק להמשך הפעילות השוטף של החברה. מנגד, לחברה התחייבויות בגין אג"ח להמרה בהיקף 67 מיליון דולר.
האג"ח עומדות לפירעון בספטמבר 2018. אחת החדשות הטובות שפרוטליקס סיפקה למשקיעים היתה אישור FDA למכירת התרופה לגושה גם לילדים, אישור שיוכל לשפר את תוצאות המיזם המשותף לחברה ולפייזר, ובנוסף מינוי שלמה ינאי ליו"ר דירקטוריון החברה.
השורה התחתונה: הפוטנציאל של פרוטליקס תלוי ביכולת שלה לבנות תרופות רבות באמצעות הטכנולוגיה שלה. זאת במקביל להצלחת הפרויקט המשותף עם פייזר והיכולת לחדור ליבשות נוספות, מלבד אירופה שחסומה בפניה.
