שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

האוזר משיב אש: "ברירת המחדל היא שיש שוק עמוק"

היום צפוייה ועדה של המוסד לתקינה חשבונאית, שמאמינה בקיומו של שוק עמוק, להחליט איך יחושבו ההתחייבויות הפנסיוניות של חברת החשמל ובנק לאומי. האוזר מבקש להעניק לוועדה רוח גבית על אף התנגדותן של קרנית פלוג ודורית סלינגר

תומר ורון 07:2915.07.14

אחרי חודשים של דיונים, סוגיית השוק העמוק צפויה להגיע היום לשיאה, עם כינוס הוועדה המקצועית של המוסד לתקינה חשבונאית, שאמורה לפסוק כיצד יש לחשב את ההתחייבויות הפנסיוניות של העובדים בחברת החשמל, בבנק לאומי ובחברות ציבוריות נוספות.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, שתמך עד כה באימוץ התקן החשבונאי מאחורי הקלעים, הגיב באופן רשמי לחוות הדעת של בנק ישראל ושל אגף שוק ההון במשרד האוצר שלפיהן לא קיים בישראל שוק עמוק. "לאחר שבחנו את חוות הדעת של ד"ר חיים לוי קידר ואת ההערות והתגובות שהתקבלו בקשר אליה, לא מצאנו בהן ככאלה שיש בהן כדי להוכיח שאין שוק עמוק בישראל", כתב האוזר במסמך למוסד לתקינה חשבונאית שהגיע לידי "כלכליסט".

 

"להשתמש בתשואה על אג"ח קונצרניות"

האוזר הגיש את חוות דעתו יומיים לפני שהוועדה המקצועית של המוסד, שמצוי תחת רשות ני"ע, תחליט בנושא, ובכך הוא, ככל הנראה, מבקש להעניק רוח גבית למוסד על אף התנגדותם של בנק ישראל ומשרד האוצר, שההחלטה עשויה להשפיע על הגופים שעליהם הם מפקחים. האוזר טוען כי בהערות בנק ישראל והפיקוח נגד חוות הדעת אן כדי לשנות את ההחלטה, וכי ברירת המחדל היא שיש שוק עמוק ולכן גופים אלו צריכים להוכיח כי לא קיים שוק עמוק.

 

"לא די בהעלאת ספקות או שאלות נוספות בקשר לחוות הדעת, ונדרשת הוכחה דווקא בכיוון ההפוך", כתב האוזר. "המסקנה המתבקשת היא שיש לשנות מהפרקטיקה הנוהגת ולהשתמש בשיעור תשואה על אג"ח קונצרניות".

 

בהתנגדותה של דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, היא הבהירה כי הסתייגות משרד האוצר מהקביעה כי קיים שוק אג"ח עמוק בישראל מתייחסת לצורכי יישום התקן החשבונאי ולא לקביעה שעל פיה יש להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים, "המחושבות על פי קביעת המפקחת". בכך רמזה סלינגר שייתכן כי אם יוחלט לאמץ את הקביעה על קיומו של שוק עמוק, היא אינה רואה את עצמה מחויבת לקביעה בכל הקשור להיוון ההתחייבויות להפרשות לקופות הפנסיה.

 

האוזר: לא די בהעלאת ספקות בקשר לחוות הדעת על השוק העמוק ונדרשת הוכחה דווקא בכיוון ההפוך. המסקנה המתבקשת היא שיש להשתמש בשיעור תשואה על אג"ח קונצרניות" האוזר: לא די בהעלאת ספקות בקשר לחוות הדעת על השוק העמוק ונדרשת הוכחה דווקא בכיוון ההפוך. המסקנה המתבקשת היא שיש להשתמש בשיעור תשואה על אג"ח קונצרניות" צילום: עמית שעל

 

באתר האינטרנט של המוסד לתקינה חשבונאית קיימת טיוטת החלטה שקובעת כי יש בישראל שוק אג"ח עמוק, שמגובה בחוות דעת שכתב ד"ר חיים לוי קידר לבקשת רשות ני"ע. קידר קבע כי אכן קיים שוק עמוק בישראל. הטיוטה קובעת עוד כי השינוי בהיוון ההתחייבויות שנגזר מקיומו של שוק עמוק ייעשה מתחילת 2014 למפרע, וכי כל שלוש שנים ייבחן האם חל שינוי המצדיק שינוי בהחלטה.

 

שוק אג"ח עמוק הוא מונח המתייחס למצב שבו ישנו מספר רב של חברות שלוות כסף מציבור חוסכים גדול באמצעות אג"ח שנסחרות באופן סדיר ובצורה שמשקפת נכונה את מחירן בשוק. זאת, בניגוד לשוק שמבוסס על אג"ח ממשלתיות. מעבר לפרקטיקה החשבונאית, מדובר בהחלטה קריטית לשוק ההון הישראלי ולכמה מהחברות הגדולות במשק, ולכן מושפעת מאינטרסים שמושכים לצדדים שונים. חברות שעובדיהן זכאים לפנסיה תקציבית צריכות לחשב כמה כסף עליהן לצבור עבור העובדים שלהן. לשם כך הן מחשבות כבר היום מה יהיה גובה ההתחייבויות הפנסיוניות שלהן בעתיד, ולפי חישוב זה הן קובעות כמה כסף להפריש לקופות הפנסיה וכמה הן יכולות להשאיר בקופת החברה.

 

עודף של 5 מיליארד שקל בחברת החשמל

כיום ההנחה היא שלא קיים בישראל שוק אג"ח עמוק, וההתחייבויות מהוונות בהתאם לריבית נמוכה של אג"ח ממשלתיות. אם ייקבע שיש שוק אג"ח עמוק, ההתחייבויות יהוונו בריבית גבוהה יותר, וייווצרו לחברות עודפים גדולים. השפעת השינוי בריבית ההיוון מסתכמת בלפחות 5 מיליארד שקל עבור חברת החשמל ועובדיה וב־2 מיליארד שקל עבור בנק לאומי. אם ניקח לדוגמה את חברת החשמל, הכספים שהיא הפרישה עבור הפנסיה התקציבית של עובדיה יקטנו ויחזרו לקופת החברה — דבר שיכול לסייע לה להתייצב כלכלית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x