כלל ביוטכנולוגיה: תוצאות חיוביות בניסוי לטיפול בפגיעה קוגניטיבית קלה
מדובר במחלה שפעמים רבות מחמירה לכדי אלצהיימר, כך שעיכוב ההידרדרות, עשוי לסייע לחולים רבים; תוצאות סופיות צפויות לרבעון השלישי של 2016
אברהם פרמצבטיקה, בה מחזיקה כלל ביוטכנולוגיהכ-18%, דיווחה היום (ג') על תוצאות ביניים חיוביות במחקר קליני בשלב 2 להערכת בטיחות ויעילות של לדוסטיג'יל בחולים שאובחנו עם פגיעה קוגניטיבית קלה (MCI).
- כלל ביוטכנולוגיה צפויה להזרים 20 מיליון שקל לביוקנסל בהנפקת זכויות
- מכה לאלביט מדיקל וכת"ב: הופסקו המגעים למכירת גמידה
- כלל ביוטכנולוגיה תלויה ברגולטור האמריקאי כדי לקבל מאות מיליוני דולרים על מכירת אנדרומדה
מדובר במחלה שפעמים רבות מחמירה לכדי אלצהיימר, כך שעיכוב ההידרדרות, עשוי לסייע לחולים רבים. תוצאות הביניים הבאות צפויות
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
להתקבל ברבעון השלישי של שנת 2015, והתוצאות הסופיות ברבעון השלישי של 2016. בעלי המניות הנוספים באברהם פרמצבטיקה הם קרן הון סיכון פונטיפקס, יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, והממציאים עצמם. ב-2012 קיבלה החברה תוצאות שליליות לפיתוח התרופה למחלת האלצהיימר, ולכן עברה לפתח את המוצר לפגיעה קוגניטיבית קלה.
המחקר, הנמצא בעיצומו, אשר יימשך שלוש שנים, הוא מחקר אקראי, כפול-סמיות, מבוקר-פלצבו, רב-מרכזי, הכולל כ-200 מטופלים ב-6 מרכזים באירופה ובישראל. ועדת מומחים בלתי תלויה העריכה את נתוני הבטיחות שהתקבלו עבור כל המטופלים המשתתפים במחקר ושהשלימו לפחות שנה אחת של טיפול. ועדת המומחים הסיקה שאין בעיות בטיחות המונעות את המשך המחקר. לא היו תופעות לוואי חמורות או בלתי צפויות הקשורות לשימוש בתרופה.
בנוסף, תוצאות הביניים מצביעות על מגמה חיובית באשר ליעילות התרופה, על פי מספר מדדים קליניים וסימנים ביולוגיים. מדדים אלו כוללים מניעת ירידה בנפח המוח, אותה קובעים בעזרת MRI, שיפור במדדים של מערכת החיסון ונטייה לשיפור במדדים קוגניטיביים.
ראובן קרופיק, מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה צילום: אוראל כהן פגיעה קוגניטיבית קלה (MCI) היא תסמונת המוגדרת כשלב ביניים בין הזדקנות נורמלית לבין שינויים קוגניטיביים חמורים יותר המאפיינים שיטיון. היא כרוכה בבעיות זיכרון, שפה, חשיבה ושיפוט, החמורות יותר מאשר שינויים רגילים תלויי גיל. למרות ש-MCI עשויה להתבטא במגוון תסמינים, כאשר היא כרוכה בעיקר בבעיות זיכרון היא נחשבת לשלב מקדים לאלצהיימר. שכיחות המחלה מוערכת ב-15% מהבוגרים מעל גיל 65. כיום אין טיפול יעיל למחלה.
לדוסטיג'יל תוכננה על ידי פרופסור מרתה ויינשטוק-רוזין, מהאוניברסיטה העברית, הממציאה של אקסלון, ועל ידי פרופסור מוסא יודעים מהטכניון, הממציא של אזילקט. התרופה סונתזה לראשונה על ידי פרופסור מיכאל חורב מהאוניברסיטה העברית, הנמצא כעת באוניברסיטת הרווארד.
לדוסטיג'יל מגנה על תאי העצב, על ידי הפחתת העקה החמצונית, הפחתת הפעילות של תאים דלקתיים במוח המכונים תאי מיקרוגליה, והפחתת הפעילות הדלקתית באפן כללי. משום כך, לדוסטיג'יל עשויה להאט את התפתחות מחלת האלצהיימר אצל חולים שאובחנו עם MCI. פוטנציאל זה הודגם בצורה משכנעת במודלים של בעלי חיים, במיוחד חולדות זקנות.
