$
פסגת ת"א 100
כנס פסגת ת"א 100

עו"ד אלדד כורש: "הרגולטור נוטל לעצמו סמכות, ללא אחריות"

כורש, מומחה בדיני הגבלים העסקיים, מתח בוועידת פסגת ת"א 100 של "כלכליסט" ביקורת נגד החקיקה שהובילה רשות ההגבלים: "מאז קיץ 2011 הרגולטורים מאמינים שיצליחו לתקן את 'הכשלים בשוק' אם יעברו לכיסא המנכ"ל. אבל אם הרגולטור יקבל החלטות שיביאו להפסדים או חלילה לקריסתו של עסק, הוא לא ייתן על כך את הדין"

תומר גנון 17:4001.07.14

"מאז קיץ 2011 הרגולטורים מאמינים שיצליחו לתקן את מה שהם מכנים 'הכשלים בשוק' אם יעברו לכיסא המנכ"ל ויקבלו החלטות הנוגעות לניהולן של החברות הגדולות במשק. הרגולטור נוטל לעצמו סמכות, ללא אחריות, לנהל את העסק. כשיקבל הרגולטור החלטות שיביאו להפסדים או חלילה לקריסתו של עסק, הוא לא ייתן על כך את הדין". כך אמר היום (ג') עו"ד אלדד כורש, שותף מנהל במשרד עמית פולק מטלון בוועידת פסגת ת"א 100 של "כלכליסט".

 

כורש, מומחה בדיני הגבלים העסקיים, מיקד את הביקורת בחקיקה שהובילה רשות ההגבלים, והעומד בראשה, דיוויד גילה: "זה התחיל ביולי 2011, בתיקון לחוק ההגבלים בעניין קבוצות ריכוז. נניח שאני מנהל חברת ביטוח שהוכרזה, יחד עם חברות ביטוח נוספות, כחלק מקבוצת ריכוז בתחום הביטוח. יש חברות ביטוח הפועלות בתחום הביטוח הימי, אבל כמנכ"ל החלטתי שהתחום מסוכן מידי. אם הממונה מאמין שאין מספיק תחרות בתחום הביטוח הימי, הוא רשאי, לפי החוק, להורות לי להיכנס לתחום הביטוח הימי 'כדי לגביר את התחרות'. 

 


 

"הממונה העניק לעצמו גם סמכות לבחון סבירותם של מחירי מוצרים של מונופולים", המשיך כורש. "הוא יקבע סבירותו של המחיר בהתאם לעלויות סבירות, יוסיף לעלויות היפותטיות אלו שולי רווח מסוימים, ואם המחיר מעל שולי רווח אלה – הוא יכריז כי המחיר אינו סביר ויורה על הטלת עיצומים כספיים כבדים. ראשית, כפי שאנו יודעים, עלויות הן שיקול אחד בלבד בקביעת מחיר מוצר, לצד מיצוב המוצר כיוקרתי או עממי, מלאי, מאפייני השוק, מרכיבי סיכון ועוד. שנית, מהן העלויות שיביא הממונה בחשבון בעת שיבחן את סבירות התמחור? הממונה מצהיר כי יתחשב רק באותן עלויות הנתפשות כסבירות בעיניו, לא העלויות בפועל.

 

"לאחרונה נחקק גם החוק לקידום התחרות בענף המזון", אמר כורש. "הוא מעניק לממונה סמכויות מפליגות, שאין להן אח ורע בעולם החופשי. מרבית הסמכויות שהוענקו לממונה מוכוונות כנגד מה שהחוק מכנה "ספק גדול" ו'קמעונאי גדול'. לא מדובר רק בשופרסל ומגה. על פי החוק, "קמעונאי גדול" הוא כל קמעונאי שיש לו 3 חנויות או יותר, ומחזור המכירות השנתי שלו הוא מעל 250 מיליון שקל. להגדרה זו נופלות גם כמעט כל הרשתות הבינוניות והקטנות שאנחנו מכירים כגון: רמי לוי, ויקטורי, אושר עד, יינות ביתן, חצי חינם ועוד.

 

עו"ד אלדד כורש עו"ד אלדד כורש צילום: גלעד קוולרציק

 

"חוק המזון מעניק לממונה סמכות, במקרים שונים, אם הוא רואה לנכון, להורות לקמעונאים גדולים איך לנהל את העסק שלהם – מה לקנות, כמה לקנות וממי, באיזה מחיר, איפה למכור, למי ובכמה. כך, לממונה סמכות להתערב בפלנוגרמה של סופרמרקט, אותה תוכנית עליה מחליטה הנהלת הסופר ואשר על פיה מסדרים את המוצרים השונים על מדפי החנות. עד לשם מגיעה סמכותו", סיכם עו"ד אלדד כורש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x