$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

אחרי ההסדר עם המשקיעים בת"א, שטיינמץ פונה ליוון

קרן אינבל של שטיינמץ וקרן יורק מתכננות להנפיק את פנגאיה באתונה לפי שווי של יותר מ־1.5 מיליארד יורו. בשנה שעברה רכשה אינבל שני שלישים מחברת הנדל"ן לפי שווי של מיליארד יורו. תיק ההשקעות של פנגאיה כולל 250 נכסים מניבים ביוון

גולן חזני 07:1612.06.14

בני שטיינמץ וג'רמי בלנק מנהלים מגעים להנפקת ענק של חברת הנדל"ן פנגאיה בבורסת אתונה, לפי שווי של יותר מ־1.5 מיליארד יורו (7 מיליארד שקל). ל"כלכליסט" נודע כי בנקי ההשקעות דויטשה בנק וגולדמן זאקס נבחרו לשמש כחתמי ההנפקה, שמתוכננת לספטמבר־אוקטובר השנה.

הבעלות על פנגאיה נחלקת בין קרן הההשקעות אינבל, שהוקמה ב־2013 במימון זרוע הנדל"ן של שטיינמץ ומתמקדת בהשקעות בשוק הנדל"ן באירופה, לבין קרן יורק, שמנהלה בישראל הוא ג'רמי בלנק, שככל הנראה מעורב מאוד בעסקה. אינבל, ששטיינמץ הוא המשקיע הגדול ביותר בה עם אחזקה של יותר מ־50%, מחזיקה בשני שלישים מפנגאיה. קרן יורק מחזיקה בכשליש.

 

הבנק היווני נשיונל בנק אוף גריס מכר את פנגאיה בשנה שעברה במסגרת מאמציו להגדיל את בסיס ההון שלו. באותה תקופה ארבעת הבנקים הגדולים ביוון ביצעו ארגון מחדש שסוכם עם הנציבות האירופית, במסגרת חבילות החילוץ שקיבלה המדינה מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית. הארגון מחדש כלל פיטורי עובדים, סגירת סניפים ומכירת נכסים.

 

בני שטיינמץ. האשמות כוזבות וטענות מפוברקות צילום: אוראל כהן בני שטיינמץ. האשמות כוזבות וטענות מפוברקות צילום: אוראל כהן

 

אינבל רכשה אז 66% מפנגאיה תמורת 660 מיליון יורו, ואילו יורק הצטרפה לעסקה מעט מאוחר יותר ורכשה את השליש הנוסף. אינבל מימנה את הרכישה באמצעות מזומן ונדל"ן, והלוואה מנשיונל בנק. גם BSGR, שבבעלות שטיינמץ, היא אחת המשקיעות השותפות בעסקת פנגאיה.

ל"כלכליסט" נודע כי בתיק ההשקעות של פנגאיה כ־250 מבני נדל"ן, בהם בנייני משרדים, סניפים של נשיונל בנק ונכסים אחרים שנרכשו באחרונה מסוכנות ההפרטה של יוון. כ־70% מנכסי החברה מצויים באתונה ו־30% אחרים בערים גדולות אחרות במדינה. שווי ההנפקה נגזר גם מהשווי של חברות ריט מקבילות, המניבות תשואה של 7% בשנה, בהן יורובנק פרופרטיס, זרוע הנדל"ן של הבנק הרביעי בגודלו ביוון.

 

הסדר חוב בסקורפיו, זכויות שנשללו

שטיינמץ מחזיק ב־90% ממניות חברת הנדל"ן סקורפיו, המשקיעה במזרח אירופה. החברה הגיעה להסדר חוב ראשון ב־2011, שבמסגרתו הזרים שטיינמץ 100 מיליון דולר, והיתרה נפרסה מחדש.

 

על רקע המשבר באוקראינה, החלו לאחרונה מגעים להסדר חוב שני מול מחזיקי האג"ח. החברה פרסמה זה שני רבעונים הערת עסק חי בדו"חות, על רקע התחייבויות ענק (סולו) של 666 מיליון שקל, מהם 368 מיליון שקל למחזיקי האג"ח ו־298 מיליון שקל לבנק הפועלים. זאת, לצד גירעון של 202 מיליון שקל בהון העצמי וקופת מזומנים של 63 מיליון שקל.

 

בשנה האחרונה הסתבך שטיינמץ עם ממשלת גינאה. זו שללה את זכויות הכרייה של עפרות ברזל שרכש, השוות מיליארדי דולרים, בטענה כי הרכישה נעשתה באמצעות שוחד. ההאשמות הובילו לחקירות נגדו. החברה שבבעלותו הספיקה להשקיע 160 מיליון דולר בפיתוח המכרות ולאחר מכן חתמה על הסכם עם חברת הכרייה הברזילאית ואלה למכירת 51% מנכסי שטיינמץ בגינאה תמורת 2.5 מיליארד דולר. BSGR ושטיינמץ טענו כי ההאשמות כוזבות ונשענות על טענות מפוברקות, ודורשים בוררות בינלאומית.

 

שתי חברות בלונדון, שתי מחיקות מהמסחר

ציבור המשקיעים חווה שותפות קשה עם שטיינמץ בשתי חברות ציבוריות שלו בלונדון. את בייטמן הנדסה רכש שטיינמץ ב־2002 באמצעות גלובל מינרל, חברה מקבוצת BSGR, הנפיק אותה ב־2005 בבורסת AIM לפי שווי של 125 מיליון דולר, וגייס בהנפקה זו 25.3 מיליון דולר.

לאחר שנתיים גייסה החברה בהנפקה שנייה 39.5 מיליון דולר, לפי שווי של כמעט פי שלושה לעומת ההנפקה הראשונה. בעקבות משבר האשראי התרסקה המניה ונמחקה מהמסחר בשווי של 21 מיליון שקל בלבד. אחרי שלוש שנים נמכרה לטנובה האיטלקית ב־150 מיליון דולר.

חברה אחרת, בייטמן ליטווין, הונפקה גם היא בלונדון במאי 2006, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. היא נמחקה מהמסחר באוקטובר 2009 לפי שווי של 33.5 מיליון שקל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x