"בשביל מה אתם צריכים מטבע וירטואלי? יש לכם את השקל"

היום אחר הצהריים צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית לחודש יוני. מדובר באחת מהחלטות הריבית הדרמטיות ביותר בחודשים האחרונים. אם לפני שבועיים חלק מהכלכלנים העריכו כי בנק ישראל יעלה את הריבית, הרי שאחרי נתוני הצמיחה החלשים שפורסמו בשבוע שעבר (קצב 2.1% צמיחה שנתי ברבעון הראשון), ההערכות מדברות על הורדת ריבית אפשרית. "התרגלנו למצב שבו הכלי היחיד שיש לבנקים המרכזיים הוא הפחתה או הורדה של הריבית, וכל בעיה נראית פתאום כמו אינפלציה. זה מגוחך", אומר דיוויד בלום, אסטרטג המטבעות הראשי של בנק HSBC בראיון ל"כלכליסט". "אם כל מה שיש לך זה פטיש, כל בעיה נראית כמו מסמר", מסביר בלום את השימוש הלא יעיל מבחינתו בכלי הריבית.

בלום, שהגיע לארץ לקראת כנס הלקוחות השנתי של בנק HSBC שייערך השבוע, מתמחה בשוק המט"ח כבר קרוב ל־20 שנה. הוא מנסה להכין אותנו לעולם שבו נשלם כסף לבנקים מרכזיים על מנת שישמרו לנו על הכסף ובמקום לטפל במשברים אחרי שהם קורים, ננסה למנוע אותם מראש.

הריבית אינה יעילה יותר?

"הריבית יעילה, אבל צריך לדעת מתי לשלוף אותה. אין שום היגיון לשלוף את נשק יום הדין כבר במערכה הראשונה.

הכל החל במשבר הכלכלי ב־2008. המשבר גרר אחריו סביבת ריבית מינימלית ודפלציה. נוצרה אז גישה חדשה (MACROPRUDENTIAL POLICY) שהגיעה בעקבות ההנחה השגויה של הבנקים המרכזיים בעולם שפיתרון הריבית היא המוצא ראשון. את הגישה הישנה היטיב לתאר יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב לשעבר, אלן גרינספן. הוא אמר כי התפקיד שלו זה לאסוף את השברים אחרי המשבר ולאחות אותם. היום המצב שונה, עלינו לנתח את הסביבה המאקרו־כלכלית ולמנוע את המשבר הבא".

"רק 8% מהעסקאות במזומן"

"המדיניות יושמה גם בתחומים אחרים כמו נדל"ן", מסביר בלום, "בבריטניה קיימת בעיה של מחירי נדל"ן גבוהים. עד עכשיו, היו מעלים את הריבית על מנת לייקר את ההלוואות ובכך לצנן את השוק. מצב זה לא תקין, משום שהבעיה היא בעיקר במרכז לונדון. אתה בעצם מצנן את השוק בלונדון אבל מקפיא את שאר השוק בבריטניה. הגישה החדשה אומרת שקודם כל תטפל בבעיית מחירי הנדל"ן הגבוהים באזורים הבעייתיים ורק אם זה לא עובד תשתמש בכלי של הריבית.

בריטניה נכנסת לתקופת ניסיון של שנה והופכת להיות המדינה הראשונה שמאמצת את הגישה החדשה. אם זה יצליח, אני בטוח שכל המדינות יאמצו את זה".

דיוויד בלום צילום: עמית שעל

זה יכול לעבוד גם בישראל?

"בוודאי. הכלכלה בישראל במצב טוב מאוד, אבל יש אנשים שחיים טוב יותר מאחרים. אם אתה רוצה להתמודד עם בעיית הדיור או עם השקל החזק, אתה לא יכול לעלות או להוריד ריבית ולהשפיע על כל המדינה בצורה שווה. שמעתי קולות בישראל שרוצים להוריד את הריבית לשפל היסטורי. האם שאלתם את עצמכם מה ההשלכות של מהלך כזה?".

קביעת שער רצפה לדולר על מנת להתמודד עם התחזקות השקל יעבוד?

"מדובר בפתרון נקודתי לבעיה וזו יוזמה מבורכת. אין תשובה גורפת וחד־משמעית לקביעת שער רצפה. זה עבד נהדר עבור השוויצרים שאצלם נוצרה הבעיה בעקבות עלייה ביתרות המט"ח, וזה יכול לעבוד בעוד מדינות. עם זאת, אסור לשכוח מי אתה ומה הגודל שלך. אם ישראל נמצאת במצב של דפלציה, שער רצפה יכול להיות הפתרון המושלם, אבל אחרת ייתכן שזה מעט מסוכן".

האם לדעתך המטבעות הוירטואליים הם פתרון או שמדובר בגימיק?

"המטבעות הווירטואליים הם לא ממש מטבעות, מדובר בסטארט־אפ מוצלח. אני לא מבין מה יש לכם לרצות ביטקוין. 92% מכמות הכסף בישראל וירטואלית ורק 8% מהעסקאות נעשות במזומן. בשביל מה אתם צריכים מטבע וירטואלי? יש לכם את השקל. בבריטניה כמעט 98% מהעסקאות נעשות בכסף וירטואלי".

אין פה רעיון חדש?

"כשאנחנו מדברים על כסף אנחנו מדמיינים מזוודה מלאה בשטרות, אבל זה קיים רק בסרטים. ההבדל היחיד הוא שהמטבעות האמיתיים של המדינות נמצאים תחת רגולציה, שנועדה להגן על התושבים. אני רואה במטבעות וירטואליים יותר סכנה מאשר הזדמנות".

למכור את הליש"ט ולקנות אג"ח ממשלת ארה"ב

האם לדעתך המדיניות של בנק ישראל להמשיך לרכוש מט"ח במטרה להחליש את השקל עובדת?

"היא עובדת, הבעיה היא בתפיסה של האנשים. יש עדיין כלכלנים בכירים שמאמינים כי המטבע הוא הראי לכלכלת המדינה. הם מודאגים מאינפלציה וממטבע חלש מדי, משום שככה הם התרגלו לחשוב. חשוב להבין שהתפקיד של בנק מרכזי הוא לגרום ליציבות מחירים וזה מה שהוא עושה. רכישות המט"ח יכולות לעבוד נהדר אם אתה בסביבה שהיא אינה אינפלציונית, אף שגם כשיש דפלציה, כמו באירופה, זה יכול לעבוד נהדר".

בישראל לא מצליחים להתמודד עם יוקר המחיה. איך מורידים את המחירים ועדיין שומרים על צמיחה?

"חייבים להבין שהעולם השתנה. אנחנו חיים בעולם דפלציוני והאינפלציה נתפסת היום כדבר חיובי. קובעי המדיניות הבינו שאם אין אינפלציה אנשים לא קונים. אתה לא תקנה היום מוצר אם תדע שמחר המחיר יירד וההפך. אנשים הבינו היום שבעיית דפלציה חמורה בהרבה מאינפלציה. מי שלא מאמין לי, יכול ללכת מחר בבוקר לבוס שלו ולבקש תספת יוקר של 10% ולחכות לראות מה יקרה".

איך מתמודדים בעולם עם סוגיית הדפלציה?

"על מנת להתמודד עם הדפלציה באירופה, כנראה יכריזו בשבועות הקרובים על תוכנית לריבית שלילית על הפיקדונות. כלומר, אתה תשלם כסף לבנקים על מנת שישמרו לך על הכסף".

האם הבעיה בארה"ב דומה?

"הבעיה בארה"ב היא שהנתונים של שוק העבודה לא מייצגים את המצב האמיתי. האבטלה שם אמנם ברמת מינימום, אבל היא נובעת מהעסקה של עובדים זמניים שלא תורמים לצמיחה של המשק. ארה"ב והבנק המרכזי נמצאים היום במצב של טייס אוטומטי".

תשואת האג"ח של ארה"ב לעשר שנים ירדה לרמת שפל של 2.5%. האם היא תוכל להתקיים עם הריבית הנמוכה?

"הסביבה הכלכלית בארה"ב מתחברת לתוכנית של הריבית השלילית באירופה. אני מבטיח לך שבינואר 2015 תראה לא מעט תחזיות כלכליות שאומרות שהריבית על האג"ח תעלה ושקצב הצמיחה של ארה"ב יגבר, אבל זה פשוט לא נכון. אם תסתכל על מאמרים מלפני שלוש שנים, תראה שהם אמרו בדיוק את אותו דבר וקרה בדיוק ההיפך. התחזית שלנו היא שהתשואה של האג"ח לעשר שנים תעמוד עד סוף השנה על 2.1%".

מלבד הירידה בתשואות האג"ח, יש תחזיות נוספות?

"הראלי במדינות המתפתחות מאחורינו. עכשיו העניין הופך להיות פנימי יותר – איך הבנקים המרכזיים יתמודדו עם הבעיות הכלכליות של המדינות. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחר המהלך הדרמטי של הבנק המרכזי בבריטניה".

מה אתה צופה לשוק המטבעות בתקופה הקרובה?

"התנועה של הצמד יורו-דולר תיקבע לפי היורו ולא לפי הדולר. בריטניה ואירופה הן המרכז כרגע וארה"ב היא העוגן. התנודתיות היום מתבטאת בירידה תלולה בשוק המטבעות. מדובר בבעיה שקיימת בכל הכלכלות".

"הראלי במדינות המתפתחות מאחורינו. עכשיו העניין הפך להיות פנימי יותר. העניין הוא איך הבנקים המרכזיים יתמודדי עם הבעיות הכלכליות של המדינות ויהיה מעניין מאוד לעקוב אחר המהלך הדרמטי של הבנק המרכזי בבריטניה. מלבד זה אני בשורט על הליש"ט".