$
בורסת ת"א

עלות השכר של סטפן בורגס: 51% יותר מקודמו

עלות שכרו הגבוהה של מנכ"ל כיל השוויצרי הקפיצה את פערי השכר בחברה מפי 39 ב־2012 לפי 59 בשנה שעברה. זאת אף שהרווח הנקי של החברה ירד ב־37%, והעובדים הכריזו על סכסוך עבודה מחשש לצעדי ההתייעלות הצפויים

גיל קליאן 08:2520.03.14

עלות השכר הממוצעת לעובד בחברת הדשנים כילעמדה על כ־28 אלף שקל בחודש ב־2013. בשל השכר הגבוה יחסית הנהוג בחברה (שלא השתנתה כמעט לעומת 2012), ניתן אולי לצפות כי פערי השכר בחברה יהיו מתונים. ובכל זאת, המנכ"ל סטפן בורגס, שנכנס לתפקידו לקראת סוף 2012, הצליח להזניק אותם מעלה.

 

לחצו כאן לטבלת השכר המלאה של 2013

 

עלות שכרו של בורגס ב־2013 עמדה על כ־1.7 מיליון שקל בחודש והיתה גבוהה פי 59 עלות השכר הממוצעת בחברה. זאת לעומת פערי שכר של פי 39 בשנה הקודמת, שבה כיהן עקיבא מוזס כמנכ"ל, כאשר עלות שכרו כללה גם את מענקי הפרישה וההסתגלות השונים שקיבל עם עזיבתו.

 

עלות שכרו הגבוהה של בורגס - פי 1.5 מעלות שכרו של מוזס - הושפעה מאוד ממענק האופציות שקיבל עם כניסתו לתפקיד. מדובר על אופציות שנכון להיום נמצאות מחוץ לכסף, כלומר ללא שווי כלכלי (בינתיים), אך גרמו לחברה לרשום בעלות שכרו הוצאה של 8.4 מיליון שקל.

 

אם ננטרל את מענקי האופציות של בורגס ומוזס (ואת המענק החריג שבורגס קיבל השנה על ביצועי 2012), פערי השכר בכיל ב־2013 עמדו על פי 35 לעומת פי 29 ב־2012 - כלומר, גם בחישוב על סמך רכיבי מזומן בלבד (שכר ובונוס) עלות שכרו של בורגס גרמה להגדלת פערים בחברה הוותיקה, הנמנית על אחת המעסיקות הגדולות במשק.

 

העלות הגבוהה של הסכם ההעסקה של בורגס נובעת, בין היתר, מההוצאות על הבאתו משוויץ לישראל. החברה מממנת לו הוצאות מגורים של עד 8,250 דולר בחודש, הוצאות חינוך עבור ילדיו של עד 10 אלף דולר בשנה לכל ילד, וכן כרטיסי טיסה עבורו ועבור משפחתו ל־2 חופשות שנתיות באירופה.

 

 

נתוני השכר בחברה מושפעים גם מפערי השכר בין המדינות השונות שבהן היא מעסיקה עובדים. מצבת העובדים של כיל עמדה על 12,152 עובדים, נכון לסוף 2013 - מתוכם רק 43% בישראל לעומת 46% המועסקים במדינות כמו ארה"ב, גרמניה, ספרד, בריטניה, הולנד וצרפת, שם השכר הממוצע גבוה מישראל. בשל כך, ניתן להניח כי הפיזור הבינלאומי העלה את השכר הממוצע של החברה, וכי השכר הממוצע בישראל בפועל מעט נמוך יותר.

 

ירידה במכירות, חרף העלייה בכמות המוצרים הנמכרים

 

רוב עובדי הקבוצה בישראל מועסקים בחוזים קיבוציים, וביניהם לבין החברה יש סכסוך עבודה על רקע חשש העובדים ממהלכי התייעלות. הצעדים שבהם נקטו העובדים עד כה, כללו שביתה בחלק מהמפעלים ומניעת כניסתם של עובדי הקבלן למפעלים אחרים. בתחילת החודש היתה אמורה להתחיל הידברות בין העובדים וההנהלה על תוכנית ההתייעלות, כאשר העובדים טוענים כי החברה רווחית ואין כל סיבה לבצע קיצוצים, בעוד שבהנהלה טוענים כי הכנסות החברה נפגעו משחיקה במחירי המוצרים, וכי אין מנוס מפיטורים. ההסדר שהוצע על ידי ההנהלה עד כה, לטענת העובדים, כולל צמצום של 130

עובדים במפעל רותם אמפרט, 200 עובדים במפעלי ים המלח, ועשרות עובדים נוספים במטות של הקבוצה.

 

התוצאות הכספיות של כיל שפורסמו אתמול תומכות בטיעונים של שני הצדדים - החברה אמנם דיווחה על שחיקה של 3% בשורה העליונה למכירות של 6.4 מיליארד דולר בגלל ירידה במחירי המוצרים, שגררה גם התכווצות של 37% ברווח הנקי, כלומר בערך כמו שאומרת ההנהלה - אך בסופו של יום רשמה רווח נקי של 819 מיליון דולר, שהוא סכום מכובד לכל הדעות, בפרט לדעתו של ועד העובדים.

 

הירידה במכירות כיל הגיעה למרות שנרשמה עלייה בכמות המוצרים שהיא מכרה, עדות לירידת המחירים שהחברה נאלצה לספוג. בנוסף היחלשות הדולר מול השקל, פגעה ברווחיות החברה מייצוא הסחורות. כתוצאה מכך הרווחיות הגולמית (רווח גולמי כאחוז מהמכירות) של החברה ירדה מ־41.9% בשנת 2012 ל־38.4% ב־2013. הרווח התפעולי של כיל צנח ב־2013 בשיעור של 29% ועמד על 1.1 מיליארד דולר. פרט לשחיקת מחירי המוצרים, הרווח התפעולי של החברה סבל, בין היתר, מההוצאות הגבוהות על מחקר ופיתוח.

 

מפעל מגנזיום ים המלח של כיל (ארכיון) מפעל מגנזיום ים המלח של כיל (ארכיון)

 

המדינה דנה בגובה התמלוגים על משאבי טבע

 

ההשפעה של כיל על הציבור הישראלי לא מתמצה רק בפערי השכר בחברה. כיל נבנתה על ניצול הערך הכלכלי של מחצבי ים המלח, בהם ברום, אשלג ומגנזיום. על מחצבים אלה החברה משלמת תמלוגים למדינה, אך בשנים האחרונות שיעור התמלוגים ששילמה היווה קרקע פוריה לביקורת ציבורית חריפה ולשלל סכסוכים בינה לבין המדינה. כל המאבקים האלה

פגעו בדימוי הציבורי של החברה, שנאלצה לצאת לאחרונה בקמפיין טלוויזיוני במטרה לשפר את תדמיתה.

 

בימים אלה מסתיים הליך בוררות בין המדינה לכיל שאמור להכריע אם כיל תשלם למדינה תמלוגים על מוצרי המשך שהיא מייצרת מחוץ לים המלח (בעיקר תרכובות ברום). כמו כן, אתמול הודיעה החברה כי היא הגישה תביעה נגד המדינה לקראת מסקנות ועדת ששינסקי 2, שמאיימת להעלות את התמלוגים על שורה של מחצבים טבעיים, שכיל כורה. בתביעה טוענת כיל כי המדינה תצטרך לפצות אותה על כל נזק שייגרם לה בעקבות שינוי חד צדדי של מדיניות התמלוגים מצד המדינה.

 

שיפור או דרדור?

הפער בין שכרו של מנכ"ל כיל לשכר הממוצע בחברה גדל משמעותית ב־2013, כתוצאה מהעלייה בעלות שכרו לעומת קודמו בתפקיד - הן ברכיבי המזומן והן באופציות שקיבל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x