$
בורסת ת"א

אלופי השכר של 2013

תורת הפערים על פי מטריקס ונייר חדרה

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, מרוויח פי 37 מעובד ממוצע בחברה. החוזה שלו כולל הטבות מפליגות שאינן תואמות את מדיניות השכר החדשה שאישרה החברה לפי תיקון 20 לחוק החברות. במקביל, עלות שכרו של עופר בלוך, מנכ"ל נייר חדרה עלתה חרף הקיצוצים והוא כעת מרוויח פי 11 מעובד ממוצע בחברה

גיל קליאן 06:5813.03.14

דירקטוריון חברת טכנולוגיות המידע מטריקס מציין בדו"ח לסיכום 2013 כי הוא גילה שחוזה ההעסקה של המנכ"ל מוטי גוטמן לא תואם את מדיניות שכר הבכירים שאושרה בחברה על פי תיקון 20 לחוק החברות (חוק שכר הבכירים). אולם מה הוא עשה בנידון? במילה אחת: כלום. הנימוק המרכזי של הדירקטוריון לכך הוא שחוזה ההעסקה של גוטמן ממילא נגמר בסוף 2014 ("היינו בתוך תקופת זמן שאינה ארוכה", כלשון הדירקטוריון), ולאחר מכן החברה תיכנס למו"מ עם המנכ"ל על חוזה חדש.

 

בינתיים ימשיך גוטמן ליהנות ב־2014 משורת הטבות בתלוש השכר שלו, אף שהן נוגדות את מדיניות החברה. כך למשל, שכרו של גוטמן מתעדכן בהצמדה למדד בכל חודש, אף כי לפי מדיניות השכר שאושרה, החברה תהיה רשאית לקבוע הצמדה למדד אחת לרבעון ורק במקרים מסוימים. שכרו של גוטמן עולה אוטומטית ב־2% בכל שנה ללא שום תנאי וסייג - הטבה שאינה כלולה במדיניות החברה עבור שום נושא משרה.

 

מחיר המימוש של האופציות שקיבל גוטמן ב־2011 הוא אפס, כלומר מדובר באופציות "בתוך הכסף". לרוב מנכ"לים מקבלים אופציות שמחיר המימוש שלהן קרוב למחיר המניה בבורסה סמוך למועד ההענקה, זאת כדי לייצר אצלם תמריץ לשיפור שווי החברה (כך האופציות שלהם יהיו שוות יותר). גוטמן קיבל אופציות ללא תוספת מימוש, כלומר יש להן ערך כספי כל עוד החברה שווה יותר מאפס, כך שהן מהוות תמריץ נמוך. ואכן, במדיניות השכר החדשה מטריקס קבעה כי מחיר המימוש המינימלי של כל האופציות שיוענקו בחברה יהיה המחיר הממוצע של המניה ב־30 הימים שקדמו להענקה.

 

 

 צילום: עמית שעל, אלעד גרשגורן

 

ההנהלה מתלוננת על עובדים שמבקשים העלאת שכר

 

עבור העובדים הזוטרים של מטריקס טייס אוטומטי הוא חלום שקרוב לוודאי לא יתגשם. מחברי הדו"ח הכספי אף בחרו לציין בו כי "החברה חווה גידול בלחצים לעליות בשכר מצד עובדיה, אשר אינם תואמים את סביבת הפעילות הכלכלית ואינם מגובים בעליית תעריפים מול הלקוחות".

 

מטריקס מציינת כי ביצעה "עליות שכר נקודתיות", ומחישוב "כלכליסט" עולה כי ב־2013 עלה השכר הממוצע בחברה ב־1.3%. למרות זאת, מדובר בשיעור נמוך משיעור עליית המדד ב־2013 (1.8%), כך שבפועל שכרם של העובדים הזוטרים בחברה נשחק (ובמיוחד אותם עובדים שלא זכו להעלאת שכר נקודתית).

 

ובכל זאת, פערי השכר במטריקס קטנו ב־2013 ועמדו על פי 37, לעומת פי 42 ב־2012, זאת בשל ירידה של 10.4% בעלות שכרו של גוטמן, שהסתכמה בכ־6.3 מיליון שקל. הירידה נבעה אך ורק מהפחתה בעלות החשבונאית של האופציות של גוטמן עבור החברה, ומנגד, רכיבי המזומן של גוטמן (השכר והבונוס) דווקא רשמו עלייה של 0.5%.

הסיבה להפחתה בעלות האופציות של גוטמן היא מימוש חלק מהאופציות, שגוטמן מבצע באמצעות טייס אוטומטי נוסף, שמוכר במועדים קבועים את האופציות שלו (זאת במטרה להסיר חשש שהוא מוכר מניות בגלל מידע פנימי).

 

יש לציין גם כי גוטמן בוחר למשוך את שכרו באמצעות חשבונית לחברה בע"מ (חברת ארנק), כך שבמקום לשלם 50% משכרו כמס הכנסה לשכיר, הוא שילם רק 25% כמס חברות. בימים אלה מתגבשת חקיקה בנושא חברות ארנק, ולפני כמה ימים בחר מנכ"ל בנק ירושלים אורי פז להיות המנכ"ל הראשון שמוותר על חברת הארנק שלו.

 

"תיקון 20 לא ביקש לבטל הסכמים קיימים"

 

דירקטוריון מטריקס מסביר כי התגמולים שקיבל גוטמן בפועל נמוכים מרף המקסימום שנקבע באותה מדיניות שכר מפורסמת (שבה, כאמור, גוטמן לא עומד באופן מלא). אך כאשר בוחנים את רף המקסימום לתגמול המנכ"ל, ניתן להבין מדוע - מדובר בתנאים מפליגים: שכר המקסימום נקבע על 150 אלף שקל לחודש, כשהתקרה צמודה למדד, וחריגה של עד 10% מהתקרה לא תיחשב חריגה. נוסף על כך, לפי מדיניות השכר ניתן להעניק עוד 500 אלף שקל בשנה במזומן לבכיר, אם החברה תחליט שהיא חייבת לשמר אותו. תקרת הבונוס למנכ"ל היא 200% משכרו.

 

ממטריקס נמסר בתגובה: "התשלומים בפועל למר גוטמן תואמים את הוראות מדיניות התגמול. היות שתיקון 20 לא ביקש לבטל הסכמים קיימים, וההסכם של מר גוטמן עומד להסתיים בסוף השנה הנוכחית, הרי שממילא במהלך החודשים הקרובים תנהל החברה מו"מ חדש, שכמובן יהיה בהתאם להוראות מדיניות התגמול ויובא לאישור כל הגורמים המתאימים על פי דין".

 

בנוגע לפערי השכר בחברה נמסר ממטריקס: "החישוב שערכתם כולל שכר עבודה כפי שמופיע בדו"חות בלבד. לצורך חישוב ממוצע יש להביא בחשבון נתונים נוספים שלא ניתן לגזור מהדו"חות, המהווים חלק בלתי נפרד מהחישוב. לפי מדיניות התגמול שפורסמה בנובמבר 2013, נכון למועד עריכת החישוב היה יחס השכר כ־30.6".

 

שכרו של מנכ"ל נייר חדרה עלה חרף הקיצוצים

 

בסוף נובמבר נאלץ מנכ"ל נייר חדרה עופר בלוך להיעזר במשטרה כדי לצאת ממקום עבודתו, בגלל הפגנת העובדים שהתקיימה מול שערי המפעל במחאה על הקיצוצים שהוא הוביל. בלוך והנהלת החברה טענו להגנתם כי הקיצוצים החלו בהנהלה לפני שהגיעו לעובדים - אולם במפתיע הדו"ח לסיכום 2013 הראה כי עלות שכרו של בלוך דווקא עלתה ב־9% בשנה החולפת לכ־2 מיליון שקל. הסיבה לכך היא שהקיצוץ בשכרו של בלוך הוגדר כזמני, והוחל מאמצע 2011 עד ינואר 2013. לאחר מכן שכרו חזר לרמתו הקודמת עד לחידוש הקיצוץ בנובמבר.

 

באופן אירוני החברה הצדיקה את שכרו של בלוך בדו"ח בכך ש"בתקופת הדו"ח הצליח עופר בלוך להוביל את הקבוצה בתקופת משבר תוך התמקדות בתוכנית התייעלות ולתרום לשיפור ופיתוח החברה, ובכלל זה התמודדות עם השביתה הממושכת של העובדים בהסכם קיבוצי באתר חדרה ושינוי ההסכם הקיבוצי, צמצום עלויות כוח האדם ותחילת התווייתה של תוכנית תגמול ארוכת טווח".

 

הפיטורים העלו עלויות השכר

 

למרות העלייה בשכרו של בלוך, הפער בין עלות שכרו לבין עלות השכר הממוצעת במפעל נותר זהה לפער ב־2012, ועמד על פי 11. מדובר באחד הפערים הנמוכים בבורסה של תל אביב, הנובע מעלות שכר נמוכה יחסית של בלוך, שנהנה רק משכר בסיס ללא אופציות או בונוסים, וכן מעלות שכר גבוהה יחסית של עובדי המפעל, שכמחציתם מועסקים במסגרת הסכם קיבוצי.

 

עם זאת, דווקא הפיטורים הנרחבים בחברה בשנה שעברה גרמו לכך שהפער בין המנכ"ל לעובדיו לא גדל ב־2013. בשנה החולפת פוטרו 136 עובדים בחוזה אישי, כך שמצבת העובדים של נייר חדרה ירדה ב־9% והיא עומדת על 1,772 עובדים, נכון לסוף 2013. לקראת סוף השנה נחתם הסכם בגיבוי ההסתדרות לפרישה מוקדמת של 30 עובדים, הקפאת שכר לעובדים שנהנו מהעלאה אוטומטית מדי שנה, הקפאה לשנתיים של בונוס משכורת 13 והפחתת שכר מדורגת לעובדים ששכרם מעל 10,000 שקל בחודש.

 

צעדי ההתייעלות הביאו דווקא לעלייה בהוצאות השכר של החברה בגלל תשלומים של פיצויי פיטורים והפרשות שונות. רק על הסכמות הפרישה לעובדי החוזה הקיבוצי נייר חדרה הפרישה 26 מיליון שקל בדו"חות, שאינם כוללים את הפיצויים ל־136 העובדים בחוזה האישי שפוטרו. לפי חישוב "כלכליסט", העלות הממוצעת לשכר של עובד בחברה עלתה ב־7.9% ב־2013 - שיעור דומה לעלייה בעלות שכרו של בלוך.

 

שנים קשות לענף הנייר

 

הקיצוצים בנייר חדרה מגיעים בעקבות רצף של שנים קשות בענף מוצרי הנייר. המכירות של נייר חדרה ירדו ב־7.7% ב־2013 לכ־1.8 מיליארד שקל, והיא עברה מרווח תפעולי של 41.3 מיליון שקל להפסד תפעולי של 62.3 מיליון שקל ומרווח נקי של 4.3 מיליון שקל להפסד נקי של 74.7 מיליון שקל.

 

מנייר חדרה נמסר: "לאור המשך יישומה של תוכנית ההתייעלות בחברה, התקבלה בחברה החלטה רוחבית שלא לאשר מתן מענקים לנושאי המשרה גם בגין 2013 (וזאת לאחר שלא הוענקו מענקים גם בגין 2011 ו־2012)".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x