משוכה אחרונה בהחלט (אולי)
הפרק ה־1,436 בספר הסדר החוב באי.די.בי נכתב הפעם על ידי הרגולטורים: אלו שפועלים במרץ להעביר את חוק הריכוזיות, ואלו שמתריעים כי חוק זה מעמיד בסימן שאלה את הצעות ההסדר שמוגשות לבית המשפט. בינתיים בית המשפט לא מעניק דחיות והקבוצות תוהות על עיתוי התערבות הרגולטורים
"הדו"ח נכתב בתנאי אי־ודאות גבוהים", כך כתב המומחה הכלכלי מטעם בית המשפט, אייל גבאי, באותיות של קידוש לבנה, מובלטות וממוסגרות "כל ההצעות כפופות לאישורים רגולטוריים, ובין היתר, עלולות להידרש לעמוד בהוראות חוק הריכוזיות, שעומד בפני קריאה שנייה ושלישית בכנסת ישראל". הדברים הברורים הללו נכתבו במסגרת דו"ח המומחה שפורסם כבר ב־13 בנובמבר, לפני שלושה שבועות.
- אלשטיין למחזיקי האג"ח: "אנו רוצים להיות שותפים שלכם"
- אורנשטיין: רוצים לדחות אסיפת המחזיקים? הגישו בקשה
- המשנה ליועמ"ש: לעצור את ההצבעות באי.די.בי
המומחה הכלכלי התריע על הסכנה האורבת להצעת ההסדר שבאי.די.בי מעבר לפינה גם בדו"ח האחרון שפורסם ב־29 בנובמבר, ושבחן את שתי החלופות המשופרות להסדר חוב העומדות על הפרק עבור נושי אי.די.בי אחזקות. בדו"ח זה נכתב במפורש: "חוסר הוודאות הרגולטורית נובעת בעיקר משאלת תחולת הצעת החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות".
אין חדש תחת השמש
וגם השופט לא מתרגש
גבאי לא ניחן ביכולות נבואיות. האיום שנשקף להצעת הסדר החוב שהוגשה מטעם אי.די.בי בשיתוף עם קבוצת המשקיעים בראשות אלכסנדר גרנובסקי ונוחי דנקנר, היה ברור לכל. הצעת חוק הריכוזיות קיבלה את אישור ועדת הכספים ב־25 בנובמבר, ומשם הונחה ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. בימים אלה, הנוסח של הצעת החוק נמצא בניסוח סופי בכנסת.
פנייה שנעשתה מטעם המומחה הכלכלי לנציגי המדינה, כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) דוד האן ורשות ניירות ערך, על מנת לברר את הוראותיו הסופיות של החוק הצפוי להתקבל וללמוד כיצד ישפיעו הליכי החקיקה על יכולת ביצוע והשלמת הסדר החוב – העלתה חרס.
תשובת המדינה, כפי שהתקבלה מטעם הכנ"ר, היתה שטרם בשלו התנאים לקבוע את ההשלכות להיתכנות ההסדר.
להערכת אי.די.בי, הצעת חוק הריכוזיות בנוסח הנוכחי שלה לא תחול לגבי ההצעה שהוגשה על ידיה בשיתוף עם קבוצת המשקיעים.
יחד עם זאת, באי.די.בי החלו לפעול להתאמת התשתית התאגידית למבנה הנדרש על פי הצעת חוק הריכוזיות.
השופט איתן אורנשטיין צילום: אוראל כהן
במסגרת זו, קיבל דירקטוריון זד.בי.איי. לחלוקת כל מניותיה בחברת הבת בי.ג'י.איי השקעות כדיבידנד בעין, כך שלאחר החלוקה זד.בי.איי תחדל להחזיק במניות בי.ג'י.איי ואחת הקומות בפירמידה תתבטל.
גבאי לא מספק בדו"ח שפרסם אמירה חד משמעית בעניין השלכות חוק הריכוזיות ומותיר לנושים, העומדים להצביע על ההסדר המועדף, "לשכלל את הסיכון".
בדומה למומחה הכלכלי, אייל גבאי, גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, סבור שהצעת החוק יכולה להשליך על הצעת ההסדר של חברת אי.די.בי.
אך בניגוד לגבאי, ליכט בחר להציע לדחות את ההצבעות על ההצעות לתקופה קצרה "על מנת שהמשקיעים יוכלו להצביע בצורה מושכלת וכדי שבפני בית המשפט תהיה תמונה משפטית מלאה קודם לאישור ההסכם".
ליכט מצביע על כך ש"הצעת החברה כוללת הרחבת פרמידת אי.די.בי בעוד שתי חברות שכבה כלפי מעלה".
במסמך ששלח לכנ"ר מביע ליכט את התנגדותו לטענת אי.די.בי, לפיה הוראות הצעת החוק לא יחולו על הצעת החברה ומוסיף שהעמדה המובאת במכתב היא גם על דעתה של רשות ני"ע.
השאלה המתבקשת היא מדוע התעכב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עם הצעתו, בעוד שדבר הצעת חוק הריכוזיות והשלכותיו היה ידוע לכל? התשובה לכך היא מידע שהתקבל אצל ליכט ביום שבו שיגר את המכתב לכנ"ר. בסעיף 2 כותב ליכט "יו"ר ועדת הכספים מסר לי היום כי הכוונה היא להניח את ההצעה על שולחן הכנסת ביום ד' הקרוב (היום, י.ר.) ולהצביע עליה ביום ב' הבא, ה־9.12.13". ליכט טוען שההערכה היא כי בימים הקרובים תתפוגג אי הוודאות וניתן יהיה לבחון את הצעת החוק בצורה מושכלת בתום הליכי החקיקה.
בתגובה למכתב של המשנה ליועמ"ש, פרסם אתמול הכנ"ר הודעה לבית המשפט, התומכת בעמדתו של ליכט. "נכון יהא לשקול לדחות את אסיפות הנושים לפרק זמן קצר" כתב עו"ד רוני הירשנזון, מנהל מחלקת תאגידים בכנ"ר.
למרות התיאום בעמדות היועמ"ש והכנ"ר, השופט אורנשטיין לא התרשם ובהחלטתו מאתמול קבע "ככל שהכנ"ר סבור שיש מקום למנוע כינוס האסיפות ולדחותן למועד אחר, יתכבד ויגיש בקשה סדורה ומפורשת שכוללת את הסעדים האופרטיביים". אורנשטיין מגדיר את הפניה כ"הודעות" וציין ש"כידוע בית המשפט אינו מען להודעות".
אי.די.בי מופתעת
ומריחה קונספירציה להפילה
בעקבות תגובתו של השופט אורנשטיין, ניסתה החברה עצמה להגיש בקשה רשמית ולדחות את ההצבעות ההסדר לאחרי כניסתו של החוק. החברה טענה כי בעקבות הפרסומים וקישור הצעת החברה לחוק הריכוזיות "נגרם לה נזק עצום" וכי "נאלצת החברה להסכים לדחייה". אורנשטיין מצידו דחה את בקשת החברה על הפתח, וקבע כי "סבורני שאין באמור בבקשה כדי למנוע את כינוס האסיפות, ומשכך אין בידי להיעתר לבקשה".
בשיחה שנערכה עם עו"ד של אי.די.בי, עולה שהחברה הופתעה לשמוע על דבר המכתב של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. "ידענו על המכתב מהעיתון שלך, עוד לפני שגבאי קיבל אותו. אנו תוהים על עיתוי היועץ המשפטי להגיש את המכתב היום, בעיצומו של ההליך. אנחנו מופתעים מאוד שהבקשה לדחות את האסיפות נעשתה. החברה נתנה מענה מסודר לסוגיית חוק הריכוזיות ולכן לא היה מקום לבקשה שהוגשה".
מה צפוי אם הצעתכם תתקבל וחוק הריכוזיות יחוקק במתכונתו?
"נתנו פתרון ואנחנו מתכוונים ליישם אותו, לכן השאלה האם הוראות הצעת החוק יחולו רטרואקטיבית היא היפותטית. אנו סבורים שהחקיקה ולוחות הזמנים נראים כמכוונים לנסיבות הספציפיות שלנו ויש לנו טענות שאנחנו שומרים בקשר לכך. מבחינתו, עד סגירת ההסכם לא יהיו שתי שכבות. וכדי להבטיח זאת, קבענו שאם היא לא תקוים לנושים יעמדו כל הסעדים – הפיצוי המוסכם בסכום של 100 מיליון שקל וכל תביעה אחרת שעשויה להיות להם".
גם עורכי הדין המייצגים את אמבלייז הביעו ספק אם חוק הריכוזיות יפגע בהצעת החברה. "אתמול בבוקר, זד.בי.איי הגישה את הבקשה לבית המשפט המחוזי, באופן שקומה אחת תצא מהמבנה של אמבלייז. אני מזכיר שאמבלייז היא לא תאגיד מדווח ולכן היא לא קומה בפירמידה. הודענו שאת שתי הקומות מעלה נשטיח עד הראשון במרץ. אנחנו מעריכים ברמת ודאות גבוהה שהשלב הראשון יסתיים תוך שלושים יום. במכתב ההבהרה שאי.די.בי פרסמה אתמול, מובהר שקבוצת המשקיעים והחברה נחושות להשטיח את הפירמידה".
קבוצת גרנובסקי־דנקנר לא עצרה שם. רגע לפני ההצבעות שלח עו"ד מטעם אמבלייז, ישראל שמעונוב, מכתב למומחה ולמשקיף באי.די.בי הדורש לדעת מידע על זהות בעלי השליטה המלאים בקבוצת אקסטרה. "קבוצת אקסטרה נשלטת 80% על ידי שותפות שוויצרית בשם Glotec Capital Partners ו־20% על ידי אחד מר עמי משה שהינו השותף המנהל ובעל זכות החתימה בשותפות. השותפות ומר משה מחזיקים בשרשור של חברות בחברה המכונה אקסטרה הולדינג". שמעונוב מציין במכתבו את הפרסום ב"כלכליסט" שבו טען מוטי בן משה שהוא בעל השליטה היחידי בקבוצת אקסטרה.
אבי ליכט המשנה ליועמ"ש צילום: עומר מסינגר
