$
בורסת ת"א

ראיון כלכליסט

"אני לא משחק קנדי קראש אבל אשמח אם ינפיקו אצלנו"

אנזימוטק, אלקוברה וקמהדע הן שלוש החברות הישראליות שכבר יצאו להנפקה בנאסד"ק, ועוד כמה ישראליות כבר עומדות בתור. ברוס אוסט, סגן נשיא בכיר בנאסד"ק, מסביר בראיון מיוחד לכלכליסט על העדנה המחודשת שחווה שוק ההנפקות האמריקאי

ניר צליק 20:1222.10.13
בשנים האחרונות הפך זרם החברות הישראליות שלוטשות עיניים לוול סטריט מנהר גועש לטפטוף חלש. כך, בשנת 2012 היו רק שלוש הנפקות ישראליות בוול סטריט, מהן שתיים שהן ספין אוף של חברות קיימות (דלק לוגיסטיקה ואלון פרטנרס) ואחת שהיא הנפקה ראשונית אמיתית - אבן קיסר. אלא שהשנה נראה כי מגמה זו התהפכה והחברות הישראליות חזרו להיות מוקד משיכה לוהט למשקיעים האמריקאיים. 

מאז תחילת השנה בוצעו כבר שלוש הנפקות ראשוניות של חברות ישראליות בוול סטריט: אנזימוטק, המייצרת אנזימים לתעשיית המזון והתרופות, אלקוברה, המפתחת תרופה להפרעות קשב, וקמהדע, המפתחת תרופות למחלת האמפיזמה התורשתית. שלוש החברות גייסו יחדיו כ־150 מיליון דולר. על המדף נמצאים שני תשקיפים נוספים, של וויקס, פלטפורמת פיתוח האתרים, ושל אבוג'ן, העוסקת בשיפור צמחים. אם לא די בכך, בוצעו גם שלוש הנפקות משניות: סימטרון, המפתחת פתרונות לייצור חלקי מתכת, סטרטסיס, יצרנית מדפסות התלת־ממד, ודלק US, השלוחה האמריקאית של חברת דלק הישראלית.

 

אלקוברה הגישה אף היא תשקיף לקראת הנפקה משנית, אחרי הצלחה שהשיגה בהנפקה הראשונית במאי השנה. אחת המגמות הבולטות הנה שתעשיית הביוטק היא זו ששולחת את מרבית החברות הישראליות אל מעבר לים, בעוד בעבר מרבית ההנפקות הישראליות הגיעו מתחום הטכנולוגיה.

בהנפקות מידה אחת לא מתאימה לכולם".

 

בראיון בלעדי ל"כלכליסט" אומר ברוס אוסט, סגן נשיא בכיר בנאסד"ק, כי "חמש הנפקות ישראליות בשנה זו כמות טובה, אבל אנחנו בהחלט רואים הזדמנות שהכמות הזו תגדל. זו הפעם הראשונה זה כמה שנים שיש 20 חברות מאירופה שרוצות לבצע הנפקה בנאסד"ק בתחום הטכנולוגיה והביוטק, וחברות ביוטק ישראליות רבות מתעניינות בהנפקה בנאסד"ק. זה מעודד שיש צינור הנפקות גדול, ואני חושב שאם נצליח לבצע הנפקות של 5–10 חברות ישראליות בשנה בנאסד"ק, זה יהיה נהדר".

 

יש חברות כגון מזור רובוטיקה שקודם רושמות את המניות שלהן כ־ADR ורק אז מבצעות הנפקה. אתה חושב שנראה עוד חברות מהסוג הזה?

"אני חושב שלכל חברה יש דרך אחרת לגייס כסף, זה מה שיפה בשוק ההון האמריקאי. בהנפקות זה לא מידה אחת שמתאימה לכולם. ההנפקה צריכה להתאים במבנה שלה לשלב שבו העסק שלך נמצא".

 

 

אוסט עצמו מספר על תחילת דרכו בוול סטריט: "התחלתי במשרד בעמק הסיליקון ב־1998 בזמן בועת הדוט.קום. היינו מנפיקים אז 500 חברות בשנה. עבדתי שם כחמש שנים, ואז, כשנאסד"ק עצמה הפכה לחברה ציבורית, מוניתי לאחראי על ההנפקות בבורסה ועברתי לניו יורק. אני נוסע לא מעט ברחבי העולם ופוגש יזמים ברחבי העולם. אני פוגש חברות שכבר הנפיקו וחברות שעומדות להנפיק".

 

אתה רואה הבדלים בין חברות שבאות ממדינות שונות?

"בין אם אני בשטוקהולם ובין אם בתל אביב אני לא רואה הבדל גדול ברוח היזמית, יש סיפורים יפים בכל מדינה. זה תמיד כיף לראות חברות שמתחילות במדינת הבסיס שלהן, ואז הן מגיעות לשוק הבינלאומי. בסופו של דבר, ההנפקה עוזרת לחברות האלה להפוך לחברות גלובליות. אחד הדברים שאנחנו שומעים הרבה בתור נציגי הנאסד"ק היא השאלה איך אתה מייצר אקלים שעוזר לבנות חברות יזמיות כמו בעמק הסיליקון. אני חושב שאחד מהדברים החשובים זה מפגש בין היזמים, ושמח לראות שגם בישראל יש קהילה יזמית פורחת".

 

מה הפך את השנה האחרונה כה חיובית להנפקות הישראליות?

"אני לא חושב שזה קשור רק לחברות הישראליות, זו מגמה שקשורה בכלל לשוק ההנפקות האמריקאי. במשבר הפיננסי היה שוק הנפקות קשה, אבל השנה היו מעל ל־150 הנפקות, והחברות הישראליות הצטרפו למגמה. צריך גם להסתכל על מצב החברות עצמן, שמבחינה פיננסית משתפר עכשיו. הכלכלה משתפרת ברחבי העולם, והעובדה שמשקיעים מחפשים הזדמנויות חדשות להשקעה עוזרת".

 

ברוס אוסט, סגן נשיא בכיר בנאסד"ק ברוס אוסט, סגן נשיא בכיר בנאסד"ק צילום: עמית שעל

 

אתה חושב שגם שנת 2014 תהיה שנה טובה להנפקות?

"כן, יש הזדמנויות בשוק ההנפקות — לא רק חברות שחוות שיפור אמיתי, אלא נראה ב־2014 גם מאפיינים מאקרו־כלכליים שיעודדו את ההנפקות. צינור ההנפקות שלנו מלא, ויש המון חברות שרוצות לבצע הנפקה כבר ברבעון הנוכחי. הרבה חברות אחרות ירצו לבצע את ההנפקה דווקא בתחילת השנה, על בסיס תוצאות הרבעון הרביעי, כמו חברות קמעונאות שהרבעון הרביעי שלהן הוא מאוד חזק".

 

בעבר לחברות ישראליות היה מוניטין שלילי בוול סטריט, זה השתנה?

"אני בא לישראל שנים רבות, ואף פעם לא שמעתי על המוניטין השלילי של החברות ישראליות. מה שמיוחד בחברות הישראליות זה הרוח היזמית, הן רוצות להיות חברות בינלאומיות ומבינות שהן צריכות לעבוד בסטנדרטים בינלאומיים".

 

אם מסתכלים על תשואת המניה של מרבית החברות הישראליות בעבר אחרי ההנפקה, הביצועים היו לא טובים ואילו היום הביצועים של החברות החדשות נראים הרבה יותר טוב.

 

"השווקים באופן כללי יותר טובים עכשיו, אז זה קצת לא הוגן. חלק מהחברות שהנפיקו בתחילת העשור הקודם הצליחו וחלק לא, לכל חברה יש מחזור החיים שלה. אי אפשר לדבר באופן כללי אלא לבדוק כל חברה לגופה. מבחינתי, מה שמדהים זה כמה חברות כרגע בנאסד"ק נמצאות קרוב לשיא השנתי שלהן מבחינת מחיר המניה, דבר נוסף שמעודד את שוק ההנפקות".

 

האם אחרי המשבר הכלכלי הדרישות מחברות שמגיעות להנפקה מבחינת המצב הפיננסי שלהן עלו?

"אנחנו רואים שחברות נשארות עכשיו פרטיות זמן ארוך יותר. הן לוקחות את הזמן עד שהן מגיעות לשוק הציבורי משום שהן הבינו שהמשקיעים רוצים לראות עקביות אחרי ההנפקה. לכן הן מחכות עד שהן בטוחות שהן יכולות לספק את זה ולא כשחלון ההנפקות פתוח. הן רוצות להגיע לשוק כשהעסק נמצא בשלב הנכון ולא רק כששוק ההנפקות פורח. בגלל שאנחנו רואים את הטרנד הזה השקנו לאחרונה את נאסד"ק פרייבט מרקט - פלטפורמה למסחר במניות של חברות עוד לפני ההנפקה הרשמית. אנחנו רוצים לספק לחברות פרטיות נזילות בתנאים שלהן עוד לפני ההנפקה".

 

איפה אתה רואה את היתרון הגדול ברישום לנאסד"ק ולא לתל אביב?

"נאסד"ק הוא השוק לחברות צמיחה ולחברות חדשניות. אנחנו קיימים כבר 42 שנה, וישנן אצלנו החברות הגדולות ביותר בעולם, כגון גוגל ואפל שהן המותגים החזקים בעולם. אנחנו תומכים בחברות שלנו ושמנו לעצמנו למטרה לעזור לחברות האלה לגדול, בין אם זה בפתרונות ארגוניים ובין אם בקשרי משקיעים, מידע או משאבים. הבעיות שיש לבורסה בתל אביב דומות לבעיות שאתה רואה בבורסות בכל רחבי אירופה - המערכת התומכת צריכה לעזור להן והיא לא שם מספיק.

 

"כשאתה מגיע לארה"ב יש מערכת תומכת משמעותית, בין אם זה עזרה בקשרי משקיעים ובין אם כיסוי אנליסטי רציני. חברה תבצע הנפקה בארה"ב כי המתחרות שלה כבר נמצאות שם, וכי למשקיעים פשוט יותר להבין את הסיפור שלה משום שיש חברות דומות. בסוף היום, כשאתה מנכ"ל שמשווק את החברה שלך, אתה רוצה אוזן שמבינה את הסיפור ואת מה שאתה מדבר עליו. זה ייחודי בארה"ב".

 

 

 

מה בנוגע להנפקות הגדולות המתקרבות של חברות כמו טוויטר?

"אנחנו לא מדברים יותר מדי על חברות ספציפיות. היו לנו הצלחות בהבאת ההנפקות הגדולות ביותר בשנים האחרונות, בין אם זה גוגל ובין אם פייסבוק – נאסד"ק שולטת בתחום הטכנולוגיה. אנחנו מקווים שנזכה בהנפקה של טוויטר, אבל בסופו של דבר החברה תבחר את מה שטוב בשבילה".

 

מה אתה חושב על ההנפקה המתקרבת של קינג, מפתחת משחק הקנדי קראש? היא לא מעוררת קצת חשש על רקע מה שקרה למניית זינגה אחרי ההנפקה?

"אני חושב שכל חברה היא ייחודית ובעלת ערך. התקשורת תמיד אוהבת לכרוך חברות יחד, אבל צריך להבין את המודל העסקי של כל חברה. אני חושב שקינג היא חברה מרגשת. אני לא משחק את המשחקים שלה, אבל כל מי שמשחק, מבין כמה החברה הזו טובה ואנחנו נשמח אם הם יבחרו להנפיק בנאסד"ק".

 

מה היתה הבעיה בהנפקה של פייסבוק שהובילה לפגיעה במניה בטווח הקצר?

"אנחנו שמחים שפייסבוק הצליחה בסופו של דבר להנפיק, אני לא אוהב לדבר על חברות ספציפיות. הם הוכיחו למשקיעים שהם יכולים להראות ביצועים טובים, וזו הנפקה שאנחנו מאוד גאים בה. יש לנו יחסים מצוינים איתם, כמו עם כל חברה בנאסד"ק".

 

אם כבר מדברים על בעיות, בתחילת השנה היה בנאסד"ק יום שבו הופסק המסחר, למה?

"החלטנו להפסיק את המסחר באותו יום כי היתה בעיית אבטחת מידע, ונוצר מצב שלא לכל המשקיעים היה מידע שווה על השוק. פתרנו את הבעיה ואנחנו בטוחים שזה לא יקרה יותר, אבל זה מלמד משהו על זה שהשוק האמריקאי הוא מאוד מבוזר, יש המון דרכים לסחור וזה מקשה".

 

בשוק הישראלי מדברים לאחרונה על אמצעים להגדיל את המסחר, ודומה שהבעיה אצלכם נוצרה בעיקר בגלל אלגו טריידינג. מה דעתך על זה?

"זו שאלה כללית מדי. צריך להבין מה קורה באלגו טריידינג. בנאסד"ק אנחנו רוצים לראות שקיפות לגבי מה שקורה בשוק ושכל השחקנים יהיו שקופים. צריך לאזן בין נזילות שחקני האלגו טריידינג לבין המשקיעים הפרטיים. בכל פעם שמשנים את מבנה השוק זה משפיע על השחקנים, והרגולטורים בארה"ב רוצים להבין את הדינמיקה של השוק ואיך כל גורם משפיע על הגורמים האחרים".

 

אילו חברות ישראליות נוספות פגשת בביקור הנוכחי?

"נפגשנו עם צ'ק פוינט שהיא חברה נפלאה ופגשנו גם את אבן קיסר, ואני מקווה שנפגוש גם את סודה סטרים".

 

קיימים טרנדים בולטים בהנפקות של השנה האחרונה?

"70% מהחברות שביצעו הנפקה השנה היו כאלה שנתמכו בעבר על ידי קרנות הון סיכון, אז אפשר להגיד שזה טוב שחברות ההון סיכון קיימות ובועטות. עוד דבר שבלט השנה הוא שאחרי המשבר הכלכלי הרבה חברות עברו למסלול של מכירה ולא למסלול של הנפקה. היום אנחנו רואים שחברות מקבלות שווי גבוה יותר דווקא בשוק ההנפקות, ככה שזה סימן חיובי לשוק הזה".

 

אתה חושב שזה נכון גם לחברות הישראליות? התחושה פה היא שחברות מעדיפות להימכר ולא להנפיק?

"אנחנו רואים בכל רחבי העולם שהשוויים בהנפקות גבוהים יותר. בעבר חברות אמרו לנו שהן שוקלות הנפקה, אבל לבסוף הן העדיפו להימכר משום ששוק ההון האמריקאי היה קשה יותר ותנודתי אחרי המשבר. בסופו של דבר, מי שמקים חברה רוצה לבנות אותה לטווח הארוך, לכן זה משמח לראות שיש יותר הנפקות אחרי שהשוק נרגע".

 

אתה חושב ששוק ההנפקות ייסגר כשהריבית בארה"ב תעלה ותוכנית התמריצים תפסיק?

"צריך לזכור שיש גם בסיס — המצב הכלכלי בארה"ב משתפר באופן אמיתי. ככל שהריבית תעלה, אתה תראה שהמשקיעים יחפשו הזדמנויות חדשות כי כרגע חלקם נמצא בכלל בשוק האג"ח. בסוף היום מניות בטווח הארוך עולות על כל סוג אחר של השקעה והמשקיעים יודעים את זה".

 

"בסוף היום, כשאתה מנכ"ל שמשווק את החברה שלך, אתה רוצה אוזן שמבינה את הסיפור ואת מה שאתה מדבר עליו. זה ייחודי בארה"ב"

 

בשורה התחתונה 

ברוס אוסט מאמין כי המשך התאוששות השוק האמריקאי יתמוך ויגביר את יציאתן של חברות להנפקות. עבור אוסט יתרונה המשמעותי של נאסד"ק על פני בורסות אחרות בעולם מצוי בתמיכה ההדוקה שהיא מציעה לחברות שונות.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x