הסיפורים הגדולים מאחורי הדוחות הכספיים של הרבעון השני
על רקע קיץ עמוס בהסדרי חוב, החברות הציבוריות מסכמות את הרבעון השני. בין הסעיפים הקטנים מסתתרים סיפורי גדולים: "רווחים הזדמנותיים", רווחי שיערוך ותעלולים שמשפיעים על השורה התחתונה. מי קנתה מניות, מי הרוויחו מהיחלשות הין היפני? ומי צמצם הפרשות?
דיסקונט משאיר את קריסת ליהמן ברדרס מאחוריו
חמש שנים לאחר התמוטטות בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס - בנק דיסקונטשם את החשיפה לבנק הקורס מאחוריו. הדו"חות הכספיים של דיסקונט לרבעון השני חושפים כי במהלך חודש יוני הגיע דיסקונט לפשרה עם החברה האחרונה מקבוצת ליהמן, שלה היה חשוף משפטית - ליהמן ברדרס אינטרנשיונל. כתוצאה מהפשרה ביטל בנק דיסקונט הפרשה של 14.5 מיליון שקל שרשם בעבר. בספטמבר 2008, דיווח דיסקונט כי החשיפה הכוללת שלו לליהמן עומדת על 57 מיליון דולר, כשבנוסף החזיק הבנק באג"ח של ליהמן.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
נכון לסוף יוני 2013, יתרת אג"ח ליהמן שבידי בנק דיסקונט היתה רשומה בספרי דיסקונט ב־19.2 מיליון שקל. דיסקונט מיהר לקזז את החשיפה אל מול נכסים נזילים של ליהמן בחשבונות דיסקונט, אך נותר עם אג"ח של החברה הקורסת ותביעות שהוגשו נגדו מצד חברות מקבוצת ליהמן. מהדו"חות הכספיים שפרסם דיסקונט בשבוע שעבר עולה גם כי במהלך חודש יולי מכר הבנק את יתרת אג"ח של ליהמן בסכום גבוה במעט מערכן בספרים, תמורת כ־20 מיליון שקל.
את התמורה בגין מכירת אג"ח של ליהמן ירשום דיסקונט רק ברבעון השלישי של השנה. כדי לפצות על הפגיעה בהכנסות מירידת הריבית, רשם דיסקונט רווחי הון ממימוש איגרות חוב אחרות שהחזיק בהיקף של 182 מיליון שקל. את הרבעון השני סיים דיסקונט עם רווח נקי של 263 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של 9%.
אשטרום נכסים: הרכבת הקלה מזניקה את הרווח ב־164%
חברת אשטרום נכסיםרשמה זינוק של 164% ברווח הנקי ברבעון השני. אשטרום המתמחה בנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל יחד עם אחזקות נוספות סיימה את הרבעון השני עם רווח נקי של 25.9 מיליון שקל לעומת 9.8 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. הזינוק בשורה התחתונה הגיע מהשקעתה בסיטיפס שמחזיקה בזיכיון הרכבת הקלה בירושלים.
ביוני האחרון השלימה אשטרום רכישת 2.5% נוספים מסיטיפס ועלתה לשיעור אחזקה של 20%. אשטרום רכשה את המניות מאלסטום (Alstom Transport) יחד עם 12.5% מזכויותיה של אלסטום בהלוואת הבעלים שהעניקה לסיטיפס. בתמורה לרכישות אלו שילמה אשטרום 3 מיליון שקל. בהקצאת מניות שנעשתה לאשטרום, נשכר מעריך חיצוני שקבע את שוויה של סיטיפס ב־320 מיליון שקל. הפער בין מחיר העסקה לבין שוויה של סיטיפס מניב לאשטרום רווח הזדמנותי של 10.6 מיליון שקל.
מנכ"ל אשטרום נכסים מוטי סלע
הכנסות החברה ברבעון המדווח עלו בכ־20% לכ־55.8 מיליון שקל. השיפור נבע בעיקר מהנכס שבעיר הסן בגרמניה ומהנכס בישראל באזור התעשייה כנות, שנרכשו במחצית השנייה של שנת 2012. חלק מהשיפור נבע גם מהשכרת מחצית מבית הגביש (לשעבר קיקה) בנתניה לחברת eBay. בהתאם, הרווח הגולמי עלה ל־21% (כ־44.9 מיליון שקל).
הרווח התפעולי ברבעון השני עלה והסתכם בכ־50.7 מיליון שקל לעומת כ־41.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. בניגוד למרבית חברות הנדל"ן, אשטרום דווקא רשמה ברבעון השני הוצאה של כ־2.9 מיליון שקל בסעיף ירידת ערך שווי נדל"ן להשקעה כתוצאה מהוצאות לשיפוץ נכסים, ובעיקר קניון בת ים, במטרה להשביח את הנכסים בטווח הארוך.
סקיילקס רוצה להנפיק את פעילות הסלולר
סקיילקס, המחזיקה ב־15.7% ממניות חברת הסלולר פרטנר ובפעילות יבוא מכשירי הסלולר מתוצרת סמסונג, מנהלת כיום מגעים עם מחזיקי איגרות החוב שלה כדי לערוך דחייה חלקית של התשלומים. סקיילקס מציגה שחיקה ברווחיות פעילות מכשירי הסלולר והאביזרים לנוכח שחיקת מחירים, הנובעת מהשינויים בענף ומפתיחתו ליבוא מקביל. בתגובה הפעילה סקיילקס אסטרטגיית מכירות חדשה המיועדת לשמור על חלק החברה בשוק באמצעות הורדת מחירים.
ההכנסות ברבעון ממכירות ושירותים טיפסו ב־13% ל־312 מיליון שקל, ומנגד, הרווח הגולמי ירד ב־16% ל־42 מיליון שקל בלבד. הרווח התפעולי שמר על יציבות יחסית והסתכם ב־21 מיליון שקל, לעומת 23 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הוצאות המימון הכבדות העבירו את סקיילקס להפסד גם ברבעון השני, שהסתכם ב־25 מיליון שקל, לעומת הפסד של 39 מיליון שקל ברבעון המקביל (מפעילות נמשכת, לא כולל מחיקה של 1.5 מיליארד שקל שביצעה ברבעון המקביל בגין פרטנר).
מחפשת להציף ערך
סקיילקס מפרסמת לראשונה כי מסוף אוגוסט החלה לקדם מהלכים להעברת פעילות יבוא מכשירי הסלולר לחברה־הבת בבעלות מלאה ולהנפיקה למסחר - או בהנפקה ראשונית או במכירה לתאגיד מדווח. המהלך נועד להציף ערך לתחום פעילות זה של החברה, שהוערך בפעם האחרונה בסוף 2012 בידי פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג לפי שווי של 450 מיליון שקל. נוסף על כך, הנפקת החברה תשפר את יכולתה של סקיילקס להשתמש בפעילות זו כבטוחה לקבלת אשראי. סקיילקס צופה כי המהלך יושלם עד סוף השנה.
אילן בן דב צילום: אביגיל עוזי
נכון לתאריך הדו"ח האחרון לחברה (סולו) חוב נטו בסך כולל של כ־1.09 מיליארד שקל, מרביתו למחזיקי האג"ח. החוב שנלקח אז כדי לממן את השליטה בפרטנר הפך למשקולת כבדה על צווארה עם התחרות העזה במגזר הסלולר, שצימקה את שווייה של פרטנר ואת יכולת חלוקת הדיבידנדים. בעקבות זאת מכרה סקיילקס את השליטה לחיים סבן ונותרה בידיה אחזקה קטנה.
בחובות כבדים
נכון לסוף הרבעון לסקיילקס הון עצמי שלילי של 402 מיליון שקל. מלבד זאת, לחברה הון חוזר שלילי של 168 מיליון שקל, הנובע בעיקר מתשלומי קרן וריבית שהיא מחויבת בהם השנה. היא מחזיקה בהערת "עסק חי" כבר כמה רבעונים, שמשמעותה ספקות כבדים בנוגע להמשך פעילות החברה. למרות כל זאת, דירקטוריון החברה בחר להסתמך על חוות דעתו של פרופ' אמיר ברנע, שקובעת שסקיילקס סולבנטית.
גם לדו"ח האחרון צורפה הערכה מעודכנת של ברנע, הקובעת שההנחה על יכולתה של סקיילקס להישאר פעילה עדיין תקפה. ברנע מציג כי לחברה הון עצמי כלכלי (NAV) "חיובי מובהק" של 86 מיליון שקל (עודף נכסים על התחייבויות) וכי החברה מציגה "יכולת תזרימית ברמת ביטחון גבוהה לתשלומים חוזיים קרובים (עד שנתיים)". ברנע צופה קבלת דיבידנדים בהיקף 400 מיליון שקל מפרטנר בשנתיים הקרובות, ואם לא יגיעו תכריח את סקיילקס לממש חלק ממניותיה בפרטנר.
כחלק מהתזרים החזוי שלה סקיילקס מתכננת למכור מניות פרטנר במהלך הרבעון הרביעי של השנה, ובהמשך גם ברבעונים הראשון והשלישי של 2014. ברבעון הבא היא מתכננת למכור 3.5 מיליון מניות פרטנר המהוות כ־2.2% מהונה של פרטנר בתמורה צפויה של 100 מיליון שקל (לפי מחיר המניה כיום). המכירה מותנית בפירעון מלא של סדרה ב', שמשועבדות לה 4.9 מיליון מניות פרטנר. בשנה הבאה התכנון הוא למכור 3.1% נוספים בתמורה ל־136 מיליון שקל.
הצרות באלביט הדמיה ממשיכות: הפחתה בשווי של פלאזה סנטרס
מצבה של אלביט הדמיהשבשליטת מוטי זיסר הולך ומחמיר, כך עולה מהדו"ח הכספי שפרסמה החברה המצויה בשלבים אחרונים של הסדר חוב. ברבעון השני של 2013, שאמור היה להיות שירת הברבור של אלביט הדמיה, הציגה החברה הפסד נקי של 432.6 מיליון שקל. עיקר ההפסד נבע ממחיקות והוצאות אחרות שהסתכמו ברבעון ב־366.2 מיליון שקל, ומצניחה בשווי הנכסים של החברה־הבת פלאזה סנטרס (62.5%) ובשווי נכסים במזרח אירופה האחראית למרב הנזק ברבעון להפחתה של 309 מיליון שקל.
הצניחה בשווי מניות פלאזה המוחזקות בידי אלביט אינה בגדר הפתעה. עד לאחרונה שווי ההשקעה של אלביט הדמיה במניות פלאזה סנטרס, הנכס המשמעותי ביותר של החברה, הוצג במאזני אלביט הדמיה לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל. שווי זה, הנגזר מההון העצמי של פלאזה סנטרס, היה גבוה באופן חריג משווי המניות בשוק שעמד על כ־0.3 מיליארד שקל בלבד. לא מן הנמנע שגם בעתיד, בהנחה שלא יחול שיפור משמעותי במצבה של פלאזה סנטרס, אלביט הדמיה תרשום הפחתות ערך נוספות בגין אחזקתה בחברה־הבת.
ההפסדים האדירים שצברה אלביט הדמיה ברבעון השני הם בשורה רעה למחזיקי האג"ח של החברה, שעתידים לקבל לידיהם את מלוא המניות בחברה. ההון העצמי של אלביט הדמיה שעמד בסוף שנת 2012 על 288.6 מיליון שקל, נשחק במחצית הראשונה של 2013, ונכון להיום, לאלביט הדמיה גירעון בהון העצמי של 283.2 מיליון שקל.
לדאבון לבם של מחזיקי אג"ח אלביט הדמיה, דבריו של המומחה הכלכלי שמונה על ידי בית המשפט, רוני אלרואי, מתבררים כנכונים. בתחילת יולי, במסגרת עמדה שהגיש לבית המשפט, אמר אלרואי: "הזמן אזל. השמדת הערך שהתרחשה בחודשים האחרונים כשהצדדים אינם מצליחים להגיע לפשרה מפחידה בממדיה, אנו עומדים היום בפני מצב שבו האפשרות שהחולה ימות אינה תיאורטית". ניכר שאלביט מתקשה להמשיך בפעילותה העסקית, והחיים בצל הסדר החוב מעיקים על החברה ובאים לידי ביטוי ביתר שאת בתוצאותיה.
נוסף לכך, להסדר החוב השפעות שליליות גם על סעיף הוצאות ההנהלה וכלליות. אלו האמירו ברבעון השני ל־15 מיליון שקל לעומת 10 מיליון שקל ברבעון המקביל. באלביט מסבירים את העלייה בהוצאות המשויכות מהסדר החוב הלא מובטח של החברה. הגעה להסדר החוב של אלביט הדמיה מתעכבת לנוכח העובדה שחלק מהגופים המוסדיים, ובראשם כלל ביטוח, מיטב דש ואנליסט, התנגדו להצעת ההסדר שגיבשה החברה בשיתוף עם הקרנות הזרות יורק ו־DK. השופטת ורדה אלשיך קיבלה את עמדתם וחתמה את החלטתה שלא לאשר את הסדר החוב בתקווה שהחברה ומחזיקי האג"ח ישכילו להידבר באורח שיאפשר תיקון שיפיס את דעתם של חלק מהמתנגדים.
מוטי זיסר צילום: אוראל כהן
מיטב דש: מנהל 110 מיליארד שקל ומרוויח 2 מיליון שקל בלבד
בית ההשקעות מיטב דש בניהולו של אילן רביב, פרסם בסוף השבוע דו"ח רבעוני ראשון לאחר השלמת המיזוג בין דש ומיטב בסוף מרץ. הדו"ח מראה שיפור ברוב הפרמטרים - אך לא מאפשר השוואה לרבעון הראשון - שהוא הרבעון הרלבנטי יותר לתעשיית הפיננסים. בית ההשקעות רשם הכנסות של כ־195 מיליון שקל ברבעון השני של 2013, עלייה של כ־4% ביחס להכנסות אשתקד. העלייה נבעה משיפור בהכנסות קרנות הנאמנות ותעודות הסל, שחיפו על ירידה בקופות הגמל וניהול התיקים. הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ב־153 מיליון שקל, עלייה של כ־8% ביחס לרבעון המקביל, שמוסברת על ידי הוצאות חד־פעמיות הנובעות מתהליך המיזוג והארגון מחדש.
כתוצאה מכך הרווח התפעולי ירד ב־9% והסתכם ב־42 מיליון שקל. הרווח לפני מס ברבעון זה הסתכם ב־13 מיליון שקל המהווים עלייה של 8% לעומת אשתקד. בשורה התחתונה הסתכם הרווח של בית ההשקעות השני בגודלו בישראל ב־2 מיליון שקל בלבד - לעומת מיליון שקל ברבעון המקביל. נתון מעניין בדו"ח הוא שבית ההשקעות הממוזג ביצע הפחתה של 12 מליון שקל ברבעון בגין רכישת מיטב.
מיטב דש, המנהל נכסים בהיקף של 110 מיליארד שקל, רשם בתקופת הדו"ח מגמת עלייה בפעילות קרנות הנאמנות ותכלית תעודות סל. בפעילות הנוסטרו שלו רשם מיטב דש רווח של מיליון שקל מני"ע, לעומת הפסד של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך הכל במחצית הראשונה רשם בית ההשקעות רווח של 4 מיליון שקל בנוסטרו, לעומת הפסד של 8 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
הפועלים מגדיל את הרווחיות בזכות משקי הבית
הכנסות המימון של בנק הפועליםבניהולו של ציון קינן הסתכמו בכ־2.18 מיליארד שקל ברבעון השני, צמיחה של 5.8% לעומת הרבעון הראשון של השנה. ביצועים אלו אפשרו לבנק להשיג מרווח מימוני של 2.16% ברבעון המדווח לעומת מרווח של 2.07% ברבעון הקודם. את עיקר ההכנסות רושמים הבנקים מפעילות המימון: הכנסות ריבית שהם גובים על האשראי בניכוי הריבית שהם משלמים למפקידי הפיקדונות. בשנתיים האחרונות סובל המרווח המימוני משחיקה, עקב המגמה השלילית בריבית והירידה בביקושים לאשראי.
מגמה זו נמשכה גם ברבעון השני, שבמהלכו נגיד בנק ישראל היוצא סטנלי פישר הוריד את הריבית ב־0.5%. אולם שינוי תמהיל האשראי באמצעות הסטת ההון מהאשראי העסקי לאשראי למשקי בית ועסקים קטנים והעלאת מרווח הריבית בהלוואות חדשות, אפשרו לבנק לבטל את השפעת הריבית במהלך הרבעון המדווח.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
כך למשל, במהלך הרבעון השני התכווץ תיק האשראי העסקי של הבנק בכ־3.3% לכ־91.6 מיליארד שקל, ואילו תיק האשראי הקמעונאי גדל ב־1.6% ל־120.1 מיליארד שקל. גם בתחום העמלות רשם הבנק הישג מרשים, כשעל אף יישום המלצות ועדת התחרותיות בבנקים, שהביאו להפחתת חלק מהעמלות וביטולן של אחרות, הצליח לשמור על יציבות בהכנסות מעמלות לעומת הרבעון הראשון של השנה, שהסתכמו ב־1.28 מיליארד שקל.
רווחי לאומי עלו בזכות הפרשות אשראי נמוכות
את הרבעון השני סיים בנק לאומיברווח נקי של 570 מיליון שקל, עלייה של 32% לעומת רבעון מקביל. אחד הדברים המרכזיים שתרמו לקפיצה ברווח הנקי של לאומי היו הפרשות נמוכות במיוחד בגין הפסדי אשראי. ברבעון השני הסתכמו ההוצאות בגין הפסדי אשראי של הבנק, בניהולה של רקפת רוסק־עמינח, ב־84 מיליון שקל בלבד. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד הסתכמו הוצאות אלו ב־333 מיליון שקל. הוצאות בגין הפסדי אשראי אלו משקפים שיעור של 0.15% מתיק האשראי לציבור של הבנק.
שיעור נמוך זה הוא חריג ואינו צפוי להימשך גם ברבעונים הבאים. עם זאת, יצוין כי ביחס לבנק הגדול המתחרה, נראה שתיק האשראי של לאומי - איכותי יותר. אחד הקריטריונים למדידת איכות האשראי של הבנק הוא היחס בין יתרת ההפרשה ביחס לאשראי הפגום של הבנק. כלומר, כמה הבנק כבר הפריש מתוך התיק הבעייתי שלו. ככל ששיעור זה גבוה יותר, תיק האשראי של הבנק איכותי יותר.
אם מנטרלים את השפעת המשכנתאות - פעילות שבה שיעורי ההפרשה להפסדי אשראי פרטניים נמוכים יחסית - יתרת ההפרשה ביחס לאשראי הפגום של לאומי עומדת על 63%. לשם השוואה, נתון זה הפועלים נמוך יותר ועומד על 55.9%. כלומר, מצבו של לאומי, טוב יותר. גורם זה מקנה יתרון לבנק לאומי, ואם לא תירשם החרפה במצב המשק, הוא צפוי להמשיך לרשום ברבעונים הקרובים הוצאות בגין הפסדי אשראי נמוכות מאלו של הפועלים.
מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח צילום: עמית שעל
הכשרת הישוב: הקניון בהרצליה העביר לרווחיות
לאחר שקיעת האבק מכישלון קידוחי שרה ומירה בסוף 2012, חזרה הכשרת הישובשבשליטת עופר נמרודי (74%) לרווחיות הודות לעסקי הנדל"ן בארץ ובפולין. הכשרת הישוב, שהיתה מהחברות האחרונות לפרסם את דו"חותיה, רשמה שיפור ניכר בשורה התחתונה, עם רווח נקי של 26.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2013 לעומת הפסד של 46.9 מיליון שקל ברבעון המקביל.
"מכרה הזהב" העיקרי של הכשרת הישוב ברבעון השני היה קניון שבעת הכוכבים בהרצליה. החברה רשמה בגין הקניון רווח שיערוך בהיקף של 18.6 מיליון שקל מתוך רווחי שיערוך של 26.9 מיליון שקל ברבעון השני, ולעומת הפסדי שיערוך זניחים ברבעון המקביל אשתקד. הקניון, שנמצא בבעלות מלאה של החברה, מוערך כיום לפי שווי של 886 מיליון שקל.
שבעת הכוכבים נמצא בתפוסה מלאה, כשהעלאת השווי נובעת מצמיחה בדמי השכירות הממוצעים למ"ר ובהכנסות שהקניון מניב. ה־NOI (הכנסות נטו מהנכס) מהקניון הסתכמו ברבעון ב־16 מיליון שקל לעומת 14.9 מיליון שקל ברבעון הקודם. דמי השכירות הממוצעים למ"ר בחוזים שנחתמו ברבעון השני זינקו ל־632 שקל למ"ר לעומת 588 שקל למ"ר ברבעון הראשון של השנה.
החברה רשמה עלייה של 3% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, שהסתכמו ב־149.6 מיליון שקל, כשעיקר השיפור נבע מעסקאות בנייה - בייחוד בפולין - שהניבו לחברה הכנסות של 23.7 מיליון שקל ברבעון לעומת 11 מיליון שקל בלבד ברבעון השני אשתקד. מנגד, שחיקת שער הדולר והאירועים הביטחוניים הורידו את הכנסות הקבוצה ממלונאות ב־11%, ואלו הסתכמו ב־74 מיליון שקל.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
עוד תרמה לשיפור בתוצאות הכשרת הישוב החברה הכלולה MLP (50%). MLP, המרכזת את הפעילות בתחום הפארקים הלוגיסטיים בפולין, סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח תפעולי של כ־111 מיליון שקל בהשוואה לכ־69 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ורווח נקי של כ־53 מיליון שקל לעומת 39 מיליון שקל אשתקד.
גזית גלוב רוכשת מניות אטריום מתחת לשווי בספרים
לאחר פרסום דו"חותיה בשבוע שעבר, הודיעה ענקית הנדל"ן המניב גזית גלובבניהולו של רוני סופר, על רכישת 20.4 מיליון מניות של החברה־הבת אטריום, שהעלו את אחזקתה ל־39.8%. גזית גלוב רכשה את המניות במחיר של 4.3 יורו למניה בתמורה כוללת של 87.8 מיליון יורו. הרכישה נעשתה מתחת לשווי אטריום הרשום בספרי גזית (אחזקה במחיר ממוצע של 6 יורו). כיום קיים פער של כ־1.2 מיליארד שקל בין השווי שבו רשומה אטריום בדו"חות, לבין שווייה בשוק.
מנכ"ל גזית גלוב רוני סופר צילום: אריאל בשור
אף שהרכישה נעשתה לפי השווי הנמוך של אטריום היום - גזית גלוב צפויה לרשום רווח חשבונאי של 155–175 מיליון שקל ברבעון הקרוב. היכולת של החברה לרשום רווח, למרות השווי הנמוך של אטריום כיום, מוסבר בחשבונאות כ"רווח הזדמנותי" או כ"רווח מוניטין שלילי", צעד דומה למה שלבייב עשה בזמנו כשרכש את החלק של עיריית מוסקבה באפימול, מתחת לשווי בספרים. עקב היות אטריום חברה כלולה, בגזית גלוב לא מסתכלים על שווי השוק שלה אלא על השווי הכלכלי שלה, לדידם. אטריום נסחרת כיום מתחת להונה העצמי, שלעמדת רואה החשבון של החברה משקף יותר נכון את שווייה.
יבואניות הרכב: החלשות הין היפני הקפיצה את הרווח הנקי
מדו"חות הרבעון השני ניכרת השפעת הפיחות החד בין היפני בעיקר בתוצאותיהן של יבואניות הרכבים היפניים הישראליות. התחזקות הין עד סוף 2012, יחד עם אירועים מקומיים כגון אסון הצונאמי, הקשו על היבואניות הישראליות של המכוניות היפניות להתמודד עם היבואניות במטבעות האחרים (בעיקר דולר ויורו) שנחלשו מול השקל. אך המגמה התהפכה במטבע היפני, שמתחילת השנה ועד סוף המחצית הראשונה איבד 15.5% מערכו מול השקל.
יפנאוטו עברה לרווח
יפנאוטו, יבואנית סובארו המנוהלת על ידי אורן חסון, רשמה ברבעון השני של השנה רווח נקי של 7.2 מיליון שקל, לאחר שהפסידה בתשעה רבעונים רצופים מעל ל־117 מיליון שקל. הכנסות יפנאוטו טיפסו ברבעון השני ב־17% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב־89.7 מיליון שקל. הרווח הגולמי זינק כמעט פי חמישה והסתכם ב־14 מיליון שקל. פיחות המטבע היפני הזרים חיים חדשים לחברה, כשנתח השוק שלה עומד כיום על 0.8% בלבד. ברבעון השני מכרה יפנאוטו 935 רכבים - עלייה בשיעור של 8.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
דלק רכב מחלקת דיבידנד
גם דלק רכב, יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו, רשמה המשך שיפור בתוצאותיה ברבעון השני, הודות לשער הין. דלק רכב, בניהולו של גיל אגמון (37%), מכרה פחות רכבים ברבעון השני - 7,357 בלבד - ירידה של כ־18% לעומת הרבעון המקביל. וגם שורת ההכנסות ירדה ב־7% והסתכמה ב־2.1 מיליארד שקל. תמהיל המכירות של החברה השתנה: מכירות הפורד האמריקאי נחתכו ב־27%, מכירות מאזדה היפנית נחלשו ב־5.5% ומכירות רכבי ב.מ.וו הגרמנית טיפסו ב־11%. כתוצאה מכך, נתח השוק של דלק רכב ירד מ־16% בתחילת השנה ל־13% בתום הרבעון השני. ההחלטה לשנות את התמהיל הוכיחה את עצמה בשורת הרווח הגולמי שטיפס ברבעון ב־44% לעומת אשתקד ל־166 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני טיפס ל־16.9% מההכנסות לעומת 10.8% ברבעון המקביל.
מעבר לשיפור ברווח הגולמי, לחברה הכנסות מימון משיערוכים הקשורים למטבע היפני בהיקף של 40 מיליון שקל, ומשיערוך השקעתה של דלק רכב בחברת מובייל איי (Mobileye) בהיקף של 63 מיליון שקל. בשורה התחתונה זינק הרווח הנקי ל־187.7 מיליון שקל לעומת הפסד של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 140 מיליון שקל - החלוקה השלישית כבר השנה. סך הדיבידנדים שחילקה החברה השנה מסתכם כבר ב־447 מיליון שקל, חלקו של אגמון מסתכם ב-167 מיליון שקל.
רבד: הפרשה של 28 מיליון שקל על הפעילות בגרמניה
בחברת הנדל"ן המניב רבד, שבשליטתו של יגאל אהובי (64%) עוד לא רואים את האור. החברה העוסקת בנדל"ן מניב במערב אירופה וישראל סיימה את הרבעון השני עם הפסד של 29 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות החברה מהשכרת נכסים נחתכו ברבעון ב־44% לעומת הרבעון המקביל, אז עמדו על 8.9 מיליון שקל בלבד. בהתאם לכך גם הרווח הגולמי התכווץ ב־51% לעומת אשתקד, והסתכם ב־5.55 מיליון שקל בלבד. הירידה בהכנסות נובעת מהתוכנית האסטרטגית של החברה לממש נכסים על מנת לשפר את נזילותה ולהקטין את רמת המינוף שלה.
אף שרבד הצליחה להציג רווח תפעולי בגובה של 4.3 מיליון שקל (כמחצית מהרבעון המקביל), הוצאות מימון בגובה של 7.5 מיליון שקל העבירו אותה להפסד. אך המכה לרבד הגיעה בשורה הבאה - חלקה של רבד בחברות בשליטתה. רבד מסבירה כי במהלך אוגוסט חברה־הבת שלה, הפועלת בגרמניה, קיבלה אינדיקציה כי שווי הנכסים שלה נמוך ב־13 מיליון יורו (61.3 מיליון שקל) משווייה בספרים.
בעל השליטה ברבד יגאל אהובי צילום: תמר מצפי
החברה ביצעה את ההפחת השווי ורשמה הפרשה של 5.7 מיליון יורו (28 מיליון שקל) בגין חלקה בחברה. סך הכל הסתכמו ההפסדים של החברות־הבנות המיוחסים לרבד בכ־36 מיליון שקל ברבעון, לעומת רווח של 2.7 ברבעון המקביל. להוסיף על זאת, רבד סבלה במחצית מירדה בכלל מטבעות הפעילות שלה - הליש"ט שנחלש ב־8.5% ועד הפרנק השוויצרי שנחלש ב־6.2%, שהובילו להפסדי שווי הנכסים שנרשמו בקרנות הון והובילו לכך שההון העצמי של רבד התכווץ מתחיל השנה ב־10%, ומסתכם ב־222 מיליון שקל בסוף הרבעון השני.
