"אנחנו מדרגים כל עסקה - גם אם פרות תכננו אותה"

חמש שנים עברו, והרפש שמאחורי המחדל הכלכלי הגדול בהיסטוריה מתחיל לצאת החוצה. בשבועות האחרונים נחשפים עוד ועוד מסמכים פנימיים, שיחות אינטימיות והתכתבויות אישיות שמאששים את חשדותיהם של רבים: האנשים שניהלו ועדיין מנהלים את הכסף של העולם, בוול סטריט ובסיטי, רוקחים מניפולציות, מעלימים מידע ומתנהלים במעין אזור דמדומים שבו החוק והמוסר הם מושגים נזילים.

העדויות האלה לא צצות כעת במקרה. הן חלק מזרם תביעות ענק שהוגשו לאחרונה נגד גופים פיננסיים על ידי רגולטורים ותובעים, פרי חקירות סבוכות וממושכות. יש סיכוי טוב שנראה עוד תביעות רבות כאלה בחודשים הקרובים.

עד כה הסתכמו התביעות הגדולות בקנסות עתק: בדצמבר הסכים בנק UBS לשלם כ־1.5 מיליארד דולר בעסקאות טיעון הקשורות להטיית שיעור ריבית הליבור, RBS (רויאל בנק אוף סקוטלנד) שילם 612 מיליון דולר באותה פרשה וברקליס שילם 450 מיליון דולר; HSBC ישלם 1.9 מיליארד דולר בגין אישומי הלבנת כספי סמים וטרור; וסוכנות הדירוג S&P, בתביעה שהגיש נגדה החודש משרד המשפטים האמריקאי, עשויה לשלם יותר מ־5 מיליארד דולר, סכום שווה ערך לרווחים של החברה־האם של S&P, מקגרו היל, בשבע שנים.

אלו תוצאות מרשימות לכאורה, אבל השאלה היא האם יש בהן די, או האם נדרשת רפורמה אגרסיבית בהרבה. "דבר אחד שלמדנו מהמשבר הוא שלא למדנו שום דבר מהמשבר", טוען סילביאן ריינס, מנהל לשעבר בענקית הדירוג מודי'ס שהפך לאחד המבקרים החריפים של השיטה.

אפשר להניח שעד שזה יקרה, ושכל עוד החשיפות ימשיכו להסתכם בעסקאות טיעון - בלי הודאה במעשים ובלי רפורמה משמעותית - המערכת לא תשתנה. המקסימום שיקרה הוא שבנקאים ילמדו להסתתר טוב יותר ויפסיקו לנהל את השיחות המביכות שלהם על גבי פלטפורמות שמשמרות אותן לנצח.בינתיים נוכל "להתנחם" בערימות הציטוטים השערורייתיים, המטופשים והמפלילים שלוקטו מהמחשבים ומהטלפונים הניידים של אנשי פיננסים לא זהירים, ו"כיכבו" במאות עמודי תביעה ועסקאות טיעון בשנה האחרונה.

1. בסוכנות הדירוג S&P משחקים עם המודלים בשיא הבועה

ב־4 בפברואר השנה הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעת הונאה נגד חברת הדירוג S&P - הצעד האגרסיבי ביותר שננקט עד כה בעקבות המשבר הפיננסי. בתביעה, בגובה 5 מיליארד דולר, נטען שסוכנות הדירוג הגדולה בארה"ב גרמה למשקיעים להפסדים של מיליארדי דולרים על ידי מתן דירוגי אשראי מעולים למכשירים פיננסיים מפוקפקים. "זה מעשה שערורייתי שקשור ללב המשבר הפיננסי האחרון", הסביר התובע הכללי של ארה"ב אריק הולדר. 120 עמודי התביעה מראים איך חברת הדירוג הכירה את הסיכונים של מכשירי המשכנתאות (CDO - מכשיר פיננסי המורכב ממאגר של חובות פרטיים ומשכנתאות, שנמכר למשקיעים המוכנים להמר על סיכון החוב) עוד מ־2004, אבל התעלמה מהם במכוון. גם בשלהי 2006, כשסימני המשבר החלו לצוץ, החברה המשיכה לשדר עסקים כרגיל כלפי חוץ ולתת דירוגים סבירים למכשירים פיננסיים שבשנים הבאות יסבו לרוכשיהם הפסדים של מיליארדי דולרים.

כתב התביעה הוא עדות לניגוד האינטרסים שבו מתנהלת החברה: הכנסות סוכנות הדירוג מגיעות מהבנקים שמייצרים את הניירות שהיא מדרגת, והורדה בדירוג עלולה לעלות לה באובדן לקוחות. אם S&P תיאלץ לשלם 5 מיליארד דולר, זו תהיה אמנם מכה קשה עבורה, אבל חוסר הפיקוח על תעשיית הדירוג וניגוד העניינים שבו היא מתנהלת ייוותרו בעינם. S&P טענה בתגובה כי הקטעים מהמיילים "נבחרו בקפידה" על ידי משרד המשפטים, הוצאו מהקשרם, ועומדים בסתירה לעדויות אחרות.

2. בבנקים בלונדון מזייפים את שער הליבור

שער הליבור (LIBOR), שמקורו בלונדון, הוא שער הלוואות שמודד באיזו ריבית הבנקים מוכנים להלוות כסף זה לזה. השער, שמבוסס על דיווחי הבנקים הגדולים, משמש בסיס לקביעת הריביות באינספור עסקאות בעולם - מכרטיסי אשראי, דרך משכנתאות ועד לטריליוני דולרים בנגזרים פיננסיים. ביוני 2012, בעסקת טיעון עם בנק ברקליס, נחשפה מזימה רחבת היקף של עובדי הבנק למניפולציה של הליבור. בברקליס, כמו בבנקים אחרים, ניפחו או קיצצו את הערכות הריביות שלהם כדי להרוויח מכך.

בנוסף לברקליס, לפחות 16 בנקים נחקרו ונחקרים בחשד למעורבות בפרשה, בהם UBS ,RBS, בנק אוף אמריקה, סיטי, דויטשה בנק וקרדיט סוויס. במקרה של UBS, למשל, סוחרים של הבנק שיתפו פעולה עם ברוקרים חיצוניים כדי להטות את שער הליבור כך שיתאים לצורכי הבנק. כדי לגמול להם, בבנק ביצעו עם הברוקרים עסקאות Wash (עסקאות מכירה ורכישה המבטלות זו את זו), כך שאלה הרוויחו עמלות. UBS נאלץ לשלם, במסגרת עסקת טיעון, 1.5 מיליארד דולר והודה בהונאה שהיו מעורבים בה עשרות מעובדי הבנק בשנים 2005–2010. הפרשה גלשה אף למישור הפלילי: שני עובדים בכירים מ־UBS ניצבים כיום בפני כתבי אישום בארה"ב . הטיית שערי הריבית, כך מסתבר, היתה - וייתכן שעודנה - נפוצה בקרב בנקים רבים במרכז הפיננסים של לונדון. במאמר שהתפרסם ביולי האחרון ב"פייננשל טיימס" נטען אפילו כי הטיית הליבור נפוצה מאז 1991.

3. ב-HSBC מלבינים את כספי קרטל הסמים ומקורבי אסד

ביולי האחרון הגישה ועדה של הסנאט האמריקאי דו"ח חקירה בן 300 עמודים שמראה איך שימש במשך שנים הבנק הבריטי HSBC כצינור להלבנת כספים, והעלים עין באופן עקבי מעסקאות חשודות. לפי הדו"ח, קרטל הסמים העביר במשך שנים כספים בין מקסיקו לארה"ב באופן חופשי, באמצעות השלוחה המקסיקנית של הבנק - HSMX. אף שעוד מ־2002 היה ידוע היטב שכספים רבים המגיעים ממקסיקו קשורים בארגוני פשיעה וסמים, החליט HSMX להעניק למדינה את דירוג הסיכון הנמוך ביותר. התוצאה: לקוחות מקסיקנים לא זכו לפיקוח מוגבר, וחשבונות חשודים לא נחקרו או נסגרו. ב־2008, למשל, העביר סוכן סמוי דרך חברת Sigue המקסיקנית, לקוחה של HSBC, יותר מחצי מיליון דולר, תוך שהוא מבהיר במפורש שהוא מעביר כספי סמים.

מעבר לכך שימש הבנק צינור להלבנת כספים לישויות הנחשבות לעוינות את ארה"ב, בהן איראן, חמאס והטליבאן. בשנים 2001–2007 התרחשו בשלוחה האמריקאית 28 אלף פעולות חשודות וחסויות. רובן המכריע - בשווי כ־20 מיליארד דולר - היה קשורות באיראן, אך בנקאים דאגו להסוות את העובדה הזו והנחו לקוחות המצויים ברשימות השחורות של משרד האוצר האמריקאי לכתוב בהודעות התשלום שלהם הוראות כמו "אל תזכיר את שמי בניו יורק" כדי להסתיר את זהותם.

ב־HSBC אמנם פעלו מנגנוני פיקוח, אך הם התבררו בדיעבד כחסרי אונים. בדצמבר הסכים הבנק לעסקת טיעון של 1.9 מיליארד דולר עם רשויות החוק בארה"ב.