שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

אילו בכירים יצליחו לעקוף את הגבלות השכר החדשות?

התיקון לשכר הבכירים שייכנס לתוקף ב-12 בדצמבר קובע שלאישור שכרו של מנכ"ל החברה יש חשיבות מרכזית בעבור בעלי המניות

משה גורלי 09:5219.11.12

תיקון שכר הבכירים ייכנס לתוקפו בתוך 30 יום מיום חקיקתו, ב־12 בדצמבר. אולם, המשמעויות המיידיות שלו ייגזרו משני אלה: האחד, תקופת מעבר של תשעה חודשים שנקבעה כדי שחברות יוכלו לנסח מדיניות תגמול רצינית; השני, תקנות שנמצאות כעת בעבודה ושוקלות בקשות שונות לפטורים והקלות של גורמים בשוק, למשל של חברות דואליות. התקנות - וזה כבר ברור - ייתנו פטור מפיקוח שכר לחברות שאינן מעסיקות עובדים, חברות שלד וכיו"ב.

 

בתקופת הביניים, קובע התיקון לחוק, יאושר כל שכר כאילו היה חריג למדיניות התגמול, אף שמדיניות כזו עדיין אינה קיימת. כלומר, השכר יעבור אישור במסלול הארוך באסיפה הכללית, במקרה של קבלת בכיר חדש לחברה או שדרוג לבעל תפקיד קיים. לעומת זאת, הארכת תנאים "טכנית" לא תדרוש את האישור החריג. חברות כמו טבע וכיל, שמינו מנכ"לים ערב כניסת החוק לתוקפו, "הרוויחו" - המתכונת המחמירה לא תחול עליהן.

 

התיקון החדש מבוסס על שלושה נדבכים עיקריים: הראשון, החובה למנות ועדת תגמול - ועדת דירקטוריון מיוחדת, בלתי תלויה, שתפקידה להמליץ לדירקטוריון על מדיניות התגמול של החברה ולאשר עסקאות תגמול עם נושאי המשרה, ובכלל זה נושא משרה שהוא בעל השליטה בחברה. השני, החובה לקבוע מדיניות תגמול שתובא לאישור האסיפה הכללית, לפחות בכל שלוש שנים. הדירקטוריון רשאי לקבוע מדיניות למרות התנגדות האסיפה. החוק מתווה שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כדי להבטיח את התאמתה לצורכי החברה. למשל, המפקח על הבנקים דרש להתאים את התגמול לנושאי משרה בבנק לביצועים ארוכי טווח ולא להצמידו לביצועי שנה אחת, מה שעלול לעודד הרפתקנות בטווח המיידי על פני יציבות ארוכת טווח. כמו כן, הדירקטוריון נדרש לבחון את התגמול של הבכירים בחברה ביחס לשכרם של כלל עובדי החברה, לרבות עובדי הקבלן.

 

הנדבך השלישי הוא אישור מדיניות התגמול והליך אישור העסקאות הפרטניות עם נושאי משרה. החוק קובע מנגנון שמקנה משקל לעמדת האסיפה הכללית באישור תנאי התגמול מראש, ולא בדיעבד כמו בארה"ב. עמדת האסיפה הכללית אינה מחייבת ברוב החברות, והדירקטוריון רשאי לחרוג ממנה, למעט בחברה־נכדה ציבורית (חברה ציבורית שמעליה שתי חברות ציבוריות או חברות אג"ח), שבה בעל שליטה שולט אך אחוזי אחזקתו נמוכים. במקרה זה, לאסיפה הכללית תהיה עמדה מחייבת ויובטח שקולם של בעלי מניות המיעוט יישמע.

 

כמו כן, החוק החדש מאפשר לוועדת התגמול להתעלם ממדיניות התגמול באישור שכר מנכ"ל, אם מצאה שהתנאים יסוכלו באסיפה הכללית. הוראה זו תחול רק על מועמד לכהונת מנכ"ל שאינו תלוי בחברה, לפי אמות המידה של אי־תלות של דירקטור חיצוני. מטרת הוראה זו למנוע סיכול גיוס מועמדים חיצוניים שחשיפת מועמדותם בטרם אושרה עלולה למנוע מהם להגיש מועמדות.

 

לפי תפיסת החוק החדש, מדיניות התגמול היא הכלי המרכזי המרסן את פוטנציאל ההשתוללות. כמו כן, לאישור שכר המנכ"ל חשיבות מרכזית מבחינת בעלי המניות. לכן, באישור שכר מנכ"ל, גם אם הוא נכלל במסגרת מדיניות התגמול, נדרש אישור האסיפה הכללית שכולל רוב מבעלי מניות המיעוט. זאת, לעומת נושאי המשרה האחרים שלגביהם נדרש רוב רגיל בלבד באסיפה הכללית, כלומר יספיק רצונו של בעל השליטה כדי לאשר את תנאיהם אם אינם חורגים ממדיניות התגמול.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x