$
השורה התחתונה

ועדיין, לאחר שנחתכה ב־50%, פייסבוק יקרה יותר מהמתחרות בענף

מאז הנפקתה איבדה מניית הרשת החברתית מחצית מערכה, אולם בשקלול ציפיות הרווח העתידיות שלה, ענקית האינטרנט הסינית טנסנט, למשל, נסחרת במכפיל נמוך יותר. גם לגרופון, שמנייתה קרסה ב־80% וזינגה שאיבדה כבר 70% יש אלטרנטיבות זולות יותר. "כלכליסט" מציג: מפת כדאיות השקעה במניות חברות האינטרנט

שניר הנדלר 06:5830.08.12

הדו"חות הכספיים שפרסמו לאחרונה חברות הרשתות החברתיות בהובלת פייסבוק הגבירו את חששות המשקיעים לגבי יכולתן להמשיך ולצמוח. במקביל נאלצו החתמים של המניות בהנפקות לספוג ביקורת ציבורית קשה בטענה שניפחו את מחירי המניות בעת ההנפקה למחירי בועה, ומסיבה זו הן רשמו צניחה חדה מאז הנפקתן. המספרים במקרה הזה מדברים בעד עצמם: מאז הנפקתה בחודש מרץ האחרון נחתכה מניית פייסבוק ב־50%, גרופון צנחה ב־83% מאז הנפקתה לפני פחות משנה וזינגה איבדה 66%. בנוסף, גם מניית חברת מנוע החיפוש הרוסית יאנדקס צללה ב־39% מאז הנפקתה ביוני 2011.

 

אולם, במקרה של חברות האינטרנט, נדמה שקשה להאשים את החתמים בניפוח מחירי המניות. הסיבה לכך היא שרוב חברות האינטרנט שהונפקו בשנה האחרונה בבורסות וול סטריט נסחרו בשוויים דומים לאלו עוד קודם לכן בשוק המשני - בורסות שבהן סוחרים משקיעים במניותיהן של חברות פרטיות.

 

כשמשקיעים בחברה פרטית, אמורה להיות למשקיע תוכנית לאקזיט: חלק מהמשקיעים יבחרו למכור את אחזקתם בעת ההנפקה לציבור; אחרים ימתינו גם שנים לאחר ההנפקה בציפייה לייצר ערך גבוה יותר; ויש משקיעים שיבחרו למכור את החברה עוד בטרם הבשיל הפוטנציאל שלה, כמו במקרה של אינסטגרם שנמכרה לפייסבוק עוד בטרם היה ידוע למנהליה כיצד לבצע מוניטיזציה (הליך של המרת תנועה ברשת האינטרנט להכנסות) למוצר. הבעיה עם חברות מהסוג של פייסבוק או אינסטגרם היא שברגע שהן מנפיקות, המשקיעים שרוכשים את המניות בבורסה מצפים מהחברה להשיג צמיחה חדה ברווחים, כזאת שתצדיק את מחיר המניות שלהן.

 

מארק צוקרברג מארק צוקרברג צילום: בלומברג

 

 

במקרה של זינגה, גרופון ולינקדאין, למרות המכפילים הגבוהים בהנפקה, לחברות כבר היה מודל עסקי ברור והן ייצרו הכנסות של ממש. מנגד, במקרה של מניות רשתות חברתיות כמו פייסבוק, שהנכס העיקרי שלהן עד כה הוא מסה גדולה של משתמשים, והן עדיין מחפשות את המודל העסקי שלהן, מהלך של הנפקה עלול להיות הרסני למשקיע. לצערם של המשקיעים, זה בדיוק מה שקרה בעת הנפקת פייסבוק, ובענק.

 

במידה מסוימת, פייסבוק מזכירה את חברות הבועה של שנת 2000 - עדיין לא ברור לה כיצד לתרגם את הצמיחה העקבית במשתמשים ואת כמות הזמן הרבה שהמשתמשים מבלים בגלישה בה לרווחים. אולם, למרות נקודת הפתיחה הבעייתית, הביקושים למניה מצד גופים מוסדיים הלכו ותפחו, ואיתם גם מחיר המניה בהנפקה. למעשה, יום המסחר הראשון במניית פייסבוק יירשם בדפי ההיסטוריה: כ־580 מיליון מניות הרשת החברתית החליפו ידיים. בכך נשבר השיא שרשמה ב־2010 הענקית האמריקאית ג'נרל מוטורס, אז עמד מחזור המסחר היומי על 458 מיליון מניות. הביקושים הגדולים בהנפקת פייסבוק הביאו לתקלות טכניות בבורסת נאסד"ק, ויום למחרת גילו המשקיעים כי החתמים נאלצו להתערב בהנפקה ולרכוש מניות של הרשת החברתית כדי לשמור על מחיר המניה הגבוה.

 

מהלך זה של רכישת המניות במחיר יומי נמוך מתוך ציפייה שהביקושים יעודדו משקיעים לרכוש את מניות הרשת החברתית, ומכירת המניה לאחר מכן הניב לחתמים, על פי הערכות, רווחים של יותר מ־100 מיליון דולר. המשקיעים נשארו עם הסנטימנט השלילי במניה - שגרר לירידות גם בחלק ממניות חברות האינטרנט האחרות.

 

האם הצניחה שנרשמה בחודשים האחרונים במניות חברות האינטרנט מהווה הזדמנות קנייה למשקיעים? כדי לענות על שאלה זו יש לבחון את המודל העסקי שבחרו החברות.

 

לינקדאין

המודל העסקי הברור תורם ליציבות לעומת המתחרות בתחום

 

מבין מניות החברות שהונפקו בשנה האחרונה, פייסבוק, גרופון, זינגה ולינקדאין, האחרונה היא היחידה שרשמה תשואה חיובית מאז הנפקתה. לינקדאין אמנם מוזכרת בנשימה אחת עם שאר הרשתות החברתיות, אך מדובר ברשת שהיא פחות חברתית והרבה יותר מקצועית. מהבחינה הזאת, לינקדאין הצליחה לבדל את עצמה מרשתות חברתיות אחרות ומספקת פתרון מושלם לאנשים שנרתעים מרשתות חברתיות, אבל עדיין רוצים להיעזר ביתרונות שלהן כדי למצוא עבודה, להתייעץ עם קולגות בתעשייה או לפתח קשרים עסקיים שונים.

 

ג'ף ויינר, מנכ"ל לינקדאין ג'ף ויינר, מנכ"ל לינקדאין צילום: בלומברג

 

המודל העסקי של לינקדאין מתבסס על שלושה ערוצים מבטיחים: מכירת שירותי איתור עובדים לארגונים (50%), פרסום (30%) ושירותי פרימיום עבור מנויים (20%). הכנסותיה ברבעון השני של 2012 הסתכמו בכ־228 מיליון דולר, צמיחה של 89% לעומת התקופה המקבילה.

 

בשורה התחתונה הציגה לינקדאין רווח נקי של 2.8 מיליון דולר. לשם השוואה, ברבעון השני של 2011 רשמה לינקדאין רווח נקי של 4.5 מיליון דולר. נכון לסוף יוני, ברשת החברתית של לינקדאין רשומים כ־174 מיליון משתמשים - עלייה של 50% לעומת סוף יוני ב־2011. למעשה, מבין החברות שמוזכרות לעיל, לינקדאין נראית היציבה ביותר מבחינת מודל עסקי.

 

למעשה, המודל העסקי הברור הופך אותה לאפשרות ריאלית להירכש על ידי ענקיות אינטרנט אחרות. למרות זאת, תחזית צמיחת הרווח למניה השנתית של לינקדאין גדולה רק במעט מזו של פייסבוק, אך היא נסחרת במכפיל רווח חזוי של 171 - גבוה מפי ארבעה מזה של פייסבוק.

 

השורה התחתונה: המודל העסקי הברור של החברה מציב אותה כמועמדת להירכש על ידי אחת מענקיות האינטרנט. אולם, מכפיל הרווח שלה גבוה לעומת החברות בענף, ולא כל חברה תוכל להרשות לעצמה רכישה ב־11 מיליארד דולר.

 

גרופון

חלוצת הקופונים באינטרנט מחפשת להמציא את עצמה מחדש

 

לעומת המודל העסקי היציב שמציגה לינקדאין, נראה כי זה של גרופון, המוכרת קופונים לבתי עסק ברשת, לוקה כעת בחסר. גרופון, שמחפשת כעת מקורות הכנסה נוספים, היא כנראה החברה הראשונה בהיסטוריה שבתוך פחות מחצי שנה מאז הנפקתה, הודתה שהמודל העסקי שלה זקוק לשינוי משמעותי.

 

מאז הונפקה בנובמבר האחרון, צנחה מניית גרופון ב־83% והיא נסחרת כעת בשווי של כ־2.9 מיליארד דולר. כמו במקרה של חברות אינטרנט אחרות, גם כאן השוק ציפה בשקיקה להנפקתה לאחר ששנה בלבד לפני כן הוצמד לה תג מחיר של 6 מיליארד דולר על ידי ענקית החיפוש באינטרנט גוגל שביקשה לרכוש אותה.

 

מנכ"ל גרופון, אנדרו מייסון מנכ"ל גרופון, אנדרו מייסון צילום: בלומברג

 

בדומה ללינקדאין, כשגרופון הגישה את התשקיף, המודל העסקי שלה היה ברור: מכירת קופון למוצר כלשהו, תוך גזירת רווח מעמלת המכירה. אולם לאחר הגשת מסמכי ההנפקה, רשות ני"ע האמריקאית (SEC) החלה לבקר את שיטת חישוב ההכנסות של גרופון, המחשבת את כלל התמורה ממכירת קופון כהכנסות.

 

כך, למשל, אם החברה מוכרת קופון בשווי 50 דולר, לוקחת לעצמה עמלה בגובה 5 דולר ומעבירה את היתר לבתי העסק, אולם היא דיווחה על כל 50 הדולרים כהכנסה. בעקבות התערבות ה־SEC נאלצה גרופון לשנות את שיטת חישוב ההכנסות שלה - מהלך שהפך אותה מחברה רווחית (על הנייר) לחברה בעלת הפסדים כבדים.

 

את הרבעון השני של 2012 סיימה גרופון עם זינוק של 45% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ל־568 מיליון דולר. במהלך הרבעון גרופון עברה לראשונה לרווחיות, כשהציגה רווח נקי של 28.4 מיליון דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל ספגה גרופון הפסד של כ־107 מיליון דולר. המעבר לרווח וודאי מעודד, אך הוא נובע בעיקרו מכניסתה לתחום נוסף: מכירה ישירה של מוצרים שתרמו לה להציג הכנסות 65.3 מיליון דולר במהלך הרבעון המדווח.

 

על פניו המהלך נראה הגיוני, אך האם נכון מצדה של גרופון להתחרות בענקיות כמו אמזון ו־eBay? לגרופון כנראה שלא נותרה ברירה.

 

מכירת הקופונים באינטרנט היתה אמנם רעיון מהפכני, אך מיד לאחר שגרופון השיקה את השירות החלו לצוץ אתרים מתחרים שסיפקו לצרכנים שירות דומה. פחות משנה לאחר ההנפקה המוצר של גרופון כבר לא מרגש יותר והתחרות גדולה. גרופון אולי יכולה להתייעל בהוצאותיה ולהגדיל את שורת הרווח, אך כפי שאמר פעם פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית, "אין דבר שהוא יותר חסר תועלת מאשר לבצע ביעילות משהו שאין בו צורך". במילים אחרות, גרופון צריכה להמציא את עצמה מחדש.

 

השורה התחתונה: כניסה לתחום המכירות הישירות לצרכנים סייעה לגרופון לעבור לרווח ברבעון החולף, אך בתחום הפעילות המקורי שלה מתקשה החברה להתמודד עם התחרות הגוברת.

 

פייסבוק

כיצד מתמחרים פוטנציאל של מיליארד משתמשים?

 

בניגוד גמור למצבה של גרופון ניצבת פייסבוק. על רכישת קופונים נוכל לוותר, אבל התנתקות מפייסבוק קשה עשרות מונים, לאחר שהרשת החברתית הפכה, לשמחתנו או לצערנו, לערוץ התקשורת העיקרי עם החברים והמשפחה. פייסבוק היא מהפכה. אחרי שלארי פייג' וסרגי ברין המציאו את מנוע החיפוש גוגל ושינו את הדרך שבה אנחנו גולשים ובזמן שסטיב ג'ובס המציא מחדש את האופן שבו אנחנו מתקשרים בטלפונים סלולריים, מארק צוקרברג חיבר את העולם לרשת חברתית אחת. גם אם כרגע לא ברור לפייסבוק איך לייצר צמיחה בהכנסות, היא כרגע, ללא ספק, אחת החברות עם פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר מבין חברות הטכנולוגיה. אך כיצד מתמחרים פוטנציאל?

 

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק צילום: איי פי

 

מספר המשתמשים הפוקדים את פייסבוק מדי חודש עמד בסוף הרבעון השני על 955 מיליון, צמיחה של 6% לעומת מספר המשתמשים בסוף מרץ השנה. ההכנסה הממוצעת ממשתמש (ARPU) עמדה על 1.28 דולרים ברבעון השני - בדומה להכנסה הממוצעת בארבעת הרבעונים האחרונים - המשקף קצב הכנסה שנתית ממשתמש של 5.12 דולרים.

 

העובדה שפייסבוק מתקשה להגדיל את ההכנסה הממוצעת ממשתמש בוודאי לא מעודדת מבחינת משקיעי פייסבוק. עם זאת, כשפייסבוק תבין כיצד לעשות מוניטיזציה טובה יותר, ה־ARPU שלה עשויה לנסוק ואולי להגיע ביום אחד לזו של טנסנט (Tencent) הסינית. טנסנט, חברת האינטרנט הגדולה בעולם אחרי גוגל ואמזון, מציעה רשת חברתית ומשחקי רשת ובנוסף פורטל חדשות, שירותי פרסום ברשת ושירותי ערך מוסף לטלפון סלולרי. כל אלה נתמכים בנכס היקר ביותר של החברה - שירות המסרים המיידיים הגדול בעולם, QQ, הדרך המועדפת על סינים רבים לתקשר זה עם זה. לשם השוואה, ה־ARPU השנתי של טנסנט עומד על 76.5 דולר.

 

אולם, גם אם לפייסבוק יש פוטנציאל להשיג עשירית מה־ARPU של ענקית האינטרנט הסינית, השקעה בה היא עדיין לא רעיון השקעה מושכל. הכנסות פייסבוק ברבעון השני של 2012 צמחו ב־32% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב־1.18 מיליארד דולר. למרות הצמיחה בהכנסות, במהלך הרבעון ספגה פייסבוק הפסד של 157 מיליון דולר. לשם השוואה, ברבעון השני של 2011 עמד ההפסד של החברה על 240 מיליון דולר.

 

מבנה ההוצאות של פייסבוק רזה יחסית, כך שעד שהיא תצליח להבין איך לייצר יותר כסף מהמשתמשים ברשת החברתית, היא תתקשה לקצץ בהוצאותיה. אולם דווקא לעובדה שהחברה מחקה מחצית משווייה מאז הונפקה במאי האחרון יש תרומה מכרעת לשורה התחתונה. כמו כל חברת אינטרנט צעירה, פייסבוק תלויה מאוד ביכולתה לשמור את הכישרונות בחברה.

לצורך כך, פייסבוק הקצתה בשנים האחרונות עשרות מיליוני אופציות לעובדיה. אולם בשונה מחברות טכנולוגיה אחרות שמקצות אופציות לעובדים במחיר מימוש קרוב לזה של מחיר המניה, פייסבוק הקצתה לעובדיה אופציות במחירי רצפה. בעת פרסום התשקיף החזיקו המנהלים והעובדים בפייסבוק כ־224 מיליון אופציות במחיר מימוש של 19 סנט בלבד כשתקופת ההבשלה של האופציות היא ארבע שנים.

 

כמו כל חברה המעניקה אופציות לעובדיה, גם פייסבוק צריכה להכיר בהוצאות בגין האופציות לאורך תקופת הבשלתן. סכום זה מחושב כמכפלת כמות האופציות בהפרש בין מחיר המניה בשוק לבין מחיר המימוש. מחיר מניית פייסבוק בהנפקת החברה נקבע על 38 דולר. מחיר זה שיקף הוצאות בגין אופציות של כ־8.5 מיליארד דולר - הוצאה שנתית של כ־2.1 מיליארד דולר. בעקבות הצניחה במניית פייסבוק והעובדה שפייסבוק הכירה כבר בחלק מההוצאות ברבעון השני, נותר לפייסבוק להכיר בהוצאה של 3.3 מיליארד דולר בלבד - סכום שמרבית החברות הנסחרות בנאסד"ק ישמחו לרשום כהכנסות שנתיות. לכן, לא מן הנמנע כי הירידה החדה במחיר המניה תאפשר לפייסבוק לחזור לרווח כבר ברבעון הקרוב.

 

איום נוסף על השורה התחתונה של פייסבוק נובע מהשימוש הגובר של משתמשי האפליקציה של הרשת החברתית במכשירים הניידים. בשיחת הוועידה שקיימה פייסבוק לאחר פרסום דו"חותיה לרבעון השני של 2012, ציין מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג כי בתוך חמש שנים פייסבוק צופה ש־5–4 מיליארד משתמשים יחזיקו בסמארטפון - כמות כפולה מכמות האנשים המחזיקים היום במחשב. מדיווחי החברה עולה כי נכון לסוף יוני, מספר המשתמשים הפעילים בפייסבוק באמצעות גרסאות המובייל הסתכם ב־543 מיליון, עלייה של 67% לעומת התקופה המקבילה.

 

לכאורה, מדובר בנתונים חיוביים, אך למעשה אלו אינם נתונים מעודדים מבחינת פייסבוק, שחלק הארי של רווחיה מקורו בחבילות הפרסום הגדולות יותר בגרסת המחשב הביתי. בגרסת המובייל, לעומת זאת, עקב גודל המסך הקטן יחסית, שטח הפרסום של פייסבוק מוגבל. לכן, משקיעים רבים מרגישים חוסר נוחות בכל הקשור ליכולת הצמיחה של הרווחים העתידיים, שכן התוכנית העסקית הנוכחית, לפחות בכל הקשור לתחום המובייל, לא מספקת פתרונות מתאימים.

 

גם אם השמועות יתבררו כנכונות ופייסבוק תרכוש את אפליקציית הניווט ווייז, ייקח זמן לא מבוטל עד שווייז תצליח - אם בכלל - לבצע מוניטיזציה משמעותית עבור פייסבוק. לווייז יש אמנם הפוטנציאל להוסיף לפייסבוק הכנסות מפרסומות מבוססות מיקום, אך עד עתה עיקר המוניטיזציה שעשתה היתה לגייס כסף ממשקיעים שקיוו ליהנות מתישהו מהפוטנציאל העתידי של החברה - ולשלם את כספי הגיוס לעובדים. לכן, לא מן הנמנע, שכמו במקרה של אינסטגרם, המוניטיזציה המשמעותית היחידה שהמשקיעים בווייז ייהנו ממנה תהיה אקזיט.

 

השורה התחתונה: האתגר העיקרי של החברה הוא להגדיל את ההכנסה הממוצעת למשתמש כדי לעבור לרווחיות. משימה זו תהיה קשה יותר בשל עליית שיעורי הצמיחה במובייל.

 

פנדורה

מפעילת הרדיו שמצליחה למקסם את ההכנסות מפרסום ברשת

 

בעיית המוניטיזציה באינטרנט אינה ייחודית לפייסבוק או ווייז. למרות העובדה כי היצע שטח הפרסום מוגבל, גם מאות מיליוני המשתמשים בטאבלטים ובסמארטפונים לא מצליחים לשכנע את המפרסמים באינטרנט להילחם על רכישת שטחי הפרסום במובייל.

 

הסיבה: המידע העסקי (BI) שאגרו חברות הפרסום מהגולשים במובייל לא מאפשר להם לכמת את ההצלחה הצפויה של הקמפיין.

 

לכן, כשחברות פרסום רוכשות שטחי פרסום במובייל, המחיר שהן משלמות עבור שטח הפרסום, נמוך משמעותית מזה שהן משלמות עבור גולשים במחשבים הביתיים. מנתוני חברת קומסקור העוקבת אחר הרגלי הגלישה, עולה כי ממוצע הרווח של בעל האתר על כל 1,000 חשיפות לפרסומת (eCPM) במחשב הביתי מסתכם ב־3.5 דולרים. לעומת זאת, פרסומת דומה, שתפורסם במובייל, תניב לבעל האתר eCPM של 75 סנט בלבד.

 

מי שמצליחה בינתיים למקסם את הרווח מגלישת משתמש באפליקציית המובייל שלה היא פנדורה מדיה. מפעילת הרדיו באינטרנט שהונפקה בבורסת ניו יורק (NYSE) ביוני 2011 איבדה רבע משווי השוק שלה מאז ההנפקה לכ־1.7 מיליארד דולר.

 

אחת הסיבות לצניחה במניה היא ההחלטה להגביל את השימוש בשירות הרדיו שלה לארה"ב בלבד וחסימת שיטות שונות, כמו מחוללי IP שבהן השתמשו צרכני השירות הגלובליים כדי שהמערכת של פנדורה תחשוב שהם מאזינים לרדיו האינטרנטי מארה"ב. המודל העסקי של פנדורה נובע מפרסומות שאליהן נחשפים הגולשים תוך כדי האזנה לרדיו. בנוסף, פנדורה מציעה ללקוחותיה להירשם כמנויים תמורת 36 דולר בשנה, מה שמאפשר להם ליהנות משידורי רדיו ללא הגבלה ובאיכות קול גבוהה יותר מזה שיקבל המשתמש החינמי.

 

לכן, מבחינת החשיפה לפרסומות, אין שוני משמעותי בין משתמש מובייל למשתמש במחשב הביתי. זאת הסיבה שה־ARPU השנתי של פנדורה ממובייל הסתכמה נכון לסוף מאי ב־3.87 דולרים - ARPU נמוכה בכ־42% בלבד מזה שהיא רושמת ממשתמש במחשב האישי.

 

השורה התחתונה: המודל העסקי שאימצה מפעילת הרדיו ברשת סייעה לה להתמודד עם האתגר המרכזי של החברות בתחום: מוניטיזציה של פעילות המובייל.

 

זינגה

הדרך לייצר הכנסות מהמובייל ברורה, אך ההפסד עדיין ניכר

 

גם זינגה, חברת המשחקים ברשת החברתית, כבר זיהתה את הדרך לבצע מוניטיזציה מגולשי המובייל. זינגה יצרה משחקים מצליחים כמו פארמוויל, סיטיוויל, פוקר ומלחמות המאפיה, כולם זמינים בחינם למשתמשי פייסבוק. המשחקים של זינגה ידועים כפשוטים, ממכרים, ולא דורשים רכישה או חומרה מיוחדת ופונים לקהל רחב.

 

מארק פינקוס, מנכ"ל זינגה מארק פינקוס, מנכ"ל זינגה צילום: בלומברג

 

ההכנסות של זינגה וחברות המשחקים החברתיים האחרות מבוססות בעיקר על רצונם של השחקנים להשיג חפצים וירטואליים שנדרשים כדי להתקדם במשחק. חפצים אלו ניתנים להשגה בשלוש דרכים: השקעה של זמן רב במשחק; שליחת ספאם לחברים ברשת כדי שאלו ישלחו לך את החפץ החסר; שימוש במודל מיקרו־תשלומים שמאפשר לגולשים לרכוש את החפצים בתוך המשחק - מוניטיזציה. לרוב, כדי להשיג את החפצים החסרים, השחקנים ישקיעו זמן רב במשחק או שישלחו לחבריהם ספאם. אך, כשטכניקות אלה לא צולחות והשחקנים נותרים עם חפץ חסר, חלקם כבר מוכנים לשלם על החפץ הווירטואלי.

 

בינתיים, נכון לסוף 2011, רק כ־3% מכלל שחקני זינגה רכשו במשחקיהם את פייסבוק קרדיט, הכסף הווירטואלי שיכול לשמש לביצוע קניות במשחקי החברה וברחבי הרשת החברתית. לאחרונה השיקה זינגה פורטל עצמאי המאפשר לשחקנים לשוחח בצ'ט עם שחקנים אחרים כדי שאלו יעזרו אחד לשני להשיג פריטים שונים שיסייעו לאחרים במשחק. כך, מצליחה זינגה לגרום לשחקנים להמשיך ולשחק. במקביל, זינגה יכולה למנף את האתר ליצירת מקור הכנסה נוסף - פרסומות.

 

את הרבעון השני סיימה זינגה עם הכנסות של כ־332 מיליון דולר, צמיחה של 19% לעומת הרבעון המקביל. את עיקר ההכנסות (89%) רשמה זינגה מרכישת חפצים וירטואליים בידי שחקניה. למרות הצמיחה, זינגה סיימה את הרבעון עם הפסד של 22.8 מיליון דולר לעומת רווח של 1.4 מיליון דולר ברבעון השני של 2011.

 

נכון לסוף מאי האחרון, משתמשי המובייל של זינגה מייצרים לה הכנסה שנתית ממוצעת של 5 דולרים - חמישית מההכנסה ממשתמשי המחשב האישי.

 

על הפוטנציאל העצום של זינגה במובייל ניתן ללמוד מחברת המשחקים החברתיים היפנית סייבר־אייג'נט (CyberAgent) שה־ARPU שלה ממשתמשי המובייל עקף בשנה האחרונה את ה־ARPU ממשתמשי המחשב האישי. סייבראייג'נט וחברות משחקים יפניות אחרות בחרו במודל המבוסס על אפשרות לזכייה בפרס גדול אם השחקנים יצליחו להשיג רצף של פריטים וירטואליים. מודל זה הביא את השחקנים להאיץ את איסוף הפריטים באמצעות רכישתם. אולם, אז הגיעו התלונות מצד הורים שחלקם התלוננו שילדיהם שילמו אלפי דולרים בחודש אחד במטרה לזכות בפרס הנכסף, ובמאי האחרון קבעו הרגולטורים כי מודל עסקי זה אינו חוקי. החלטה זאת, שעדיין לא השתקפה בדו"חות הכספיים של החברות היפניות, צפויה לפגוע משמעותית בהכנסות החברות ועלולה להיות לה גם השפעה על זינגה אם הרשויות האמריקאיות יחליטו גם הן, בעקבות היפנים, לאסור רכישה של חפצים וירטואליים.

 

השורה התחתונה: חברת המשחקים סיימה את הרבעון החולף בהפסד, ועשויה להיפגע מצד הרגולטורים. אולם, פוטנציאל המוניטיזציה של המובייל בתחום צפוי לסייע לה בעתיד.

 

את פסקת הסיום יש להקדיש לאמירה כוללת ועקרונית על השקעה במניות חברות האינטרנט. גם אם זינגה כבר הבינה כיצד לעשות מוניטיזציה במובייל, אי־הוודאות סביב עתיד המודל העסקי שלה מטילה ענן כבד על יכולת הצמיחה שלה. הדברים נכונים גם במקרה של פייסבוק - שגם לה פוטנציאל עצום, אך הוא אינו ניתן לכימות בינתיים.

 

וכך, לא מן הנמנע שהמניות של השתיים ייסחרו בעתיד במחירים גבוהים מהמחירים שלפיהם הן שווקו בהנפקה הראשונית, אך עד שהחברות לא יציגו מודל מבוסס ומוכח ליצירת הכנסות מגולשים במובייל, למשקיעים שונאי סיכון מומלץ לוותר על ההשקעה במניות הרשת החברתית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x