הבורסה ב-2011: "שנת המניות" הפכה לשנה של ירידות

2011 היתה אמורה להיות שנת המניות, לפחות על פי דבריהם של מרבית מומחי שוק ההון הישראלים. רובם אמרו כי הגאות שנרשמה בשוק ההון ב־2009 ו־2010 תימשך אל תוך השנה הנוכחית, אלא שהמציאות, כהרגלה, טפחה על פניהם. אם בתחילת השנה העיבו על השווקים החששות מפני קצב הצמיחה האיטי בארה"ב, בהמשך נשכחו חששות אלו כליל, על רקע אסון הטבע ביפן.

החשש כי ייווצר מחסור בציוד אלקטרוני המיוצר ביפן נשכח גם הוא במהרה, כאשר משבר החובות האירופי  היכה במלוא העוז. אל העצבנות שאפיינה את השווקים העולמיים בתחילת השנה הצטרפו נסיבות מקומיות על רקע האביב הערבי, כאשר עצבנות זו המשיכה גם במחצית השנייה של השנה.

פרשנות אמריקה נגד העולם גם כשהכל קרס, ארה"ב סיפקה את התשואות עומרי כהן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

המשקיעים הקטינו את רמות הסיכון של תיק ההשקעות וזרקו נכסי סיכון מכל הבא ליד. מניות שהיו בעבר נכסי צאן ברזל, כגון פרטנר, בזק, דסק"ש וכור, נזרקו מהתיק, כל אחת מסיבותיה, כאשר גם בקרנות הנאמנות המסורתיות  נרשמו פדיונות גדולים על רקע החששות מהקושי של הטייקונים לפרוע את חובותיהם. הבריחה של המשקיעים אל המקלט הובילה את המשקיעים אל איגרות החוב הממשלתיות, והמח"מים הארוכים היו אלו שהוכיחו את עצמם. אם לא די בכך, יציאתם של המשקיעים הזרים מהשוק המקומי  בעקבות המעבר משוק מתעורר לשוק מפותח הוביל להחמרה נוספת במצב.

תשואות המדדים בעולם נכון ל-28.12

הגופים המוסדיים זיהו את הצורך בפיזור הסיכונים ברחבי הגלובוס והסיטו כספים רבים לשווקים בחו"ל - מה שהוביל לשוק של פחות קונים ויותר מוכרים. מבחינת השווקים הגלובליים, ארה"ב שבמשבר הקודם היתה במוקד הרעש, היתה השנה אחת המדינות היחידות בעולם שבהן הצליחו המדדים לרשום תשואה חיובית, כאשר דאו ג'ונס התחזק השנה בכ־6%.

התחזית ל־2012 אינה אופטימית במיוחד, כאשר משבר החוב האירופי אמור להיות גם בשנה זו במוקד העניינים. אם בתחילת השנה רק יוון היתה על הכוונת מבחינת החששות למשבר חובות, אליה הצטרפו לקראת סוף השנה מדינות שנחשבו יציבות יותר בעבר, כמו צרפת ואיטליה, שנאלצה לגייס כספים באג"ח ממשלתיות בריבית של 6.5% בחודש נובמבר האחרון, ומדד פוטסי מילאנו רשם תשואה שלילית של 25% השנה. לכך מצטרפת גם צמיחה עולמית אטית מהצפוי, שתעיב אף היא על השווקים ברחבי העולם בשנת 2012.

אם יצליחו המדינות האירופיות להפיג במעט את חששם של המשקיעים, ירשמו הבורסות תשואות נאות, אך אם המגמה הנוכחית תימשך גם אל תוך שנת 2012, אנחנו צפויים לראות שנה שחונה נוספת מבחינת תשואות. לדברי דרור שליט, מנכ"ל תמיר פישמן ברוקראז', "בתחילת השנה כולם העריכו שהקטר ההודי והסיני יניעו את הכלכלות העולמיות, זה אמנם יקרה, אבל לא כמו שציפו בשנת 2011".

תשואות המדדים המובילים בבורסה

בסיכום שנתי: מדד ת"א 25 ירד ב-18.1%, מדד ת"א 100 השיל 20% ומדד ת"א 75 ירד ב-25.8%. מדד ת"א יתר 50 איבד 25.6% ומדד נדל"ן 15 ירד ב-23.2%.

האג"ח הממשלתיות עלו

השנה החולפת היתה שנתן של איגרות החוב הממשלתיות בישראל. על רקע חוסר הוודאות הכלכלי מצאו בהן המשקיעים מקום מקלט זמני, עד להתבהרות המצב.

מספר גורמים מרכזיים תמכו במגמה החיובית באג"ח הממשלתיות ובראשם, המשבר הכלכלי החריף במדינות אירופה וההאטה בקצב הצמיחה העולמי. לצידם שיחקו תפקיד גם אירועים דוגמת אסון הטבע ביפן, ההתקוממות במדינות ערב וכמובן המחאה החברתית בישראל. המעבר של המשקיעים לאג"ח הממשלתיות קיבל רוח גבית גם מהעלייה בפרמיית הסיכון של קבוצות עסקיות במשק והחשש מפני גל של הסדרי חוב.

בסיכומה של השנה החולפת רשם מדד האג"ח הממשלתיות עלייה של 4.9%, כאשר את העיקר העליות תרמו האג"ח השקליות הבינוניות והארוכות, על רקע הורדות הריבית של בנק ישראל (בעקבות החרפת המשבר העולמי) וכן התמתנות בציפיות לאינפלציה ומדדים נמוכים ואף שליליים לקראת סוף השנה, שהסיטו את כספי המשקיעים מהאג"ח הצמודות לשקליות.

אריק פרץ, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, טוען כי "המפתח לגבי מה שיהיה בשנת 2012 נמצא באירופה: אם נראה שאירופה מתגברת על המשבר שהיא נמצאת בו, נראה שיפור בישראל, ואז התחזקות האג"ח הממשלתיות תיבלם. כרגע נראה שגם אם אירופה תתגבר על המשבר הנוכחי, הצמיחה תהיה מאוד נמוכה לאורך שנים והריביות בגוש היורו יהיו נמוכות, מה שיוביל לתשואה טובה באג"ח הממשלתיות".

לדבריו, "אף שהתשואות הגלומות באג"ח הממשלתיות נמוכות מאוד באופן כללי, עדיין בסביבת ריביות נמוכה נראה שהאג"ח הממשלתיות יניבו תשואות סבירות". עם זאת, בעקבות המהפכה בעולם הערבי נפתח הפער בין התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים לאלו של ישראל ל־2.53%, כאשר האג"ח הממשלתיות האמריקאיות נסחרות בתשואה של 2.02% בעוד הישראליות נסחרות בתשואה לפדיון של 4.55%. כעת נותר לראות האם 2012 תהיה רגועה יותר מבחינה גיאו־פוליטית - מה שיוביל לירידה נוספת בתשואות ולהצטמצמות הפערים.

אג"ח הטייקונים חטפו

השנה החולפת בשוק האג"ח הקונצרני היתה בסימן של עליית פרמיית הסיכון של הקבוצות העסקיות הגדולות. בניגוד למשבר של 2008, הפעם נכנסו לקלחת מרבית חברות האחזקה הגדולות של הטייקונים, שרמת המינוף שלהם גבוהה יחסית כמו אי.די.בי, סקיילקס ואמפל - כל אחת מסיבותיה שלה.

אילן בן דב, בעל השליטה בפרטנר צילום: אוראל כהן

כתוצאה מכך סיכמו מדדי התל־בונד את השנה החולפת בביצועים חלשים יחסית, כשמדד התל־בונד 20 עולה ב־0.7% בלבד ומדד התל־בונד 40 נחלש ב־1.6%. המדדים הנמוכים והסטת הכספים לאפיק השקלי לא פסחה גם על השוק הקונצרני והתל־בונד השקלי הצליח להתבלט עם עלייה של 4.7%.

עליית התשואות באג"ח הקונצרניות מול ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות הביאה להרחבת המרווחים, שמעידים על תפיסת השוק את פרמיית הסיכון ההולכת וגדלה של הפירמות העסקיות.

אלמנט נוסף שבלט בשוק הקונצרני, במיוחד לקראת סוף השנה, הוא הניסיון של חלק מהחברות להגיע להסדר חוב מול בעלי האג"ח שלהן. לצד חברות כמו דוראה ואולימפיה הקטנות יחסית, מצאו את עצמם השנה גם פירמות של הטייקונים נדרשות לחסדי המשקיעים כמו דלק נדל"ן של יצחק תשובה, אמפל אמריקן של יוסי מימן וטאו של אילן בן־דב.

בסיכומה של השנה את תואר "האג"ח שביצועיה היו הגרועים ביותר במדדי התל־בונד" תופסת אג"ח ד' של אי.די.בי אחזקות, שנפלה בכ־39% ונסחרת כעת בתשואה לפדיון של 16%.

נוחי דנקנר. האג"ח הגרועה בתל בונד צילום: אוראל כהן

באי.די.בי סבלו השנה מהפסדי כור  על ההשקעה בבנק השוויצרי קרדיט סוויס, שהעלו חששות מפני פגיעה ביכולת הפירעון של החברות בקבוצה, כמו גם מהמלצות ועדת הריכוזיות. התנודתיות הגבוהה בשערי איגרות החוב של אי.די.בי המחישו יותר מכל את חוסר הוודאות של המשקיעים לגבי עתיד הקבוצה, כשכל הודעה הביאה לעלייה או ירידה דרמטית בשערים.

בצד השני של הסקאלה נמצאת דיסקונט התחייבות ה' השקלית שרשמה בשנה החולפת עלייה של 9.8% על אף החולשה בענף הבנקאות הגלובלי והמקומי, בצל המשבר באירופה.

לדברי קרן צדוק, מנהלת השקעות במגדל שוקי הון, הפדיונות בקרנות האג"ח הקונצרניות הובילו לירידה חדה במחירי האג"ח, כשמנגד מעיבה על השוק העובדה שגופי הפנסיה נמנעו מרכישת מרבית הסחורה שהגיעה לשוק, כתוצאה מאימוץ כללי ועדת חודק, שאפשרו להם לרכוש בעיקר אג"ח מדורגות.

פרות המזומנים התכווצו ואיתן המניות

שוק המניות הישראלי ספג בשנה החולפת ירידות שערים חריפות יחסית לאחר שנתיים של אופוריה בקרב המשקיעים, בצל ריבוי האירועים שפקדו את המשק המקומי כמו גם את העולם כולו במהלכה. היציאה הנמשכת של המשקיעים הזרים מהשוק המקומי, לאחר השינוי בסיווגו ממשק מתפתח למשק מפותח, הוסיפה עוד שמן למדורה, כשיחד עם יציאת הגופים המוסדיים לשוקי חו"ל הפכו את הבורסה לשוק של מוכרים בלבד.

מימין: מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, הי"ר יאיר סרוסי ובעלת השליטה שרי אריסון צילום: אוראל כהן

פרות המזומנים הגדולות במשק המקומי, בהן הבנקים, חברות הקמעונאות, הסלולר והדלקים, שנחשבו ל"באנקר" של המשקיעים נאלצו בשנה האחרונה להתמודד עם מחאה חברתית ורגלוציה מתהדקת, שבסופו של דבר כירסמו ברווחיהן וביכולתן לחלק דיבידנדים. כתוצאה מכך, נפגעו גם מרבית חברות האחזקה הגדולות, שבנוסף מחזיקות במינוף גבוה.

בין היורדות הגדולות של השנה החולפת במדד תל אביב 100 ניתן לציין את דיסקונט השקעות שנכוותה כתוצאה מאחזקת החברה־הבת שלה, כור, בקרדיט סוויס, ונחתכה בכ־67%. מנגד, מי שסייעו למתן את הירידות הן המניות הדואליות פריגו, אלוט ומלאנוקס שזינקו ב־68%, 56% ו־36% בהתאמה.

בהתאם למגמה הכללית, נרשמה ירידה גם בהיקף מחזורי המסחר במניות בבורסה בשיעור של 13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. חמש המניות הסחירות ביותר היו כיל, טבע, בנק הפועלים, לאומי ויחידות ההשתתפות של אבנר.

יחידות ההשתתפות בקידוחי הגז והנפט הגדולים לא הצליחו להמשיך את המומנטום החיובי מ־2010, למעט ישראמקו שעלתה ב־10.3%.

קידוח תמר. ישראמקו העניקה תשואה חיובית למשקיעים צילום: אלבטרוס

קרנות נאמנות: הפדיונות בקרנות המסורתיות נמשכים

פדיונות של למעלה מ־9 מיליארד שקל ספגו קרנות הנאמנות בשנה החולפת. אך עד כמה שהמספר הזה גדול, הוא עדיין לא מציג את תמונת הענף במלואה - וזו היתה עגומה למדי. כ־24 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות המסורתיות במהלך השנה החולפת, סכום שמהווה כשישית מסך נכסיה בסך הכל.

15 מיליארד שקל מתוכם הוסטו על ידי המשקיעים לקרנות הכספיות כחלק מתהליך של בריחה למקלטים וזהו האפיק היחיד שסגר את השנה בגיוס חיובי. למגינת לבם של מנהלי הקרנות, הקרנות הכספיות נחשבות למוצר לא רווחי ולפיכך היינו עדים בשנה החולפת למגמה של העלאת דמי ניהול גורפת בקרנות הללו.

מרבית הפדיונות בקרנות המסורתיות נבעו כאמור מהבריחה אל המקלטים ובמיוחד בכל הנוגע לקרנות האג"ח. העלייה בתשואות האג"ח הקונצרניות הניסו את המשקיעים לקרנות כוכבות דוגמת קרנות המק"מ, שהבטיחו להם תשואה סולידית אמנם, אך בסיכון כמעט אפסי.

בסופה של השנה מנהלת תעשיית הקרנות כ־143 מיליארד שקל לעומת כ־156.7 מיליארד שקל בתחילתה, כאשר בנוסף לפדיונות, נרשמה ירידת ערך של הנכסים בהיקף של כ־5 מיליארד שקל, כתוצאה מהירידות בשווקים המקומיים, הן במדדי המניות והן במדדי האג"ח.

הקרן שרשמה את התשואה הטובה ביותר בתעשייה היתה מיטב זהב שרשמה תשואה של 18.1% מתחילת השנה, בזכות הבריחה של המשקיעים ברחבי העולם אל הזהב. עם זאת, מתחילת דצמבר איבדה הקרן 10.5% מערכה, בעקבות היפוך המגמה בעולם. מבחינת קטגוריה, הקרנות המושקעות באג"ח בינלאומיות רשמו את התשואה הטובה ביותר, והבולטת ביניהן היתה אלטשולר שחם אג"ח גלובלי, עם תשואה שנתית של 11.2%.

מט"ח: הדולר צפוי להתחזק מול היורו ב–2012

שנת 2011 התאפיינה בחולשה של הדולר האמריקאי מול רוב המטבעות של הכלכלות הגדולות בעולם, ובהן יפן, אירופה ואוסטרליה, ברמה של 0.5%–4%. עם זאת, מול הכלכלות הקטנות יותר ובהן ישראל, דרום קוריאה וטורקיה, הדולר דווקא התחזק.

למרות משבר החוב באירופה והחששות הכבדים מקריסה של גוש היורו, שהחלה עם נפילתה של הכלכלה היוונית בתחילת השנה (כאשר ראש הממשלה גורג' פפנדריאו התפטר מתפקידו), המגמה לא השפיעה על שער היורו והוא זינק בכ־4.7% לעומת השקל.

במהלך השנה נרשמה תנודתיות גבוהה בשער הדולר על רקע משבר החוב האירופי. לדברי בועז איפראן, סמנכ"ל השקעות מקבוצת אינפיניטי, ההערכות הן כי ב־2012 הדולר יתחזק מול היורו, מאחר שהריבית על הדולר בטווח הקצר צפויה להישאר ברמתה הנוכחית (0.25%–0.5%), בעוד שהריבית על היורו צפויה לרדת.

רוב המטבעות התחזקו מול השקל השנה, וזאת על רקע אי־היציבות הגיאו־פוליטית באזור: הפרנק השוויצרי רשם את העלייה החדה ביותר מול השקל, של כ־8.5%. בין המטבעות הבולטים הנוספים שרשמו תשואה משמעותית מול השקל ניתן לציין את הפרנק השוויצרי שהתחזק בכ־8.5% והדולר האוסטרלי שעלה ב־6.7%, ואילו הליש"ט התחזקה ב־6.8%. המטבע היחיד שרשם ירידה מול השקל היה הרנד הדרום אפריקאי, שירד מולו בכ־13.3%.