$
בורסת ת"א

מימן על אמפל: "לא נבקש תספורת אלא רק דחיית תשלום הקרן"

בעל השליטה באמפל, שמנהלת מו"מ להסדר חוב: "לא היו הרבה ברירות. אפשר היה לבוא ולשלם את התשלומים של 2012 ולהגיע ל־2013 עם קופה מדוללת ולפגוע במחזיקי האג"ח שיפרעו ב־2013 או לדחות לשנתיים ולצפות שהגז יחזור לזרום"

שניר הנדלר וגולן חזני 08:2320.12.11

בחודשים האחרונים ניסתה אמפל, שבשליטת יוסי מימן, להרגיע את המשקיעים כי פתרון קרוב של משבר הגז במצרים יאפשר לה להמשיך ליהנות מתזרים מזומנים שוטף ולשרת את החוב לבעלי האג"ח. אלא ששרשרת פיצוצים נוספים בצינור הגז (שאמפל מחזיקה ב־12.5%) שהאחרון שבהם התרחש בתחילת השבוע, המשיכה ללחוץ את מחירי האג"ח למטה ונראה כי אחרי שהשוק כבר הטמיע כי אמפל לא מסוגלת לעמוד בחובותיה הכספיים, הגיעה תורה של הנהלת החברה להפנים את המסר.

 

באתר "כלכליסט" נחשף אתמול כי בימים האחרונים החלה סמנכ"לית הכספים של אמפל אירית אילוז להיפגש עם גופים מוסדיים במטרה להשיג הסדר חוב לחברה. זמן קצר לאחר מכן הודיעה החברה כי בכוונתה לבקש דחייה של שנתיים בתשלומי הקרן לבעלי האג"ח.

 

בניסיונותיה להגיע להסדר עם הגופים המוסדיים, הציעה להם אילוז פריסה של החוב תמורת הגדלת שיעור הריבית על האג"ח. חלק מהמוסדיים דרשו גם ערבויות אישיות של יוסי מימן ואופציות למניות אמפל, חלק אחר נמנע מלהיפגש עמה ואחרים אף איימו בפנייה לפירוק בטענה כי קופתה הדשנה של אמפל ומכירת נכסיה הנזילים יאפשרו להם במקרה של פירוק ליהנות מסכום גבוה לעומת השווי שבו נסחרות איגרות החוב של החברה כיום.

 

בהודעתה ציינה אמפל כי בכוונתה לזמן אסיפה של בעלי איגרות החוב שלה, ולבקש מבעלי האג"ח למנות נציגות משותפת לשלוש הסדרות (א', ב' ו־ג') שתנהל מול החברה משא ומתן על הסדר החוב. לפי הודעת אמפל, בכוונתה לבקש דחייה של שנתיים בתשלומי הקרן בהיקף של כחצי מיליארד שקל, ולהמשיך במקביל רק בתשלומי הריבית בהיקף של 116.7 מיליון שקל.

  

 

לאמפל חוב כולל (קרן וריבית) של 1.27 מיליארד שקל לבעלי האג"ח, ולדברי החברה דחיית תשלומי הקרן בשנתיים תאפשר לה להשביח את פעילות החברה־הבת גדות כימיקלים וכן חברות אחרות שבהן היא מחזיקה, על מנת שאלה יגדילו את תזרים המזומנים העתידי שלה.

 

במקביל, החברה לישראל הודיעה באמצעות החברות־הבנות שלה, כיל ובזן, שהיא דוחה את מימוש אופציית הרכישה של הגז המצרי בעוד כשישה חודשים. לפני כשנה הודיעה החברה על רכישה של כ־1.4 מיליארד מ"ק של גז טבעי בהיקף של כ־4 מיליארד דולר. ההסכם המקורי כלל אפשרות רכישה של כמות נוספת, אולם על רקע שיבושי אספקת הגז ממצרים והפיצוץ העשירי בצינור ההולכה מלפני כמה ימים הוחלט על הקפאת הרכישה.

 

"בדיוק לפני שנה, בדצמבר 2010, היינו אמורים לצאת לרוד שואו בגיוס ענק של EMG כשגולדמן זאקס מלווה את הגיוס", מסביר יוסי מימן, בעל השליטה באמפל בראיון ל"כלכליסט". "חודש לאחר מכן קרה מה שקרה במצרים ומאז יש בעיות. יש חוסר ודאות גדולה במצרים, והגז לא זורם. חשבנו שכדאי לאפשר לאמפל זמן כדי למצוא פתרון. אנחנו פועלים לנסות להחזיר את הזרמת הגז ועושים זאת בעזרת ממשלות ארה"ב וישראל. חודשיים לאחר הפיצוץ הראשון התחלנו גם לנקוט באמצעים משפטיים. אנחנו מניחים שצריך לתת למצרים זמן לסדר את הבית". בכנס שנערך ביולי האחרון מימן נשמע קצת אחרת כשנשאל על אפשרות להסדר חוב: "אני מקווה שיהיה הסדר עם מדינות ערב, אולי עם הפלסטינים. נישאר עם הסדרי שלום. אין לי מושג על מה מדובר".

 

למה החלטתם דווקא על דחייה של שנתיים?

"אנחנו מעריכים שהזרמת הגז בצורה סדירה בחזרה תיקח עוד זמן. היועצים המשפטיים שלנו אמרו שהליך משפטי במקרה שזה לא מסתדר, צפוי להימשך כשנתיים. החלטנו שזה יהיה חוסר אחריות מצדנו לפגוע בקופה ובמחזיקי האג"ח, והדבר האחראי יהיה דחייה של הקרן. אנחנו לא מבקשים תספורת אלא דחיית תשלום הקרן תוך כדי שאנחנו משלמים את הריבית".

 

מה גרם לכם לצאת עכשיו? הרי כבר תקופה ארוכה יש תקלות בהזרמת הגז ופיצוצים בצינור.

"לכל אורך התקופה, ממשלת מצרים יצאה, תיקנה את הצינור והחזירה את האספקה. אנחנו מאמינים שגם הפעם המצרים יחזירו את האספקה אבל עכשיו היו בחירות. אני חייב להדגיש שלממשלת מצרים יש עניין לחדש את הזרמת הגז. אנחנו מעוניינים למצות את ההליך מולם ככל שניתן".

 

מה האופציות ששקלתם?

"לא היו הרבה ברירות. אפשר היה לבוא ולשלם את התשלומים של 2012 ולהגיע ל־2013 עם קופה מדוללת ולפגוע במחזיקי האג"ח שיפרעו ב־2013 או לדחות לשנתיים ולצפות שהגז יחזור לזרום. צריך להבין שהדברים כאן לא היו בשליטתנו. בקופה של אמפל יש היום כ־60 מיליון דולר. ב־2012 וב־2013 אמורים לשלם 40 מיליון דולר קרן בכל שנה ו־15 מיליון דולר ריבית. כבר בימים הקרובים נפגוש את המחזיקים ואלה ימנו נציגות, ונתחיל במו"מ".

 

תהיה מוכן להעמיד ערבות אישית? להעניק פיצוי כלשהו בריבית?

"אנהל את המו"מ מולם ולא מול התקשורת. כל המוסדיים הגדולים מחזיקים באג"ח".

 

אתם מציינים את גדות כגוף שתנסו לפתח. זה אומר שפחות בונים על הגז?

"אנו בונים על הגז וגם על גדות. גדות חברה טובה ונמשיך להשביח אותה".

 

אתה איש עסקים מנוסה עם הרבה שנים. מה האינטואיציה שלך אומרת? הגז יחזור? פחות ופחות אנשים מאמינים בזה.

"את הנבואה אשאיר לאחרים. למצרים אינטרס פוליטי ואינטרס כלכלי למכור לנו את הגז ולישראל יש אינטרס פוליטי ואינטרס כלכלי לרכוש את הגז מהמצרים. אני חושב שכל ממשלה שתקום במצרים תמשיך את הקשר. אם המצרים ינתקו את הקשר זה יפגע גם בהשקעות הזרות במצרים".

 

הנכסים ישרתו את החוב עד סוף 2012

נכון ל־30 בספטמבר, בקופתה של אמפל מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של 108 מיליון דולר (סולו). בהנחה שאמפל לא תבצע השקעות נוספות, נכסיה הנזילים יאפשרו לה לתמוך בצרכיה השוטפים של החברה ופירעון קרן החוב עד לסוף שנת 2012. לאחר שאמפל מכרה את ספקית שירותי האינטרנט 012 סמייל במרץ האחרון לפרטנר תמורת 1.5 מיליארד שקל – שנה לאחר שרכשה אותה משאול אלוביץ' תמורת 1.2 מיליארד שקל – אחזקתה העיקרית של אמפל נותרה EMG שבה היא מחזיקה ב־12.5%.

 

יוסי מימן, בעל השליטה באמפל, החזיק בעבר ב־EMG דרך חברת מרחב. הוא רכש את השליטה באמפל בסוף 2001 מידי משפחת שטיינמץ תמורת 90 מיליון דולר - מחיר שהיווה פרמיה של 50% ביחס למחיר בשוק. לאחר שלוש שנים וחצי שבהן ניקה את תיק ההשקעות של אמפל, החליט מימן להעביר מחצית מאחזקותיו ב־EMG ממרחב הפרטית לאמפל הציבורית, תמורת 258 מיליון דולר.

 

במהלך 2007 מכר מימן בשתי מנות 4.4% מהחזקותיו ב־EMG למשקיעים מוסדיים תמורת 97 מיליון דולר, כך שבסופו של דבר מכר לאמפל ולמשקיעים מוסדיים מניות EMG בסכום כולל של 355 מיליון דולר. למהלך זה הייתה שותפה גם אילוז שנהנתה מבונוסים של כ־4.5 מיליון דולר מקבוצת מרחב בשנים 2005—2010 לאור מעורבותה.

 

במהלך השנים האחרונות אמפל המשיכה בהשקעות בתחומי האנרגיה הירוקה והכימיקלים. לאמפל פעילות אנרגיה מתחדשת באמצעות החברות Global Wind Energy (50%) בשותפות עם כלל אנרגיה (50%) הפועלת ביוון ופולין בתחום ייצור חשמל מאנרגיית הרוח; פעילות נוספת היא פרויקט האתנול בקולומביה (25%) ליצירת דלק מסוג ביו אתנול מקני סוכר.

 

בנוסף, אמפל פועלת גם בשוק הכימיקלים באמצעות גדות כימיקלים העוסקת בתחומי הרכש, השיווק, ההפצה והובלה של כימיקלים. פעילותה של גדות סייעה לאמפל לצמצם את הנזק הנגרם מפעילות EMG, וברבעון השלישי השנה הסתכמו הכנסותיה של אמפל ב־165.4 מיליון דולר - צמיחה של 34% לעומת הרבעון המקביל. בצמיחה הנאה בהכנסות תמכו בעיקר ביצועי החברה־הבת גדות כימיקלים שהציגה הכנסות של 139 מיליון דולר, עלייה של 14% לעומת הרבעון המקביל.

 

מחיקת הערך מ־EMG גרמה להפסדים

 

 

למרות העלייה בהכנסות, בשורה התחתונה נאלצה אמפל לספוג הפסד המיוחס לבעלי המניות של 20.3 מיליון דולר שנבע בעיקר ממחיקה שביצעה אמפל עקב ירידת ערך בהשקעתה בספקית הגז המצרית. לשם השוואה, את הרבעון השלישי של 2010 סיכמה אמפל עם הפסד של 25.8 מיליון דולר.

 

אלא שלמרות ההפסדים שרשמה החברה, שדרת הניהול שלה המשיכה ליהנות ממשכורות שנתיות מפנקות במיוחד. יוסי מימן, משך ב־2010 שכר בעלות של 3.4 מיליון דורל הכולל בין היתר שכר בסיס של כ־1.5 מיליון דולר ובונוס במזומן של 1.3 מיליון דולר. אירית אילוז נהנתה משכר בעלות של כ־1.9 מיליון דולר – שידרוג של 35% לעומת שכרה ב־2009. לעומתם, ארז מלצר, מנכ"ל גדות, נאלץ "להסתפק" בשכר שנתי בעלות של כ־1.1 מיליון דולר, מחצית מהסכום שכר בסיס.

 

לכתבה באנגלית לחץ כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x