• תפריט
בורסת ת"א

גד סואן: "עודף הרגולציה משתק את החברות הציבוריות"

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות מוחה על העליהום נגד בעלי השליטה, שזכה לתמיכת רשות ני"ע ומשרד המשפטים

משה גורלי 07:5627.06.11

"צריך למחות על אווירת העליהום נגד החברות הציבוריות. נגד הדימוי שמי שעשיר הוא בהכרח מושחת שעשק את הציבור ואת בעלי המניות.

חברות ציבוריות אינן טייקונים", כך אומר גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. דבריו של סואן באים גם כתגובה למשנה הכלכלי ליועהמ"ש, עו"ד אבי ליכט,

אבי תיקון 16 לחוק החברות, שעיקרו הענקת כוח רב יותר לדירקטוריון ולבעלי מניות המיעוט, וכתגובה לחוק האכיפה המינהלית שיזם ראש רשות ני"ע לשעבר פרופ' זוהר גושן.

 

חקיקה חודרנית

 

"אנחנו בעד רגולציה אבל נגד עודף רגולציה, ובישראל יש בהחלט עודף רגולציה בגלל הנחת העבודה שלנו שכולם מושחתים", אומר סואן. "מומחי ה־OECD שביקרו כאן לפני שנים במטרה לבחון את כניסת ישראל לארגון התרשמו שהחקיקה הישראלית הרבה יותר חודרנית מהחקיקה האירופית שעליה המליצו המומחים, ומאז עוד התקדמנו...".

 

אולי בגלל זה נחסכו מאתנו המשברים הגדולים דוגמת אנרון, וורלדקום, קריסת הבנקים למשכנתאות ב־2008.

 

"את המשברים עברנו בעיקר בגלל השמרנות של הבנקים, וגם בגלל אותם בעלי השליטה שכל כך אוהבים להשמיץ. אפילו זוהר גושן הודה שקל היה לנו להתמודד עם המשבר בגלל שבעלי השליטה כאן שמרו על המנכ"לים, וגם הזרימו כספים כשהיה צורך".

 

נושא בעלי השליטה הוא ההבדל המרכזי בין שוק החברות הישראלי לאמריקאי. בישראל יש בעלי שליטה דומיננטיים המחזיקים כ־45% מהמניות בחברות הציבוריות. בארה"ב השיעור נמוך בהרבה - בין 20% ל־30%. להבדל זה משמעויות רבות. בארה"ב ישנה "בעיית הנציג" - המנכ"ל שמתומרץ לקחת סיכונים, מה שעלול להיות הרה אסון.

 

בישראל, לעומת זאת, ישנה "בעיית בעל השליטה", החשוד בהכפפת והפעלת המנכ"ל והדירקטוריון לצרכיו, מה שלא תמיד עולה בקנה אחד עם טובת החברה. תפיסה זו מניבה את עודף הרגולציה שעליה מדבר סואן, והיא המניע מאחורי תיקון 16 לחוק החברות וחוק האכיפה המינהלית מבית מדרשם של משרד המשפטים ורשות ני"ע.

 

"נכנעו לפופוליזם"

 

"ברוב הגדול של המקרים אין ניגוד אינטרסים בין בעל השליטה לבין החברה", אומר סואן. "הצביע על כך פרופ' אוריאל פרוקצ'יה שהתנגד להעלאת הרוב הבלתי נגוע באישור עסקאות בעלי השליטה משליש לחצי מקרב בעלי מניות המיעוט. המסננת שנועדה לבלום עסקאות בלתי ראויות תבלום גם ובעיקר הרבה עסקאות ראויות".

 

לדברי סואן, "ההתנפלות על החברות הציבוריות משתקת את פעילותן. מנהלים חוששים מכל צעד שהם עושים. בכל דבר הם פונים לאישור היועץ המשפטי. זה משבש את העבודה. במקום שתשומת לבם ומרצם יוקדשו לקידום החברה, להשאת רווחיה, הם מוסטים להתמודדות עם עודף הרגולציה. אני שומע את זה כל הזמן ממנהלים שחשים לכודים תחת משקולת הרגולציה".

 

התנגדת גם לאיסור על שיפוי וביטוח מנהלים כדי לא לכרסם בהרתעה.

 

"כמובן שאין לבטח מנהל שמבצע במודע עבירה פלילית. אבל כשמדובר ברשלנות? בארה"ב ניתן לבטח על רשלנות, גם גושן תמך בכך, אבל משרד המשפטים והכנסת נכנעו לפופוליזם התקשורתי והציבורי, ואמרו, 'מה פתאום שאלי יונס, שמרוויח מיליון שקל בחודש, לא ישלם מכיסו את הקנס?', אבל הבעיה היא לא יונס, אלא סמנכ"ל כספים או מזכיר חברה שמרוויחים 20–30 אלף שקל בחודש וחשופים לקנס של עד מיליון שקל".

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x