המלחמה על הקופקסון תוכרע אצל הנוירולוגים
התרופות האוראליות לטיפול בטרשת נפוצה מציגות יעילות גבוהה בניסויים הקליניים, ועשויות לקבל אישורים לשיווק בארה"ב כבר במהלך 2012. הקופקסון של טבע נהנית מבטיחות גבוהה ומיעוט תופעות לוואי, אבל כלל לא ברור אם המוניטין האיכותי יסייע לה לשמור על מעמדה בקרב הרופאים המומחים
החששות מערעור מעמדה של הקופקסון כתרופה המובילה בעולם לחולי טרשת נפוצה היכו בחוזקה במנייתה של טבע, שאיבדה 27% בשנה האחרונה בוול סטריט. ביולי 2010 התעורר החשש כי החברות המתחרות, מומנטה וסנדוז, שהצליחו לאפיין תרופה מורכבת כמו הלובנוקס של סאנופי אבנטיס (לטיפול בקרישי דם), יידעו לשחזר את הצלחתן ולהציג גם גרסה גנרית לתרופת הדגל של טבע.
בספטמבר נוסף עוד מקור לדאגה עבור המשקיעים בטבע, עם מתן אישור השיווק בארה"ב לתרופה האוראלית (הניתנת דרך הפה, במקום בהזרקה) הראשונה נגד טרשת נפוצה - הגילניה של נוברטיס. וביום חמישי האחרון נפלה מניית טבע לשפל של שנתיים, כשאיבדה 8.4% במסחר בוול סטריט. הסיבה הפעם: תוצאות חיוביות בניסוי קליני מתקדם (שלב 3) שנערך במוצר אוראלי נוסף - BG-12 של חברת ביוג'ן אידק האמריקאית.
ביוג'ן הציגה תוצאות טובות יותר מאשר הציגה טבע במוצר האוראלי שלה לחולי טרשת נפוצה, הלקווינימוד, בשני מדדים מרכזיים. ראשית, הירידה במספר ההתקפים החוזרים של המטופלים בתרופת ביוג'ן עמדה על 49%, בעוד שהירידה במספר ההתקפים החוזרים בניסוי בלקווינימוד של טבע עמדה על 23% בלבד. בנוסף, בניסוי בתרופה של ביוג'ן נרשמה האטה בהידרדרות התפקודית של 38% מהחולים, בעוד שבניסוי בלקווינימוד נרשמה האטה בהידרדרותם של 36% מהחולים.
תוצאות אלו הסיטו את אור הזרקורים מפרופיל הבטיחות המרשים שהציגה הלקווינימוד בניסוי שלב 3 (שתוצאותיו פורסמו רק לפני כשבועיים) ליעילות שהציגה תרופת ה־BG-12 של ביוג'ן. בטבע טענו כי לא ניתן להשוות בין התוצאות שהציגו שני המוצרים, מאחר שהניסויים בהם נערכו במתודולוגיה שונה, אולם השוק לא השתכנע וטבע מחקה 3.9 מיליארד דולר משווייה ביום חמישי. סכום זה גבוה בהרבה מהשווי הפוטנציאלי המוערך של תרופת הלקווינימוד, ועל כן
נראה כי המשקיעים מעריכים של־BG-12 של ביוג'ן פוטנציאל לא רק לגבור על תרופת הלקווינימוד האוראלית, אלא אף להחליף, בטווח הבינוני והארוך, את הקופקסון עצמה כטיפול המוביל לחולי טרשת נפוצה.
האם ניתן להסיק מכך שמניית טבע פגשה כבר בתחתית, או שהיא עשויה עוד לרדת? ואילו חדשות נוספות עשויות לערער - או לחלופין לחזק את מעמדה המוביל של טבע בשוק הטרשת הנפוצה? "כלכליסט" מציג את התרחישים שעמם עשויה ענקית התרופות הישראלית להתמודד במהלך השנים הקרובות.
תרופות אוראליות
שוק הטרשת הנפוצה, שמכירותיו השנתיות מוערכות ב־10 מיליארד דולר, צפוי לעבור תמורות רבות בשלוש השנים הקרובות, עם כניסתן הצפויה של חמש תרופות אוראליות חדשות.
עד לאחרונה כלל השוק ארבע תרופות עיקריות, נוסף על הקופקסון: האבונקס של ביוג'ן, הבטאסרון (או בטאפרון) של באייר והרביף של מרק סרונו, המבוססות על חלבוני אינטרפרון בטכנולוגיה ותיקה יחסית, ושמכירותיהן בשנים האחרונות נחלשו במקביל להתחזקות הקופקסון (בשבוע שעבר זכה התקן חדש של האבונקס, של מזרק בצורת עט, להמלצת הוועדה המייעצת למינהל התרופות האירופי, אך גם הקופקסון כבר מציעה התקן דומה). התרופה הרביעית, הטיסאברי של ביוג'ן, מלווה בתופעות לוואי קשות וניתנת רק לחולים בשלב מתקדם, או לכאלה שלא הגיבו לכל טיפול אחר. בסוף השבוע האחרון דיווח ה־FDA (מינהל התרופות האמריקאי) כי יותר מ־100 מקרים של זיהום מוחי קשה אובחנו בקרב מטופלים בטיאסברי.
גילניה הומלצה אמנם, בינתיים, על ידי רשויות הבריאות באירופה כטיפול "קו שני" בלבד (כלומר לא אופציה ראשונה); אך התרופות האוראליות, לפי הדעה הרווחת, הן העתיד של שוק הטיפולים בחולי טרשת נפוצה, וגם אם חדירתן תהיה הדרגתית, הן צפויות לנגוס בהמשך נתחים גם מהקופקסון.
ומי תהיה התרופה האוראלית הבאה, השנייה במספר, שתאושר לשיווק בארה"ב? מועמדת אחת היא הטריפלונומיד (Teriflunomide) של סאנופי אבנטיס, שהציגה בניסוי שלב 3 יעילות דומה לזו שמציגות התרופות הוותיקות המבוססות על אינטרפרונים, אך ירידה בתופעות הלוואי.
אם תאושר התרופה, היא תושק ככל הנראה במהלך שנת 2012 - בלוח זמנים דומה לזה שצפוי לתרופת הלקווינימוד של טבע. בניסויים עד כה, הציגה הטריפלונומיד של סאנופי עדיפות על הלקווינימוד בטיפול חד־יומי, בכל הנוגע לירידה בשיעור ההתקפים. עם זאת, הלקווינימוד הציגה עדיפות בהאטת ההידרדרות בתפקוד החולים, ופרופיל בטיחות מרשים, שעשוי להעניק לה עדיפות בעיני הרופאים המטפלים.
טבע מקווה שהלקווינימוד תשווק, בבוא היום, כ"טיפול קו ראשון", כך שתוכל להתחרות גם בתרופות המסורתיות המובילות, הקופקסון והבטאסרון הניתנות בהזרקה. ייתכן שרשויות בארה"ב ימצאו את התרופה מתאימה גם לטיפול בחולים הלוקים בתסמונת קלינית מבודדת (CIS), כלומר כאלה שעברו התקף נוירולוגי ראשון אשר אינו מעיד בהכרח על טרשת נפוצה - וכך תוכל להתחרות גם בתרופות רביף ואבונקס.
הצלע השלישית במירוץ להשקת התרופה האוראלית הבאה בארה"ב, BG-12 של ביוג'ן, הביאה אמנם לנפילה האחרונה במניית טבע בעקבות פרסום הניסויים האחרונים שערכה. עם זאת, כדאי לשים לב לכך שהחברה האמריקאית נמנעת בינתיים מפרסום פרופיל הבטיחות של התרופה ותופעות הלוואי שחוו המטופלים בה.
אם להסתמך על תופעות הלוואי שאובחנו אצל מטופלים בתרופת הפומדרם (Fumaderm) של ביוג'ן לטיפול בפסוריאזיס, המבוססת על אותו חומר פעיל כמו ה־BG-12, הרי שיש להביא בחשבון תופעות כמו צריבה בעור הפנים, פריחה, הפרעות בתפקוד הכליות ושלשולים. ואמנם, תופעות דומות הופיעו גם במטופלי ניסוי קליני (שלב 2) שנערך ב־BG-12, ובגינן אף פרשו מהניסוי כרבע מהמשתתפים.
בשורה התחתונה, המערכה בין סאנופי, טבע וביוג'ן תוכרע כנראה בקרב על שיווק התרופה בקרב הנוירולוגים. הגילניה של נוברטיס עשויה ליהנות מיתרון, בהיותה התרופה האוראלית הראשונה שאושרה והגיעה לשוק. אין ודאות שכל שלוש המתחרות יגיעו אף הן לקו הסיום, אך בכל מקרה סביר כי הקופקסון, כמו גם יתר התרופות המסורתיות, יסבלו משחיקה בהכנסות כבר בסוף שנת 2012 או תחילת 2013.
תחרות גנרית
במקביל, אין לשכוח את התחרות הגנרית, שלא מהתחום האוראלי, המתהווה לקופקסון. סאנדוז, חטיבת הגנריקה של ענקית התרופות השוויצרית נוברטיס, וחברת מומנט האמריקאית קיבלו ביולי 2010 אישור לשיווק גרסה גנרית ללובנוקס של סאנופי אבנטיס, המיועדת לטיפול בקרישי דם. גם טבע עצמה ביקשה אישור לגרסה גנרית שפיתחה ללובנוקס, אך טרם קיבלה אותו.
הצלחתן של מתחרותיה בפיתוח גנרי ללובנוקס נתפסת כאמור כאיום עקיף על הקופקסון, אך הנהלת טבע דבקה בטענתה כי אין זה סביר שגרסה גנרית לקופקסון תאושר לפני שנת 2014. ואמנם, יש רציונל מאחורי טענה זו, מאחר שאת פעילות הלובנוקס המיועדת לפעול על מערכת הדם, ניתן לבחון במעבדה ללא ניסויים קליניים; אך קשה להניח כי גרסה גנרית לקופקסון, הפועל על המוח, תאושר על סמך אנליטיקה בלבד וללא ניסויים.
החלטת ה־FDA שלא לאשר לטבע שיווק גרסה של קופקסון "משופר" בנוסחה חדשה המאפשרת הזרקה בכמויות קטנות יותר כדי להקל על הכאב שחשים החולים, רק חיזקה את טענת החברה הישראלית כי קשה יהיה לשחזר את הצלחת התרופה המקורית.
ובכל זאת, העובדה כי ה־FDA אישר את תרופת הלובנוקס הגנרית אף שהכיר בשונותה מול תרופת המקור, עוררה את החששות והספקולציות כי גם המתחרה הגנרית לקופקסון עשויה לקבל בעתיד אישור בדרך דומה.
מתי יתקבל אישור כזה, אם וכאשר? ל־FDA הפתרונים: ייתכן שטבע תיאלץ להתמודד מול תחרות גנרית לקופקסון כבר השנה, וייתכן שהתחרות תידחה עד 2015, עם דרישה לניסויים קליניים מלאים. בטבע, מכל מקום, לא קופאים על השמרים, ובספטמבר הקרוב צפויים להתחיל בארה"ב דיונים בתביעה שהגישה החברה נגד סאנדוז ומומנטה (וגם נגד החברות מיילן ונטקו, שאף הן מפתחות מוצר מקביל), טענה להפרת הפטנט הרשום שלה על הקופקסון התקף עד 2014.
עם זאת, אם יתקבל אישור ה־FDA, יוכלו היצרניות הגנריות להשיק גרסה משלהן בדרך של "השקה בסיכון", גם תוך כדי מהלך הדיונים בבית המשפט. היה ויוכח בהמשך כי אמנם הפטנט של טבע הופר, היא תוכל לזכות בפיצויים.
העתיד שייך לתאי הגזע?
תרופה אחרת שמאיימת להפוך על פיו את שוק הטרשת הנפוצה היא הלמטרדה (Lemtrada) של ג'נזיים (חברה בבעלות סאנופי אבנטיס), המבוססת על תרופת הקמפאת' (Campath) שפיתחה החברה לטיפול בלוקמיה וניתנת בעירוי פעם בשנה.
72% מהחולים שטופלו בתרופה בניסוי קליני שלב 2 לא חוו התקף כלשהו, לעומת 41% בלבד מהחולים שטופלו בתרופת רביף. בנוסף, 87% מהמטופלים בלמטרדה לא סבלו מהידרדרות בתפקוד ובנכות, לעומת 52% בלבד ממטופלי הרביף. פרופיל הבטיחות של הלמטרדה אמנם שנוי במחלוקת, וסביר להניח שגם אם התרופה תאושר, היא תתחרה בעיקר עם אבונקס והטיאסברי, אך לא מן הנמנע שיעילותה הגבוהה ונוחות השימוש בה (בהזרקה פעם בשנה) ייצרו תחרות גם לקופקסון של טבע. השקת הלמטרדה צפויה במחצית השנייה של 2012.
במקביל, שתי דרכים חדשות לטיפול בחולי טרשת נפוצה נמצאות בשלבים ראשוניים: מחד, פיתוח חיסונים שימנעו את המחלה. מאידך, טיפול באמצעות השתלת תאי גזע. על פי מחקרים, השתלת תאי גזע עשויה לשקם את שכבת המיאלין שמגנה על תאי העצב, אשר נפגעת קשות אצל חולי טרשת נפוצה.
