בועז וייזר, כור מתכת ו־KCPS נאבקים על יצרנית הכבאיות התכוף

מאבק על רכישת יצרנית כלי הרכב הייעודיים, התכוף, שנקלעה לקשיים. ל"כלכליסט" נודע כי מלבד הצעת הרכישה שהגישו קרן KCPS פרייבט אקוויטי באמצעות חברת ברנדהציבורית שבשליטתה ומשקיע זר, גם קבוצת וייזר של בעז וייזר וכור מתכת שבשליטת פיני אוסלרנה הגישו לנאמנת התכוףהצעות לרכישתה. שתי החברות ניהלו מגעים לרכישת התכוף עוד לפני שזו נכנסה להקפאת הליכים. במשא ומתן שניהלה קבוצת וייזר היתה שותפה גם קרן המנוף אוריגו, שבחרה שלא להצטרף להצעת וייזר הנוכחית, או להגיש הצעה משלה.

גובה ההצעות שהוגשו לא נמסר בשלב זה, אך ניתן להעריך שיהיה דומה להצעות ההשקעה שהוגשו להתכוף עוד לפני הוצאת צו הקפאת ההליכים שהוצא לה בדצמבר. כך למשל, הצעתם המשותפת של אוריגו וקבוצת וייזר כללה השקעה של 25 מיליון שקל בתמורה ל־80% ממניות התכוף. ההצעה הותנתה בהסכמתם של הבנקים המממנים להזרים לחברה 9 מיליון שקל ולפריסת חוב (בהיקף של 92 מיליון שקל). ההצעה לא כללה התייחסות למחזיקי האג"ח של התכוף, שלהם חייבת החברה כ־30 מיליון שקל.

גלעד הלוי, המשמש מנהל שותף ב־KCPS פרייבט אקוויטי, הסביר אתמול ל"כלכליסט" את רצונה של KCPS להשקיע בהתכוף: "עקבנו אחר מצבה של התכוף מאז שהיא נקלעה לקשיים. אנחנו מאמינים שבזכות היכולות המקצועיות שיש לנו בחברת ברנד, שעולם התוכן שלה (ייצור מבני פלדה - ח"פ) דומה לזה של התכוף, נוכל לשקם את החברה".

תחילתו של המשבר שאליו נקלעה התכוף ביוני 2010, אז ביטלה משטרת פרו חוזה עם החברה לאספקת כלי רכב ממוגנים בהיקף של 42 מיליון שקל, בטענה שלא עמדה בחלק מתנאי ההסכם בין הצדדים. בעקבות הביטול חילטו הפרואנים במהלך הרבעון השלישי של 2010 ערבויות בהיקף של 5 מיליון דולר שהועמדו לטובת העסקה, ונכון לסוף ספטמבר 2010 נותרו בקופת התכוף 300 אלף שקל בלבד. זאת בעוד שהתחייבויותיה לבנקים, למחזיקי איגרות החוב ולקרן אוריגו מסתכמות בכ־150 מיליון שקל.

בסוף דצמבר אישר ביהמ"ש המחוזי בנצרת את בקשתם של הבנקים, דיסקונט ואגוד, למתן צו הקפאת הליכים כנגד התכוף, ומינה את רו"ח עליזה שרון לנאמנת החברה בתקופת ההקפאה שמטרתה לפעול לגיבוש הסדר נושים. לאחר מינויה פרסמה שרון הזמנה למשקיעים פוטנציאלים להציע הצעות להשקעה בחברה, כשהמועד האחרון להגשת ההצעות חל שלשום.

ביום ראשון הגיש הנאמן לאג"ח, רזניק פז נבו נאמנויות, בקשה לביהמ"ש לבירור ולפתיחת הליכים לביטול העדפות מרמה, כשהכוונה היא להעדפות נושים שבוצעו לכאורה בהתכוף טרם מתן צו הקפאת ההליכים. בין היתר טוען נאמן האג"ח כי בחודשים שקדמו למתן הצו נרשמו שעבודים שונים לטובתם של גורמים שונים וביניהם אגוד, דיסקונט ואוריגו - זאת מבלי שנתקבלה הבהרה מהי התמורה שהתקבלה תמורת רישומם. בפנייתו ביקש הנאמן מביהמ"ש למנות גורם שיבדוק את החשד להעדפת נושים.

עוד לפני פנייתם של נאמני האג"ח הגישה אוריגו לביהמ"ש בקשה משלה למינוי נאמן נוסף לצדה של רו"ח שרון, בטענה שהבנקים פנו לביהמ"ש בבקשה למתן צו הקפאת הליכים עוד בטרם מוצו המגעים להכנסת משקיעים חדשים לחברה, ובכלל זה הצעתה המשותפת עם קבוצת וייזר. בנוסף נטען בבקשה, כי במהלך המגעים בחרה רו"ח שרון, שייצגה את הבנקים במו"מ, לקדם הצעה מתחרה לזו של אוריגו.