$
בורסת ת"א

יגאל לנדאו: "נראה הפקת גז מקידוח לווייתן כבר בשנים הקרובות"

בעל השליטה ברציו חולק על תחזית נגיד בנק ישראל ומסרב לקרוא לזינוקים שהביאו את יחידות ההשתתפות של רציו לשיא - בועה

סיון איזסקו 08:2114.02.11

בעל השליטה ברציו יגאל לנדאו חולק על תחזית נגיד בנק ישראל ואומר אתמול (א') כי "נראה הפקת גז מקידוח לווייתן כבר בשנים הקרובות".

 

יגאל לנדאו מסרב לקרוא לזינוקים שהביאו את יחידות ההשתתפות של רציו לשיא  בועה ומותח ביקורת על עבודת האנליסטים בתחום חיפושי הגז והנפט,

ומבקש לרדת מיצחק תשובה ובמקומו לדבר על איך המלצות ששינסקי יפגעו במשקיעים.

 

מניית רציו מרכזת בימים אלו את מחזורי המסחר הגדולים ביותר בבורסה, בציפייה של המשקיעים לתוצאות המלאות מקידוח לווייתן, שעתידות להתקבל עד סוף חודש מרץ ויגלו האם בשכבות הקידוח העמוקות קיימות כמויות מסחריות של נפט גולמי. יגאל לנדאו, מבעלי השליטה ברציו, מקווה כמובן שהתוצאות לא יאכזבו, אך גם הוא לא יודע לומר מה הן יהיו.

 

בראיון ל"כלכליסט" מביע לנדאו את פליאתו כיצד יש לאנליסטים האומץ לקבוע מחיר יעד לרציו ולשאר שותפויות חיפושי הנפט, בשעה שהקידוח טרם הסתיים ותוצאותיו עשויות לשנות את שווי השותפויות מקצה לקצה. "יש לי לא מעט ביקורת לגבי עבודת האנליסטים. ברור שנושא הגז מושך המון תשומת לב של משקיעים, ולכן לא מעט אנליסטים מזדרזים להוציא חוות דעת כאלה ואחרות. אך לא תמיד העבודות הן יסודיות בעיניי", אומר לנדאו.

 

"קשה מאוד, גם בצורה אובייקטיבית, לעשות ניתוח אנליסטי לחברה לחיפושי נפט שנמצאת באמצע תהליך, כאשר תוצאות לכאן ולכאן עשויות להתפרסם בטווחי זמן קצרים ביותר".

 

המחיר הגבוה של ששינסקי

 

לנדאו פועל בתחום חיפושי הנפט זה כ־18 שנה, אולם עד לתגלית לווייתן בדצמבר 2010 עתידו של התחום לא היה ברור. ב־2008, ערב יציאתה של רציו לסבב גיוס הון נוסף, היא עוד נסחרה בשווי שוק של 1.5 מיליון שקל, ויחידות ההשתתפות נסחרו בשער הנמוך ביותר האפשרי בבורסה - אגורה אחת.

 

הסחירות בנייר הסתכמה, ביום טוב, בכמה אלפי שקלים. אלא שמאז הספיקה רציו לצאת בדצמבר 2008 לגיוס הון באמצעות הנפקת יחידות השתתפות ואופציות, שבמסגרתו גייסה השותפות 200 מיליון שקל ששימשו אותה למימון חלקה (15%) בקידוח לווייתן.

 

בדצמבר האחרון הוכרז קידוח לווייתן, שבו שותפות גם קבוצת דלק ונובל אנרג'י, כתגלית הגז הגדולה ביותר בעולם שנמצאה בעשור האחרון במים עמוקים, המכילה כמות של 16 TCF גז טבעי.

 

"אין ויכוח שתחום חיפושי הנפט אופנתי כרגע. התקווה שלי היא שהענף יתמסד", אומר לנדאו. תקווה זו קיבלה איתות ראשוני בשבוע שעבר, כאשר לראשונה הפך בית ההשקעות אקסלנס לבעל עניין ברציו, כשהגיע לאחזקה של כ־5% מיחידות ההשתתפות.

 

לדברי לנדאו, מדובר בתחילתה של מגמה שצפויה להתגבר ככל ששותפויות חיפושי הנפט יתקדמו משלבי החיפוש לשלבי ההפקה. "לאחר שיהיו תגליות ותהיה הפקה, הרבה מיחידות ההשתתפות יעברו לידי משקיעים מוסדיים שמשקיעים לטווח ארוך. במצב כזה גם האנליסטים יוכלו לעשות עבודה מדויקת ונכונה יותר, שתביא בחשבון הפקה ארוכת טווח והערכות שווי על סמך חוזים של אספקה".

 

לפני החלטת הממשלה על יישום מלא של מסקנות ועדדת ששינסקי היתה הערכה שיישום המסקנות יוביל לקריסת שוויין של שותפויות חיפושי הנפט והגז ולפגיעה אנושה במשקיעים. והנה ראינו שהממשלה אישרה את המהלך, ורציו המשיכה הלאה לשיאים חדשים. זו בועה?

 

"לא. אני מקווה מאוד שזו לא בועה. אני לא רוצה להתייחס למניה ספציפית ולמחיר יחידה שהיום הוא כך ומחר הוא אחרת. אני מניח שמחיר היחידות משקף את דעת הציבור בעיקר לגבי העתיד.

 

"מסקנות ששינסקי, כמו שהן, פוגעות בכל שותפויות הנפט והגז, בלי יוצא מן הכלל. הן גרמו לעיכוב מיותר, וכעת, לאור מה שקורה במצרים, אנחנו רק מתחילים להבין את המחיר הגבוה שמדינת ישראל שילמה כתוצאה מהן. מדינת ישראל אינה מקבלת בינתיים תמלוגים בגלל העיכוב, ואינה מקבלת גז זמין, זול ונקי שהיתה יכולה לקבל קודם. ישנן השלכות חמורות נוספות הנוגעות לעמידתה של ממשלת ישראל בהסכמים שעליהם היא חתומה".

 

בדיעבד, האם לדעתך שותפויות הגז היו צריכות להתנהל בצורה שונה במאבק בוועדת ששינסקי?

 

"אינני יודע להיות חכם שלאחר מעשה. היה נוח גם לפוליטיקאים וגם לתקשורת לשים בראש את דמותו של יצחק תשובה, אבל זה לא נכון. תשובה הוא מראשוני המשקיעים בתחום, אדם עתיר זכויות בתחום זה, שבזכותו יש היום למדינת ישראל עצמאות אנרגטית. אי אפשר לקחת את זה ממנו. אבל יכול להיות שנכון יותר היה לשותפויות הגז להדגיש את ציבור המשקיעים הרחב המחזיק ביחידות של שותפויות אלה - אנשים שנטלו על עצמם סיכון בלתי רגיל, ומגיע להם ליהנות מהסיכוי על פי אותם הסכמים שהמדינה התוותה לפני שנים".

 

מה צפוי לפיתוח לווייתן בתרחיש של גז בלבד ובתרחיש של גז ונפט?

 

"גז ידרוש השקעות אדירות בתשתית: תשתית הולכה, צנרת, מתקן לקליטת LNG (גז טבעי נוזלי - ס"א) ועוד. הקמת תשתיות אלה יצטרכו לעבור מכשולים בירוקרטיים לא פשוטים בישראל. כנראה שרציו תבחן הקמת תשתית LNG להנזלת הגז מלווייתן בשותפות עם ממשלת קפריסין, אלו דברים עתידיים שייבדקו. נפט גולמי, לעומת זאת, הוא הרבה יותר קל לטיפול: לא צריך הנזלה, לא צריך הולכה בצנרת. ניתן יהיה להפיק אותו בצורה הרבה יותר קלה - זאת אם וכאשר יתגלה נפט ויאושרו הכמויות".

 

"גז נוזלי הוא פתרון יקר"

 

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר העריך בהתייחסו ללווייתן שייקח עשור עד שהגז יתחיל לזרום. אתה חולק על דבריו?

 

"נגיד בנק ישראל הוא אדם בעל שם עולמי בתחום הבנקאות והכלכלה, ויש לי הערכה רבה כלפיו, אך אני מאמין שזה יקרה הרבה קודם לכן. פרויקט לווייתן, כמו תמר, נמצא בידיהם של יזמים פרטיים שיש להם נטייה מוזרה להאיץ תהליכים. בניגוד למדינות, יזמים פרטיים הם יעילים מאוד וחדורי מוטיבציה לקדם את הפרויקטים שלהם. אני מאוד מקווה שנוכל לראות הפקה מלווייתן, וכל שכן מתמר, כבר בשנים הקרובות".

 

פיצוץ צינור הגז המצרי עלול להשפיע על משק האנרגיה הישראלי?

 

"בטווח המיידי זה לא אמור להשפיע. המדינה התקינה מבעוד מועד תקנות המחייבות את תחנות הכוח הפועלות על גז טבעי להחזיק מלאי חירום של מזוט כדי למנוע היתכנות של הפסקות בייצור החשמל. אבל מזוט יקר משמעותית מגז, מזהם הרבה יותר מגז, ומלאי שקיים בתחנות צריך לחדש או למצוא לו תחליף בזמן סביר. אבל מעבר לכך, הפיצוץ ממחיש את הצורך להזדרז ולפתח את שדות הגז הקיימים בתחומי ישראל.

 

מאגר הגז של תמר יכול לספק את צורכי הגז של מדינת ישראל במשך עשרות שנים. טוב וחשוב שיש אספקת גז גם ממצרים, מאחר שזה מהווה מקור אנרגיה נוסף למדינת ישראל. אך אין ספק שבטווח הארוך, מבחינה לאומית, השותפים בתמר וגם בלווייתן צריכים לעשות מאמצים להאיץ את תהליך הפיתוח, כיוון שגז כחול־לבן מבטיח עצמאות אנרגטית למדינת ישראל".

 

האם תשתית לגז נוזלי היא פתרון ראוי לבעיות באספקת הגז המצרי?

 

"מתקן קליטת גז נוזלי הוא רעיון רע לאור המציאות החדשה של מאגרי גז גדולים כל כך לחופי מדינת ישראל. מחירו של מיליון BTU גז נוזלי הוא כפול ממחירו של גז טבעי. LNG מיועד לאספקת גז לאתרים רחוקים כמו יפן ומזרח אסיה. ישראל צריכה אולי לחשוב על מתקן לייצור LNG העושה את הפעולה ההפוכה של עיבוי הגז לנוזל, כדי להפוך ליצואנית של גז. בהחלט יש אפשרות שהגז שיופק בעתיד מלווייתן יעבור תהליך הנזלה לצורך יצוא לשווקים רחוקים".

 

אחת הטענות היא שהקמת זרוע יבוא גז תקבע מחיר תקרה לגז

 

"ממש לא. מחיר התקרה הוא מחיר הגז ממצרים, והוא מחיר נמוך כשלעצמו, מה שממילא יביא לכך ששותפויות הגז הישראליות ימכרו גז זול למדינת ישראל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x